לדלג לתוכן

עומר דקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עומר דקל, 2014

עומר דקל (נולד ב- 1964) הוא פרופסור למשפטים ומומחה לדיני מכרזים ולמשפט מנהלי.

דקל נולד וגדל ברחובות. הוא בוגר בית הספר התיכון ע"ש עמוס דה- שליט, ועד לגיוסו לצה"ל היה פעיל בתנועת הצופים. במסגרת שירותו בצה"ל עשה דקל שנת שירות בעיירת הפיתוח חצור הגלילית, וכן שירת כקצין ביחידת המזל"טים של חיל המודיעין.

בשנת 1992 סיים דקל את לימודי התואר הראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. את התמחותו עשה דקל בפרקליטות המדינה כמתמחה של פרקליטת המדינה דורית ביניש, ובמשרד עורכי הדין קירש, שקד פלס, כמתמחה של עו"ד ד"ר מיכל שקד. לאחר סיום התמחותו בשנת 1993 מונה דקל לעוזרה המשפטי של פרקליטת המדינה דורית ביניש, וזאת עד מינויה לבית המשפט העליון. לאחר מכן כיהן דקל כעוזרו המשפטי של שר המשפטים פרופ' דוד ליבאי וכן כעוזרה המשפטי של פרקליטת המדינה עדנה ארבל. כמו כן, כיהן דקל כמזכיר הוועדה הציבורית בראשותו של חיים צדוק לניסוח חוק עיתונות חדש, וייצג את המדינה בפני בית המשפט העליון.

את עבודת הדוקטורט שלו כתב דקל במסגרת המסלול הישיר לדוקטורט באוניברסיטה העברית, בנושא חובת המכרז של גופים מנהליים, ובהנחייתו של פרופ' אייל בנבנישתי. בשנת 2001 פורסמה עבודת הדוקטורט כספר, בהוצאת המכון למחקרי חקיקה של האוניברסיטה העברית.

בשנת 1998 הצטרף דקל לסגל ההוראה של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, כמרצה בתחום המשפט המנהלי ודיני המכרזים; ובין השנים 2008 – 2010 כיהן כדיקן הראשון, שנבחר מקרב חברי הסגל הפנימי של הפקולטה למשפטים.

בשנת 2000 שהה דקל כחוקר אורח באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. בשנה זו החל לכתוב את ספריו בתחום דיני המכרזים, שהפכו עם פרסומם לספרים המובילים בתחום, המצוטטים במאות פסקי דין של בית המשפט העליון ושל בתי המשפט לעניינים מנהליים. בשנת 2012 שהה דקל שוב באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה כחוקר אורח.

בשנת 2005 מונה דקל לשמש כיועץ מיוחד לוועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לביצוע רפורמה בדיני המכרזים והרכש הממשלתי, ובשנת 2008 כיהן כיועץ מיוחד לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שביצעה רפורמה מקיפה בתקנות חובת המכרזים.

בין השנים 2007 – 2010 כיהן דקל כיו"ר מועצת בתי הדין המנהליים, הפועלת מכוח חוק בתי הדין המנהליים.

דקל מלמד דיני מכרזים במסגרת האקדמית והמעשית כאחד. דקל הוא מרצה מן החוץ לדיני מכרזים בפקולטות למשפטים של אוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, ולימד דיני מכרזים גם באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת בר-אילן, במרכז הבינתחומי הרצליה ובמכללה למנהל. דקל מוזמן דרך קבע להרצות בתחום דיני המכרזים בהשתלמויות שופטים, בהשתלמויות עורכי דין, ובהשתלמויות שעורכים גופים המחויבים בעריכת מכרזים על פי חוק.

מחקריו של דקל עוסקים בתחום המשפט המנהלי ודיני המכרזים, ועיקר פועלו המחקרי הוא בפיתוח תאורטי ומעשי של דיני המכרזים מנקודת מבט רב-תחומית – משפטית, כלכלית, פסיכולוגית ועוד.
ספריו של דקל – מכרזים א' ומכרזים ב' – הם הספרים המובילים והחשובים בארץ בתחום דיני המכרזים, והקנו לו מעמד של בר-סמכא בתחום המכרזים. הספרים מצוטטים במאות פסקי דין של בתי המשפט לעניינים מנהליים ובעשרות פסקי דין של בית המשפט העליון.[1] רבים מהרעיונות המפורטים בספריו של דקל היוו בסיס להלכות שיפוטיות חדשניות בתחום המכרזים, וחלקם אף הוטמע בתקנות חובת המכרזים, במסגרת רפורמה חקיקתית מקיפה שנערכה בשנת 2009.

בסדרה של מחקרים שבחנו את ההשפעות של הטיות קוגניטיביות על הליך קבלת ההחלטות במכרז הראה דקל את ההטיה הקוגניטיבית של מקבלי החלטות במכרזים לטובת המציע הזול, גם כאשר הצעה זו אינה מיטבית מבחינת איכותה. ממצאי המחקר הוצגו בשורה של כנסים בינלאומיים ופורסמו בכתבי עת יוקרתיים.

במחקרים אחרים בחן דקל את ההשלכות של המחקר הכלכלי בתחום תורת המשחקים, לתחום דיני המכרזים. מחקר אחד יישם תובנות אלה על מכרזים שערכה ממשלת ישראל בפועל בתחום המקרקעין, והראה כי שימוש בתובנות מתחום תורת המכרזים יכול לשפר את יעילותם. מחקר אחר יישם תובנות מתחום תורת המשחקים לתחום של מכירת נכסים במצבי חדלות פירעון, הנערכת בפיקוח בית המשפט.

מחקר אחר של דקל הציע שינוי רדיקלי של הגישה להצעות פגומות – במקום פסילה של הצעה פגומה, מתן אפשרות לתקנה, תוך הטלת סנקציה על המציע ששיעורה קבוע מראש במסמכי המכרז.

במחקר נוסף, הפעם בתחום המשפט המנהלי, ביקר דקל את הכלל הנוהג במשפט המנהלי בישראל, שאינו מתיר עריכה של חקירות נגדיות בבג"ץ כמעט בכלל, ומתיר חקירה נגדית בבית המשפט לעניינים מנהליים במקרים נדירים וחריגים בלבד. המחקר כלל בחינה נורמטיבית של הלכה זו ובחינה אמפירית של השלכותיה על ההתדיינות השיפוטית, תוך שימוש בנתונים כמותיים ואיכותניים כאחד. במחקר אחר טען דקל לזכאותו של נאשם שזוכה בהליך פלילי לפיצוי בגין הנזק שגרם לו ההליך הפלילי.

פרסומים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מכרזים – כרך ב' (2006) (564 עמ').
  • מכרזים – כרך א' (2004) (621 עמ').
  • חובת המכרז של גופים מינהליים, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי של האוניברסיטה העברית (2001) (506 עמ').
  • מבוא לדיני מכרזים - הרצאה
  • "לא חייבים לפסול הצעה פגומה – הצעה להסדר חלופי באשר לדינן של הצעות פגומות במכרז", משפטים מה (2015) 157.
  • "ההשפעה השונה של הטיות קוגניטיביות על סוגים שונים של החלטות – ניסוי בתחום המכרזים", משפטים מד (2014) 689 (עם יואב דותן).
  • "חקירה נגדית בבג"ץ ובבית המשפט לעניינים מינהליים", עיוני משפט לה (2012) 151.
  • "הזכאי זכאי לפיצויים? על זכותו של נאשם שזוכה לפיצוי בגין נזקיו", עלי משפט ט' (2011) 523.
  • "שינוי תנאיה של התקשרות שנכרתה בעקבות מכרז", משפט ועסקים ה' (2007), 287.
  • "מטרות המכרז – השוויון אינו העיקר", "ספר זמיר על משפט ממשל וחברה", עמ' 441 בעריכת יואב דותן ואריאל בנדור לכבודו של שופט בית המשפט העליון בדימוס - יצחק זמיר (2005).
  • "משיכת הערבות כיוצרת מניעות", משפט וממשל ו' (2003), 609.
  • "מהו המכרז האופטימלי – המכרז כמשחק", משפטים ל' (2000), 637.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עומר דקל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פרופסור עומר דקל - מאמרים ומחקרים במכרזים, באתר www.omerdekel.co.il(הקישור אינו פעיל)