לדלג לתוכן

עדי לוסטיג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדי לוסטיג
לידה 1990 (בת 34 בערך)
יוהנסבורג
מדינה

דרום אפריקה

ישראל
פרסים והוקרה

פרס השר להגנת הסביבה למצוינות סביבתית לשנת 2010[1]

  • רשימת 30 under 30 של מגזין פורבס
  • פרס הגלובוס הירוק
  • אנשי השנה 2010 של כלכליסט
  • אנשי השנה של גלובס

עדי לוסטיג (נולדה ב-1990) היא פעילה חברתית סביבתית ישראלית, ידועה בעיקר בשל מאבקה בבניית כפר נופש בחוף פלמחים בין השנים 2008–2011. בשל פעילותה, זכתה בפרס השר להגנת הסביבה למצוינות סביבתית לשנת 2010.

לוסטיג, היא הרביעית מילדיהם של יוכבד ויאיר. אמה היא מטפלת ורפלקסולוגית, ואביה סקיפר. היא נולדה ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, ועברה לגור בישראל עם משפחתה כאשר הייתה בת שלוש. בהגיעם ארצה, גרו בנוה מונוסון, לאחר מכן עברו להתגורר במושב בית עובד.

היא למדה בבית ספר גן רווה, בתיכון גבעת ברנר וביואל גבע.

המאבק בחוף פלמחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2004 זכו חברות היזמות מעוז דניאל ואוולון בבעלותם של פיני מלכה ואופיר אשר, במכרז של ועדת המכרזים, בשטח בן 74 דונם בחוף פלמחים, בעלות נמוכה מאוד של 8 מיליון ש"ח.

השטח נמכר בידי מינהל מקרקעי ישראל. על-פי תוכניות המתאר, אושר לחברת מעוז דניאל לבנות באתר 350 יחידות מלונאות. ארבעה חודשים בלבד לאחר הזכייה במכרז נכנס לתוקף חוק החופים אשר לפיו אסורה הבניה עד למרחק 300 מטרים מקו החוף[2]. בשנת 2005 אושרה תמ"א/35, תוכנית מתאר ארצית לבניה, המגדירה את חוף פלמחים כמרקם חופי בעל "רגישות נופית סביבתית גבוהה"[3].

בחודש ינואר 2008 הוקמה גדר אשר תחמה את שטח הפרויקט, ובכך החלה בנייתו של כפר נופש. לוסטיג, בת ה-18 אשר נהגה לטייל בחוף באופן תדיר, הקימה אוהל על החוף כאות מחאה נגד בניית כפר הנופש. לוסטיג לנה באוהל במשך כ-4 חודשים, במהלכם קידמה את המאבק. למאבק הצטרפו תושבים, פעילים, וכן חברי הכנסת אופיר פינס ודב חנין[2].

הוקם הועד להצלת חוף פלמחים, (אשר זכה לימים בפרס הגלובוס הירוק לשנת 2010[4]), והנושא עלה להתערבות מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, אשר הורה למשרד הפנים ולמינהל מקרקעי ישראל להקפיא את הליכי הבניה. התערבו באופן אישי בנושא גם שר המשפטים יעקב נאמן, השר להגנת הסביבה גלעד ארדן וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. בחודש יולי 2010 הממשלה התנתה את הקמת כפר הנופש באישור של הוועדה לשמירה על הסביבה החופית[5], וב-26 בינואר 2011 קיבלה הממשלה החלטה לעצור את הבניה בחוף, בהתאם לחוק החופים[6]. מנגד, טען מלכה כי החלטת הממשלה לאסור את בניית כפר הנופש התקבלה בשל לחצים פוליטיים מצד מתחרים עסקיים שלו - רשתות המלנאות הגדולות[7].

מלכה הגיש ערר לבית משפט השלום, אך זה נדחה. בהמשך פנה לבית המשפט המחוזי. בהחלטת שופט המחוזי צבי דותן, נכתב:[3]

מצאנו כי הקמת כפר הנופש בתחום הסביבה חופית פתוחה הכה נדירה במרכז הארץ, עלולה להיות 'בכיה לדורות' ולהוביל לנזק בלתי הפיך שלא יהיה ניתן לתקנו. לנוכח כל האמור, (...) החלטנו לדחות את הערר ולהותיר על כנה את החלטת הוועדה המחוזית לאשר את תוכנית 297 המאפשרת שימור חוף פלמחים כגן לאומי – שטח פתוח, לטובת הציבור והדורות הבאים.

עבור פעילותה להפסקת הבניה בחוף פלמ"חים, קיבלה לוסטיג את פרס השר להגנת הסביבה למצוינות סביבתית לשנת 2010. מנימוקי חבר השופטים: "בזמן קצר הצליחה עדי לוסטיג להעלות את עניין הבנייה בחוף פלמחים לסדר היום הציבורי. לשם כך עשתה שימוש מצוין באמצעי התקשורת ובאמצעים נוספים. היא גייסה תמיכה ציבורית רחבה ופעלה למנוע קביעת עובדות בשטח"[1].

פעילות פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוסטיג שובצה במקום ה-3 ברשימת מפלגת עלה ירוק בבחירות לכנסת ה-20[8][9]. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.

סיפור מאבקה של לוסטיג בחוף פלמחים הועלה לבמה, בהצגה בשם "נאחזות באויר", בתיאטרון באר שבע[10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]