עדה פיינברג-סירני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עדה פיינברג-סירני
אין תמונה חופשית
לידה 22 באפריל 1930 (בת 89)
רומא, איטליה
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1934
השכלה הגימנסיה העברית "הרצליה" עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המערך עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה המערך (השני)
חברת הכנסת
17 בנובמבר 196921 בינואר 1974
(4 שנים ו-9 שבועות)
כנסות 7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עדה פיינברג-סרני (נולדה ב-22 באפריל 1930), חברת הכנסת לשעבר מטעם המערך.

פיינברג-סרני נולדה ברומא שבאיטליה, בתם היחידה של אנריקו סרני, בן למשפחת סרני הידועה באיטליה, ואחיו הבכור של אנצו סרני, ולדבורה אילון-סרני, נכדת הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, ילידת ירושלים, שהגיעה לאיטליה ללמוד באוניברסיטה. לאחר מות אביה והשלמת לימודיה של אמה, עלתה עם אמה לארץ ישראל ב-1934[1]. היא למדה ב"בית חינוך צפון" שבתל אביב ובגימנסיה הרצליה[2] ובנעוריה החלה בפעילות בתנועת הצופים. מטעם התנועה היא הייתה חברה בגרעין הכשרה וגויסה לפלמ"ח, ממנו יצאה לחבור להקמת קיבוץ יראון (1949).

לאורך השנים הייתה פיינברג-סרני חברה במוסדותיה המרכזיים של תנועת הקיבוץ המאוחד. היא עסקה בחינוך ובהוראה במסגרת בית הספר האזורי "פינת אנה פרנק".

לקראת הבחירות לכנסת השביעית ביקשו באחדות העבודה להציב מטעמם אישה מיישוב ספר, ולאחר סירוב של רחל רבין ושל חנה גורי, פנו לפיינברג שהסכימה[3]. בשנת 1969 נבחרה לכהן בכנסת השביעית. בשנת 1972 הגישה עם חייקה גרוסמן הצעת חוק להנהגת נישואין אזרחיים בישראל[4]. לקראת הבחירות לכנסת השמינית ויתרה על הכהונה בכנסת ולא בקשה להמשיך לקדנציה נוספת[5].

לאחר תום כהונתה נמשכה פעילותה במסגרת התנועה הקיבוצית, בין היתר כמרכזת אגף הצעירים של התנועה הקיבוצית המאוחדת (19831986)[6].

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיינברג-סרני נולדה באיטליה לאנריקו ודבורה סרני. נישאה לישראל (איזי) פיינברג (1930–1975). לזוג שני ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Knesset in Jerusalem Israel.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.