עדה פיינברג-סירני

עדה פיינברג-סירני
	פיינברג-סירני, 1969
לידה	22 באפריל 1930; כ"ד בניסן ה'תר"ץ; רומא, איטליה
פטירה	4 בנובמבר 2025 (בגיל 95); י"ג בחשוון ה'תשפ"ו; יראון, ישראל
תאריך עלייה	1934
מדינה	ישראל
השכלה	הגימנסיה העברית "הרצליה"
מפלגה	המערך
סיעה	המערך (השני)
	17 בנובמבר 1969 – 21 בינואר 1974; (4 שנים וחודשיים)
כנסות	7

עדה פיינברג-סירני (22 באפריל 1930 – 4 בנובמבר 2025) הייתה מחנכת ופוליטיקאית ישראלית. חברת הכנסת מטעם המערך בכנסת השביעית.

ביוגרפיה

פיינברג-סירני נולדה ברומא שבאיטליה בשם עדה איסקיה פרייה אלפונסה רחל, בתם של אנריקו סרני, בן למשפחת סרני (Sereni) הידועה באיטליה, ואחיו הבכור של אנצו סרני, ולדבורה אילון-סרני, נכדת הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, ילידת ירושלים, שהגיעה לאיטליה ללמוד באוניברסיטה. לאחר מות אביה והשלמת לימודיה של אמה, עלתה עם אמה לארץ ישראל ב-1934^[1]. היא למדה בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון ("בית החינוך בצפון") שבתל אביב ובגימנסיה הרצליה^[2] ובנעוריה החלה בפעילות בתנועת הצופים. מטעם התנועה היא הייתה חברה בגרעין הכשרה וגויסה לפלמ"ח, לגדוד השלישי של חטיבת יפתח. שירתה בתקופת ההכשרה בנגב ובבית-שאן והוסבה למש"קית סעד. עם שחרורה מצה"ל הצטרפה ב-1949 למקימי קיבוץ יראון.

לאורך השנים הייתה פיינברג-סירני חברה במוסדותיה המרכזיים של תנועת הקיבוץ המאוחד. היא עסקה בחינוך ובהוראה במסגרת בית הספר האזורי "פינת אנה פרנק".

לקראת הבחירות לכנסת השביעית ביקשה חטיבת אחדות העבודה במפלגת העבודה להציב מטעמה ברשימת המפלגה לכנסת אישה מיישוב ספר. בעקבות סירובן של רחל רבין ושל חנה גורי, הסכימה פיינברג להיענות לפנייה^[3]. בשנת 1969 נבחרה לכהן בכנסת השביעית. בשנת 1972 הגישה עם חייקה גרוסמן הצעת חוק להנהגת נישואין אזרחיים בישראל^[4]. לקראת הבחירות לכנסת השמינית ויתרה על הכהונה בכנסת ולא הציגה את מועמדותה להמשיך לקדנציה נוספת^[5].

לאחר תום כהונתה נמשכה פעילותה במסגרת התנועה הקיבוצית, ובכללה כמרכזת אגף הצעירים של התנועה הקיבוצית המאוחדת (1983–1986)^[6].

נפטרה ב-4 בנובמבר 2025 והובאה למנוחות ביראון .^[7]

חיים אישיים

הייתה נשואה לישראל (איזי) פיינברג (1930–1975). לזוג שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עדה פיינברג-סירני בוויקישיתוף

עדה פיינברג-סירני, באתר הכנסת
עדה פיינברג-סירני, באתר כנסת פתוחה

הערות שוליים

^ רות בונדי, המורה דבורה וסמל הנמלה, דבר, 12 ביוני 1981
^ נורית ברצקי, סיפורם של שני מחזורים, מעריב, 3 באוקטובר 1975
^ משק יראון לא מוותר על עדה, מעריב, 3 באוקטובר 1969
^ הנהלת המערך דחתה הצעה לדון בהנהגת נישואין אזרחיים, מעריב, 18 בינואר 1972
^ בסוד השיבוצים, דבר, 13 ביולי 1973
^ צילה הארוך של המלחמה, דבר, 13 באפריל 1983
^ אלי אשכנזי‏, אחרי שפונתה וביקשה לשוב לקיבוץ שהקימה - הלכה לעולמה עדה סרני שסימלה את ההתיישבות בגבול הצפון, באתר וואלה, 5 בנובמבר 2025

ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] רות בונדי, המורה דבורה וסמל הנמלה, דבר, 12 ביוני 1981

[2] נורית ברצקי, סיפורם של שני מחזורים, מעריב, 3 באוקטובר 1975

[3] משק יראון לא מוותר על עדה, מעריב, 3 באוקטובר 1969

[4] הנהלת המערך דחתה הצעה לדון בהנהגת נישואין אזרחיים, מעריב, 18 בינואר 1972

[5] בסוד השיבוצים, דבר, 13 ביולי 1973

[6] צילה הארוך של המלחמה, דבר, 13 באפריל 1983

[7] אלי אשכנזי‏, אחרי שפונתה וביקשה לשוב לקיבוץ שהקימה - הלכה לעולמה עדה סרני שסימלה את ההתיישבות בגבול הצפון, באתר וואלה, 5 בנובמבר 2025

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]