עדה לאבלייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עדה לאבלייס
Ada Lovelace
1815 –‏ 1852
Ada Lovelace.jpg

דיוקן מ-1836 של עדה לאבלייס
תרומות עיקריות
כתבה תוכנית למנוע האנליטי, מחשב מכני תאורטי שהמציא צ'ארלס בבג'.
נתונים נוספים
ענף מדעי מתמטיקה
נולדה 10 בדצמבר 1815
נפטרה 27 בנובמבר 1852 (בגיל 36)
ארצות מגורים בריטניה
פרסים והנצחה

שפת תכנות הנקראת Ada קרויה על שמה.

הערות

בתו החוקית היחידה של הלורד ביירון.

אוגוסטה עדה קינג, הרוזנת מלאבלייסאנגלית: Augusta Ada King, Countess of Lovelace;‏ 10 בדצמבר 1815 - 27 בנובמבר 1852) הייתה מתמטיקאית וסופרת אנגליה הידועה בתור המתכנתת הראשונה, שכתבה תוכנית למנוע האנליטי, מחשב מכני שהמציא צ'ארלס בבג' ולא נבנה. רשימותיה על המנוע כוללות את מה שמוכר כאלגוריתם הראשון שנועד להתבצע על ידי מכונה. מסיבה זו, היא מתוארת לעתים קרובות כמתכנתת המחשבים הראשונה בעולם.[1]

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של עדה בילדותה

לאבלייס היא בתם של הלורד ביירון ואשתו אן איזבל ביירון ונחשבת לבתו החוקית היחידה של לורד ביירון. אביה, שציפה ל"בן מפואר", התאכזב כשלאבלייס נולדה.[2] הוריה נפרדו זמן קצר לאחר לידתה והיא גדלה במשפחת אמה ולא הכירה את אביה, שביקש שאחותו תקבל דיווח על רווחתה.[3] ביירון נפרד מאשתו חודש לאחר לידתה של עדה ועזב את אנגליה לנצח ארבעה חודשים מאוחר יותר. ביירון נפטר ממחלה בזמן מלחמת העצמאות היוונית (1821) כאשר עדה הייתה בת שמונה. היותה של עדה בתו החוקית היחידה של המשורר הרומנטי השנוי במחלוקת הפך את עדה לדמות מפורסמת בחברה הוויקטוריאנית. אמה של עדה שלא רצתה שביתה תלך בדרכו של אביה עודדה את לאבלייס ללימודי מתמטיקה ולוגיקה, ואף הסתירה ממנה את דיוקנו של הלורד ביירון עד יום הולדתה העשרים.[3]

חייה של עדה לאבלייס היו רוויים חולי, החל מילדותה המוקדמת. בגיל שמונה חוותה כאבי ראש שערפלו את ראייתה, ולזמן מה הייתה משותקת מהתקף של חצבת, והייתה מרותקת למיטה למשך כשנה.[4]

לאבלייס זכתה מילדותה לחינוך פרטי במתמטיקה. בין מוריה הפרטיים הייתה המתמטיקאית הסקוטית מרי פיירפקס סומרוויל ובשלב מאוחר יותר הלוגיקאי אוגוסטוס דה מורגן.

לאבלייס נפטרה בגיל 36 לאחר טיפולי הקזת דם מרובים שעברה בעקבות מחלת סרטן הרחם שבה חלתה. היא השאירה אחריה שני בנים ובת; בתה, ליידי אנה בלנט, התפרסמה כמטיילת במזרח התיכון ומקימת חווה להרבעת סוסים ערביים.

האלגוריתם לחישוב מספרי ברנולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאבלייס וצ'ארלס בבג' ניהלו תכתובות רבות. היא הוקסמה מתכנון המנוע האנליטי(אנ') שלו, שנועד להיות מכונת חישוב משוכללת הרבה יותר ממנוע ההפרשים שבנה לפני כן. תוכנית המנוע האנליטי נרשמה בצרפתית על ידי המתמטיקאי האיטלקי לואיג'י מנבראה(אנ'), לפי הרצאותיו של בבג'. לאבלייס תרגמה את המאמר של מנבראה לאנגלית והוסיפה לו פרק נרחב של הסברים והערות. מטרתה הייתה לשכנע את הממסד הבריטי להשקיע בבניית המנוע האנליטי, אך המנוע, אילו נבנה היה גדול כבית ויקר ביותר, ובסופו של דבר לא נמצא לו מימון והוא לא נבנה. במנוע האנליטי הייתה יחידת זיכרון, יחידת קלט של נתונים והוראות באמצעות כרטיסים מנוקבים, ואחד הדברים החשובים ביותר שהקדימו את זמנם - אפשרות להסתעפות לפי תנאי, כלומר לפי תוצאה של חישוב כלשהו המנוע היה עובר לביצוע סט פעולות מסוים. מבחינה זו היו במנוע האנליטי כל החלקים של מחשב מודרני.

הקוד של לאבלייס לחישוב מספרי ברנולי

פרק ההערות של לאבלייס[5] הוא גדול יותר מהרשימות של מנבראה, ומסתיים ב"הערה G" המפורסמת. ההערה מתחילה בהסבר מה המנוע האנליטי יכול ולא יכול לעשות. לאחר מכן היא כותבת "נסיים את ההערות בפירוט צעד אחר צעד כיצד המנוע יכול לחשב את מספרי ברנולי, משום שזאת בעיה מורכבת למדי ומדגימה את יכולתו של המנוע". היא מזכירה מספר דרכים לחשב את מספרי ברנולי, ובוחרת בדרך שמתאימה במיוחד לצורת העבודה של מחשב.

לאבלייס כתבה אלגוריתם לחישוב מספרי ברנולי, בצורת פקודות שמתבצעות בזו אחר זו בדומה לקוד מחשב מודרני. יש בקוד קפיצה למקומות אחרים, מה שנקרא היום שגרות (רוטינות), ויש לולאות. אין בקוד שימוש בתנאי "אם-אז" כפי שהוא קיים כיום, הלולאות מסומנות בסוגריים מסולסלים שמאגדים מספר פקודות.

הקוד של לאבלייס לחישוב מספרי ברנולי נחשב לתוכנית המחשב הראשונה שנכתבה אי פעם.

היא פיתחה גם תפיסה בנוגע ליכולתם של מחשבים להפיק נתונים מעבר לחישוב גרידא או חישובים מתמטיים פשוטים, ואילו אחרים, כולל בבג' עצמו, התמקד רק ביכולות אלה.[6]  יכולותיה הספרותיות הובילו אותה לשאול שאלות בסיסיות על המנוע האנליטי, כפי שמוצג בהערותיה, הבוחנות כיצד אנשים וחברה מתייחסים לטכנולוגיה ככלי לשיתוף פעולה. את עבודתה המדעית היא תיארה כ"מדע פואטי" (באנגלית: "Poetic Science"). [7]

שפת התכנות Ada[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עדה (שפת תכנות)

בסוף שנות השבעים של המאה העשרים החל משרד ההגנה האמריקני בפיתוח שפת תכנות חדשה. ב־10 בדצמבר 1980, יום הולדתה של עדה לאבלייס, הכריז המשרד כי השפה תקרא Ada על שמה.

עיקר השימוש בעדה הוא כיום במערכות צבאיות שהיו ייעודה המקורי. השפה נחשבה לשפה טובה ומתוכננת היטב, אך העובדה שהיא נבחרה להיות השפה הכמעט-בלעדית שבשימוש משרד ההגנה האמריקאי, גרמה למפתחי מהדרים להעדיף למכור אותם במחיר יקר לגופים שפתחו תוכנה עבור משרד ההגנה האמריקאי, וכך היא לא התקבלה אצל חברות קטנות בעלות מטרות אזרחיות ובאוניברסיטאות.

יום עדה לאבלייס[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגיגות יום הולדת 200 לעדה לאבלייס במרכז ללימודים מתקדמים, האוניברסיטה העברית, 2015

יום עדה לאבלייס הוא יום חג לא רשמי הנחגג לציון והערכה של הצלחותיהן של נשים במדע ובטכנולוגיה. היום נחגג החל משנת 2009 בתאריך משתנה. ב-2012 החג צוין ב-16 באוקטובר. החג החל כיוזמה מקומית חינוכית בבריטניה, ומאז התרחב ונחגג במדינות רבות בעולם.[8]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת הדרמה הטלוויזיונית קוד שרוף של רשת AMC, דמותה של המתכנתת הכשרונית קמרון האו מתעמתת עם קבוצת מתכנתים שמציעים שמות אפשריים למחשב אישי שחברת ״קרדיף אלקטרוניקה״ מפתחת. האו דורשת לבחור שם כיוון שהיא פיתחה את מערכת ההפעלה של המחשב ומתעקשת לקרוא לו ״לאבלייס״. המתכנתים צוחקים כיוון שהם חושבים שמדובר בלינדה לאבלייס, כוכבת גרון עמוק, אבל האו מתקנת אותם בלעג, ומסבירה שהתכוונה לעדה לאבלייס, ״המתכנתת הראשונה, אי פעם״.

האמנית והקולנוענית האמריקאית לין הרשמן-ליסון (באנגלית: Lynn Hershman Leeson) יצרה את הסרט Conceiving Ada בשנת 1997, המתייחס לסיפור חייה ומפעלה הטכנולוגי של לאבלייס, ולשיתוף הפעולה שלה עם צ'ארלס בבג'. הדמות הראשית בכיכובה של טילדה סווינטון היא מדענית מחשבים בת ימינו, המנסה ליצור קשר עם עדה לאבלייס דרך מרחב הסייבר. הרשמן ליסון עושה זאת בדרך קולנועית ההולמת את נושא הסרט, על ידי שימוש בטכנולוגיות HD Video, הכלאה של צילומי סטילס עם צילומי אולפן שנעשו בהקלטה חיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה של המחשבים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עדה לאבלייס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kim, Eugene; Toole, Betty Alexandra, Ada and the First Computer, Scientific American, May 1999
  2. ^ Turney, Catherine, Byron's Daughter: A Biography of Elizabeth Medora Leigh, Scribner, 1972, עמ' 35, ISBN 0684127539
  3. ^ 3.0 3.1 Woolley, Benjamin, The Bride of Science: Romance, Reason, and Byron's Daughter, AU: Pan Macmillan, 1999, ISBN 0-333-72436-4
  4. ^ Stein, Dorothy, Ada: A Life and a Legacy, MIT Press Series in the History of Computing, Cambridge, 1985, ISBN 0-262-19242-X
  5. ^ ההערות של עדה לאבלייס לתכנון המנוע האנליטי
  6. ^ Fuegi, J; Francis, J, Lovelace & Babbage and the creation of the 1843 'notes', Annals of the History of Computing, IEEE, 25 (4), October–December 2003
  7. ^ Toole, Betty Alexandra, Ada, the Enchantress of Numbers: Prophet of the Computer Age, Strawberry Press, 1998
  8. ^ בלוג "יום עדה לאבלייס"