גלעד ארדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גלעד ארדן
ארדן, 2014
גלעד ארדן, 2014
תאריך לידה 30 בספטמבר 1970 (בן 46)
תאריך לידה עברי כ"ט באלול ה'תש"ל
ממשלות 3234
כנסות 1620
סיעה הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
תפקידים בולטים
עיסוק קודם

גלעד מנשה אֶרְדָן (נולד ב-30 בספטמבר 1970) הוא שר ביטחון הפנים, השר לנושאים אסטרטגיים ושר ההסברה וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעברו כיהן בין היתר כשר הפנים, כשר התקשורת, כשר להגנת העורף וכשר להגנת הסביבה. עורך דין במקצועו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדן נולד, גדל והתחנך באשקלון. בנם של יהודית, ילידת הונגריה ופסיכולוגית במקצועה, ואבינועם ארדן, יליד רומניה ומורה שהסב את מקצועו לעריכת דין. ארדן למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים. שירת בצה"ל כקצין בחיל השלישות והשתחרר בדרגת סרן.

למד משפטים באוניברסיטת בר-אילן ושם בלט לראשונה בעשייה פוליטית, כשהיה פעיל במחאה נגד הסכם אוסלו. ארדן התמחה במשרדו של דב וייסגלס ובהמשך הוסמך לעריכת דין.

ארדן הוא בעל תואר שני בהצטיינות במדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב. כיהן כמנכ"ל החברה הכלכלית של התאחדות הקבלנים והבונים בישראל.

ארדן שימש עוזרו הפוליטי-פרלמנטרי של אריאל שרון עוד בטרם נבחר שרון לראשות הממשלה. לאחר מכן שימש יועץ לראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהל האגף לפניות הציבור במשרדו. כמו כן כיהן כיו"ר צעירי הליכוד.

בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-15 מוקם ארדן במקום ה-26, ולא נכנס לכנסת.

בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-16 מוקם במקום ה-28, במשבצת שיועדה לארגון צעירי הליכוד, בראשו עמד. ממשבצת זו נבחר לראשונה לכהן כחבר הכנסת. בכנסת ה-16 היה מהמתנגדים החריפים לתוכנית ההתנתקות ואף כינה את התוכנית והטיפול במפוני גוש קטיף "פשע ברמה לאומית". בראשית כהונתו בכנסת סירב להצעת שר החוץ, סילבן שלום, לעזוב את הכנסת לטובת תפקיד שגריר ישראל באו"ם.

במרץ 2005 נבחר לתפקיד יו"ר "אל סם" ישראל - עמותה ארצית המעניקה טיפול לילדים, בני נוער וצעירים שנפגעו משימוש בסמים ובאלכוהול.

בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-17, נבחר ארדן במקום השני, אך ברשימת המועמדים לכנסת מוקם רביעי, אחרי יו"ר הליכוד נתניהו וסילבן שלום, אשר לו שוריין המקום השני ברשימה. בכנסת ה-17 פעל רבות בתחום חקיקה בנושא הבטיחות בדרכים ועמד בראש השדולה למאבק בתאונות הדרכים. בנוסף לכך נבחר לוועדה לבחירת שופטים יחד עם ח"כ אורית נוקד, והחליף במסגרת רוטציה את משה כחלון בראשות ועדת הכלכלה.

בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת ה-18 זכה ארדן במקום השני, מיד לאחר גדעון סער, ונבחר לעוד כהונה בכנסת. בחודש מרץ 2009, עם הקמת הממשלה ה-32, מונה ארדן לתפקיד השר להגנת הסביבה והשר המקשר בין הכנסת לממשלה.

בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-19 הגיע ארדן שוב למקום השני, ונבחר לכהונה נוספת בכנסת. עם הקמת הממשלה ה-33, מונה לשר התקשורת ובמקביל השר להגנת העורף וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיע ארדן למקום הראשון בפרייימריז בליכוד, והוצב במקום השני ברשימה לאחר היו"ר, בנימין נתניהו.

ארדן נבחר על ידי ארגון "אור ירוק" כאיש העשור במאבק בתאונות הדרכים. בנוסף זכה באות "הגלובוס הירוק" לשנת 2008 בקטגוריה "כנסת ירוקה", כאות להיותו חבר הכנסת המצטיין בפעילותו למען הגנת הסביבה.

ארדן נשוי לשלומית שור[1] ואב לארבעה ילדים.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלעד ארדן בטקס אזכרה לחללי משטרת ישראל, 8 ביוני 2015
  • תיקון מס' 2 לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים[2].
  • חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית עם קלון יושעה אוטומטית מהכנסת.
  • ביטול רישומים פליליים - החוק מחייב את המשטרה למחוק רישום פלילי שנסגר בשל חוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות.
  • השעיית ראש רשות מקומית שבחירתו בוטלה על ידי בית משפט.
  • שלילה מידיית לנהג שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית - רישיונו של כל אדם המעורב בתאונה קטלנית ישלל עד שיוכיח חפותו בבית המשפט[3].
  • המפקח על הבנקים יוכל להתערב בגובה העמלות הבנקאיות[4].
  • חובת חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים[5].
  • הקפאת סמכות פקחי רשות הטבע והגנים לירות בכלבים משוטטים החשודים כנגועים בכלבת אך ביטולה לאחר שהמחלה החלה להתפשט ובעקבות פגיעה שנגרמה לחיות בר מוגנות[6][7].
  • חוק האריזות המחייב מפעלים ובתי עסק למחזר 60% מהאריזות של מוצרים מייצור מקומי או מייבוא. בנוסף נאסרה הטמנת אריזות[8].

בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס הקיץ של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש ארדן על 23, ובכך היה לחבר הכנסת שהעביר את המספר הרב ביותר של הצעות חוק במושב זה.

בממשלת ישראל ה-32[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדן התנגד להסכם שבין משרד האוצר לחברת כימיקלים לישראל והמשרד בניהולו גיבש מתווה להקמת קרן ייעודית לשיקום הנזקים הסביבתיים בים המלח ומנגנון פרוגרסיבי לשימוש וניצול כל משאבי הטבע בישראל, לרבות כריית חול, חומרי גלם טבעיים, משאבי המים המינרלים וכדומה, על בסיס ההתנהלות מול חברות הגז והנפט שבהתאם להמלצות ועדת ששינסקי (חוק הנפט). על פי המתווה: "על הממשלה לקבוע מדיניות ארוכת טווח בכל הנוגע לשימוש ולניצול של כלל משאבי הטבע, כך שישקפו נכונה את חלקו של הציבור מהרווחים" והמדיניות צריכה לאפשר "רווח סביר" לחברות יחד עם העברת כספים ייעודיים לטובת הציבור[9]. בתפקידו יזם חקיקה משמעותית בתחום הגנת הסביבה והוביל בהצלחה מספר מאבקים פרלמנטריים וציבוריים לשמירה על איכות הסביבה בישראל. כשר לאיכות הסביבה הוביל את קידום נושא המיחזור, הפרדת הפסולת וחקיקת "חוק האריזות". לצד אלה יזם וקידם את פרויקט ניקוי הגליל המערבי מאסבסט והיה שותף להובלת המאבק לשמירת חופי הים בפלמחים, ניצנים, נחשולים ובבצת. על כך זכה בשנת 2011 באות "הגלובוס הירוק" מטעם ארגוני הסביבה[10].

בממשלת ישראל ה-33[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות לכנסת ה-19, נבחר שוב כח"כ מטעם סיעת הליכוד ומונה לשר התקשורת ולשר להגנת העורף בממשלה ה-33. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. באפריל 2014 התפטר מנכ"ל המשרד להגנת העורף דן רונן, לטענתו כיוון שלא ניתנו למשרד סמכויות המאפשרות לו לפעול. למחרת ביקש ארדן מראש הממשלה לפרוש מתפקידו כשר להגנת העורף ולפרק את המשרד[11]. ביוני 2014 נסגר המשרד להגנת העורף וכל סמכויותיו הועברו למשרד הביטחון[12].

בתפקיד שר התקשורת והשר הממונה על רשות השידור, הוביל ארדן מהלך לפירוק רשות השידור, שמימושו נדחה פעמים אחדות וטרם הסתיים (אך הביא לפרישת רבים מעובדי הרשות)[13]. בנוסף, חתם ארדן על צו המורה לחברת "הוט" להגיע לכל נקודה בארץ, ובכך מגביר את התחרות בחברת yes באזורים מרוחקים בארץ. ארדן הוביל גם את רפורמת "השוק הסיטונאי", שבה בעצם מחויבות חברות התשתית בזק והוט להשכיר את התשתיות שלהן לחברות כמו אורנג' וסלקום ובכך קיווה להכניס תחרות לשוק הטלוויזיה. על אף הניסיון הרב לקדמה הרפורמה לא הושלמה.

בתקופת כהונתו של ארדן כשר תקשורת הגיע ערוץ 10 כמעט לסוף תקופת רישיונו לשידור. סגירתו הייתה גורמת בעצם למונופול של ערוץ 2 בטלוויזיה המסחרית. על מנת למנוע זאת, יזם ארדן חוק המורה על פיצול ערוץ 2, ומעבר הזכייניות "רשת" ו"קשת" לשידור של שבעה ימים בשבוע כל אחת. חברת החדשות של ערוץ 2 הייתה אמורה להיות מוצעת למכרז, להפעלת אחת משתי הזכייניות. החברה השנייה הייתה אמורה להקים חברת חדשות חדשה. עם כניסתו לתפקיד שר הפנים, ומעבר סמכויות משרד התקשורת לראש הממשלה, בנימין נתניהו, נעצר קידום החוק.

בסוף 2014 מונה לשר הפנים, לאחר פרישתו של גדעון סער.

בממשלת ישראל ה-34[עריכת קוד מקור | עריכה]

השר לביטחון הפנים ארדן סופד בטקס הזיכרון לחללי משטרת ישראל
השר לביטחון הפנים ארדן עם מפכ"ל משטרת ישראל רוני אלשיך

לקראת הקמת הממשלה ה-34, רצה ארדן להיות שר הפנים יחד עם המשרד לביטחון הפנים, אך עקב סירובו של נתניהו לתת לו את התיק, החליט שלא לכהן בממשלה. בהמשך חזר בו וב-25 במאי הושבע לתפקיד השר לביטחון הפנים שר לנושאים אסטרטגים ושר ההסברה.

ב-25 באוגוסט 2015 המליץ השר ארדן על מינוי תת-אלוף גל הירש למפכ"ל המשטרה - מינוי חיצוני שגרר ביקורות רבות. בספטמבר 2015, לאחר ביטול מועמדותו של גל הירש, המליץ ארדן על סגן ראש השב"כ, רוני אלשיך, לתפקיד מפכ"ל המשטרה, והמלצה זו התממשה.

בתקופתו התמודדו משטרת ישראל ומשמר הגבול עם גל פיגועי הטרור הפלסטיני (2015–2016) במהלכו ביצעו מחבלים פלסטינים ומיעוט קיצוני מערביי ישראל מאות פיגועי טרור, בעיקר יידוי אבנים ופיגועי דקירה אך גם פיגועי דריסה ופיגועי ירי. במהלך גל הטרור נרצחו 43 ישראלים. בעקבות גל הטרור, המשטרה ומשמר הגבול נפרשו בכוחות מוגברים, בעיקר באזור ירושלים, ובמקרים רבים היוו את קו ההגנה האחרון מפני המחבלים, והצליחו לנטרל מאות מחבלים (בסך הכל נהרגו כ-270 מחבלים בידי כוחות הביטחון).

ארדן ספג ביקורת חריפה על כך שכינה את גל השריפות בישראל (2016) בשם "טרור ההצתות", ועל כך שהתייחס אל תקרית הדריסה באום אל-חיראן, שבה נהרגו שוטר ואזרח, כאל פיגוע דריסה בשעה שהאירוע טרם תוחקר.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ח"כ גלעד ארדן, יו"ר ועדת הכלכלה, הוא חרוץ, קופצני, בוטה, מיומן במשחקי כוח ומהיר חימה באתר The Marker
  2. ^ רועי מנדל, לילה ראשון בלי עשן: הפאבים נפרדים מהסיגריה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2007
  3. ^ אמנון מרנדה, אושר בכנסת: שלילה לנהג המואשם בהריגה, באתר ynet, 20 במרץ 2007
  4. ^ צבי זרחיה, אושרה הצעת החוק של גלעד ארדן: המפקח על הבנקים יוסמך להתערב בעמלות הבנקאיות, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2006
  5. ^ אמנון מרנדה, החוק עבר: חובה לחבוש קסדה על אופניים, באתר ynet, 25 ביולי 2007
  6. ^ צפריר רינתמדענים: האיסור של גלעד ארדן לירות בכלבים משוטטים יגרום להתפרצות כלבת, באתר הארץ, 23 בפברואר 2010
  7. ^ צפריר רינתהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן התיר לשוב ולירות בכלבים משוטטים, באתר הארץ, 31 במרץ 2010
  8. ^ מרלן-אביבה גרינפטר, חוק האריזות אושר סופית בכנסת, באתר The Epoch Times,‏ 19 בינואר 2011
  9. ^ יעל דראל, ארדן יציע: תשלום על כל שימוש במשאבי הטבע, באתר nrg‏, 1 בינואר 2012
  10. ^ הגלובוס הירוק 2011: גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, באתר "הסביבה"
    צפריר רינתאות הגלובוס הירוק לגלעד ארדן, באתר הארץ, 25 במרץ 2011
  11. ^ אמיר בוחבוט ועמרי נחמיאס‏, ארדן מבקש להתפטר ולסגור את המשרד להגנת העורף, באתר וואלה! NEWS‏, 23 באפריל 2014
  12. ^ העברת שטח פעולה מהמשרד להגנת העורף למשרד הביטחון באתר משרד ראש הממשלה, 1 ביוני 2014
  13. ^ רביב דרוקר, רביב דרוקר // גלעד ארדן ורפורמת חלוקת הקרח בפינלנד, דה מרקר, 21 במרץ 2016
  14. ^ מאמר המערכתלא יכול להמשיך בתפקידו, באתר הארץ, 23 בינואר 2017
    אמרי סדן‏, מ"פיגוע של דאעש" ל"אירוע מצער": הדריסה בכפר הבדואי - שלב אחר שלב, באתר וואלה! NEWS‏, 23 בפברואר 2017