חטיבת יפתח

חטיבה 11

פרטים
כינוי	חטיבת יפתח
מדינה	ישראל
שיוך	פלמ"ח   צה"ל
סוג	חטיבת חי"ר במילואים (לשעבר חטיבת שריון)
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה	מאי 1948 (הקמה מחודשת ב-2016)
מלחמות	מלחמת העצמאות   מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים   מלחמת יום הכיפורים מבצע חומת מגן
פיקוד
יחידת אם	עוצבת הבשן

אנדרטת חטיבת יפתח בנגב

חֲטִיבַת יִפְתַּח (חטיבה 11, בעבר נקראה גם חטיבה 576), היא חטיבת פלמ"ח שהוקמה בגליל בעצומה של מלחמת העצמאות, בסוף מאי 1948. החטיבה שהייתה תחת פיקוד עוצבת עידן, ושימשה כחטיבת שריון במילואים פורקה בשנת 2014. בשנת 2016, החטיבה הוקמה מחדש, על בסיס גדודי המילואים של חטיבת החרמון שנסגרה, ומשמשת כחטיבת חי"ר במילואים בעוצבת הבשן.

היסטוריה

מלחמת השחרור

בראשיתה, כללה החטיבה שני גדודים: הגדוד הראשון ("גדוד העמק") שחנה במשקי העמק, פעל בעמק בית שאן, בגלבוע, באזור חיפה ובגליל המערבי, והגדוד השלישי ("גדוד הגליל") שפעל בגליל העליון ובסביבתו. בשלהי 1948 הצטרף לחטיבה גם הגדוד השני ("גדוד הנגב הצפוני"), שחנה בנגב בראשית המלחמה והשתייך אז לחטיבת הנגב (היא חטיבה 12).

בתחילה הייתה החטיבה כוח משימה שהורכב מהגדודים הראשון והשלישי, בפיקודו של מפקד הפלמ"ח יגאל אלון. המבצע הגדול הראשון של החטיבה היה מבצע יפתח (ששמו נקבע על ידי יגאל ידין, ראש אגף המבצעים במטכ"ל, על-פי כינויו המחתרתי של יגאל אלון (פייקוביץ), יפתח, (יגאל פייקוביץ, תל-חי). ערב הכרזת המדינה והקמת צה"ל, עת התארגנו גדודי הפלמ"ח וחילות ההגנה מחדש בחטיבות, אוחדו שני הגדודים הצפוניים לחטיבה שנשאה את שם המבצע שבו השתתפה, ומולה כהן מונה למפקדה.

מראשיתה ועד לימיה האחרונים של מלחמת העצמאות, התבססו גדודי יפתח בעיקר על אנשי משקים, קבוצות הכשרה, מגויסים בודדים ואנשי גח"ל. בפרוץ המלחמה היו אנשי הפלמ"ח פזורים במחנותיהם במשקי העמקים ובגליל. הם הוטלו למשימות בנקודות תורפה של האזורים שבהם שכנו: אבטחת דרכים והקשר הרצוף בין הגליל, העמקים ומרכז הארץ, אבטחת יישובי הספר ושמירה על הגבולות הצפוניים ומעברות הירדן.

כבר בשלבים הראשונים של המלחמה ביצעו הגדודים פעולות התקפיות: ב-15 בפברואר 1948 ביצעה יחידה מהגדוד השלישי פשיטה ארוכת-טווח על הכפר הערבי סעסע, והטילה מבוכה במחנה הערבי. יחידות מהגדוד התערבו בהתקפה על טירת צבי, תקפו מהאגף את צבא ההצלה וגרמו לו אבידות קשות. בתחילת אפריל 1948 פעל הגדוד הראשון לראשונה בפעולה גדודית, והנחיל מפלה לצבא ההצלה שתקף את משמר העמק.

פעולותיה העיקריות של החטיבה בגליל המזרחי היו בכיבוש טבריה וצפת, במבצעי יפתח ומטאטא, בהתקפות על משטרת נבי יושע, בקרבות מלכיה, ובהדיפת הסורים מעמק הירדן. ביוני 1948 הועברה החטיבה למרכז הארץ, השתתפה במבצע יורם, בניסיון לכבוש את לטרון ומאוחר יותר במבצע דני. בקיץ 1948 החטיבה ירדה לנגב לקראת קרבות ההכרעה, אשר בשלב זה של המלחמה נערכו בעיקר בדרום. החטיבה נטלה חלק במבצע גי"ס ובמבצע יואב, וכן בהגנה על מנחת מטוסים ליד רוחמה ערב מבצע יואב (קרב חרבת מחאז). לקראת סוף המלחמה החטיבה חזרה לצפון.

מבצע קדש

במבצע קדש החטיבה בפיקוד אל"ם אהרון דורון כללה 3 גדודי חי"ר: גדוד 115 בפיקוד רס"ן יהודה זיו, גדוד 128 בפיקוד רס"ן שאול גבעולי, וגדוד 54 בפיקוד סא"ל ישראל גרמן. החטיבה ששימשה כחטיבה מרחבית בגיזרת רצועת עזה עד מלחמת ששת הימים, כבשה בסיוע צג"ם 278 בפיקוד סא"ל זאב אשכולות מחטיבה 37, את העיר עזה ואת חלקה הצפוני של רצועת עזה. גדוד 115 היה כפוף בתקופת הלחימה לחטיבת גולני, ולחם עמה על מערכי רפיח. כמו כן גדוד 54 היה כפוף בתקופת הלחימה לחטיבה 37, ולחם עמה על מערכי אום כתף ואבו עגילה.

מלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים החטיבה בפיקוד אל"ם יהודה רשף כללה 4 גדודי חי"ר: גדוד 81 בפיקוד סא"ל שלמה גולדברג, גדוד 115 בפיקוד סא"ל אורן אליהו, גדוד 128 בפיקוד סא"ל יחזקאל רביד, וגדוד 54 בפיקוד סא"ל צבי לבנון. החטיבה מתוגברת בגדוד 86 טנקי 13-AMX בפיקוד סא"ל יעקב הדר, ובגדוד 202 בפיקוד סא"ל צבי בר לחמה בקרבות על מבואותיה המזרחיים של העיר עזה ובקרבות הקשים לכיבוש מבואותיה הדרומיים של העיר עזה במהלך ה-5 ביוני, והייתה שותפה לכיבוש העיר ביום שלמחרת.

מלחמת יום כיפור

במלחמת יום הכיפורים, החטיבה בפיקוד אל"ם אהרן פלד כללה 2 גדודי חרמ"ש - גדוד 54 בפיקוד סא"ל גדליה גל, וגדוד 128 בפיקוד סא"ל זאב ליטמן, וגדוד טנקי שרמן - גדוד 226 בפיקוד סא"ל יוסף רביב, ולחמה בחזית המצרית. השתתפה במתקפת הנגד של 8 באוקטובר כחלק מהכוח שבפיקוד קלמן מגן בגזרה הצפונית, וב-14 באוקטובר בלמה יחד עם חטיבה 204 את המתקפה באזור קנטרה של חטיבה 15 מדיוויזיה 18 המצרית, בקרב בו הושמדו כ-40 טנקים מצרים. בהמשך הלחימה הצטרפו כוחות מהחטיבה לאוגדה 252 בחציית התעלה ולחימה בשטח מצרים.

לאחר מלחמת יום כיפור

לאחר מלחמת יום כיפור, אורגנה החטיבה מחדש בתור חטיבה משוריינת, עם 3 גדודי טנקי מגח, ושמה שונה לחטיבה 576.

מבצע חומת מגן

במבצע חומת מגן פעלה החטיבה בפיקוד אל"ם אורן בן גויה כחטיבת שריון במילואים בגזרת שכם, היא כבשה את מחנות הפליטים בלאטה, מסכאן וא-שעבייה ואת מתחם קבר יוסף. גדוד 445 מהחטיבה בפיקוד סא"ל חיים בר סלע, לחם בעיר בית לחם וכיתר את מתחם כנסיית המולד שבה התבצרו מחבלים.

פירוק חטיבת השריון

באוקטובר 2013 שלח המח"ט אל"ם אורן סולומון, מכתב לחיילי ומפקדי החטיבה, ובו פירט על תהליך רה-ארגון הסד"כ בצה"ל שלאורו הוחלט לפרק את החטיבה. החטיבה שהייתה שייכת לעוצבת עידן, פורקה ב-2014.

הקמת חטיבת החי"ר

בשנת 2016 הוחלט על הקמת החטיבה מחדש כחטיבת חי"ר מובחרת במילואים שנקראת "חטיבת הקומנדו במילואים" על בסיס גדודי המילואים של חטיבת החרמון שנסגרה במסגרת התוכנית הרב-שנתית "גדעון". מרבית החיילים המשרתים בחטיבה מגיעים משורותיה של יחידת אגוז.

לזכר חללי החטיבה הוקמה אנדרטת חטיבת יפתח בנגב. קיבוץ יפתח הוקם באוגוסט 1948 על ידי יוצאי החטיבה.

מפקדי החטיבה

הגדוד הראשון של חטיבת יפתח, בעת ההכשרה קציר ראשון בעמק יזרעאל, 1949

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שם	תקופת כהונה	הערות
מולה כהן	1948 - 1949
אסף שמחוני	1949 -	לימים אלוף פיקוד הדרום
יוסף טרמר
עוזי נרקיס		לימים אלוף פיקוד המרכז
אורי בן ארי
יהודה ואלך		לימים מפקד אוגדה 38
צבי זמיר		לימים אלוף פיקוד הדרום
אביב ברזילי
אהרון דורון		מפקדה במלחמת סיני. לימים ראש אגף כוח אדם
אריאל שרון		לימים אלוף פיקוד הדרום וראש הממשלה ה-11
מאיר פעיל		לימים מפקד בה״ד 1, היסטוריון וח״כ.
יהודה רשף	- 1968	מפקדה במלחמת ששת הימים
מרדכי צפורי
מנחם מרון		לימים נספח צה"ל בארצות הברית
גדעון גורדון	- 1973
אהרן פלד	1973 -	מפקדה במלחמת יום הכיפורים
יצחק בן שוהם
אמיר דרורי		לימים סגן הרמטכ"ל
אורי שגיא		לימים ראש אמ"ן
דני בנדל
דוד כץ	1976 -	לימים מפקד אוגדה 49
יואב גולן
יעקב שדה
יצחק אשל	1981 - 1983	לימים מפקד עוצבת עמוד האש
אהרון ברק
שלמה טנגר
אלי אלפסי
אלחנן שמואלי	1998 - 2001	נהרג בשנת 2011 בתאונת מטוס
אורן בן גויה		מפקדה במבצע חומת מגן
בועז אברהם
איציק כהן
אורן סולומון	- 2014	המפקד האחרון של החטיבה כחטיבת שריון
אלישב בהרב	2016 -	המפקד הראשון של החטיבה כחטיבת חי"ר

לקריאה נוספת

• עמיקם גורביץ, פלמ"ח - יפתח : משפחה של לוחמים, (ערכה נורית ברוורמן), ירושלים : משרד החינוך והתרבות - מרכז ההסברה - שירות הפרסומים בשיתוף עם מטה חגיגות שנת ה-40, תשמ"ח 1988.
• יודקה הלמן (עורך), יפתח אחוזת הסופה : סיפורה של חטיבת יפתח - פלמח, (ציורים ועיטורים - שמואל כץ ; עריכה ועיצוב - ישראל אבן נור), ‬בת ים, יוצאי חטיבת יפתח-פלמח, תשל"א 1970.
• אריה חשביה, פלמ"ח יפתח, תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ח-1978.

קישורים חיצוניים

• חטיבת יפתח באתר "יד לשריון".
• חטיבת יפתח באתר אוגדה 720.
• יוחאי עופר, מפקדי חטיבת יפתח שמתפרקת מבקשים לשמור על השם המיתולוגי, באתר nrg‏, 22 בינואר 2014.