עזרא הררי רפול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב עזרא הררי רפול
Ezra harari raful - עזרא הררי רפול.jpg
לידה 14 באוגוסט 1857
ה'תרי"ז
חלב, סוריה
פטירה 31 במאי 1936 (בגיל 78)
ה'תרצ"ו
מקום קבורה הר הזיתים
השתייכות יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק קבלה
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו הרב חיים מרדכי לבטון והרב מרדכי עבאדי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קברו בהר הזיתים

הרב עזרא הררי רפול (כ"ד באב ה'תרי"ז, 14 באוגוסט 1857 - י' בסיוון ה'תרצ"ו, 31 במאי 1936) היה ראש ישיבה, מייסד ישיבת "אוהל מועד", מקובל ועסקן ציבור.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחלב (ארם צובא) שבסוריה, לסנבול ולרב[דרושה הבהרה] יוסף בן הרב ישעיה, נצר למשפחה שמוצאה ממגורשי ספרד.

למד אצל הרב יעקב שאול הכהן דוויק[1], ובהמשך אצל הרב חיים מרדכי לבטון, הרב מרדכי עבאדי, ודודו הרב נסים הררי מחבר הספר "עלי נהר".

בשנת ה'תרמ"ח (1888) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. התפרנס מחנות מזון שפתח. בתחילה נמנה עם תלמידי ישיבת המקובלים בית אל, וכשנוסדה ישיבת רחובות הנהר בשנת ה'תרס"ג (1903), החל ללמוד בה אצל הרב חיים שאול הכהן דוויק, שעלה ארצה כשנתיים אחריו ונמנה עם רבניה.

בסיוון ה'תרס"ז (1907) ייסד את ישיבת אהל מועד ובראשה העמיד את הרב רפאל שלמה לניאדו. הרב עזרא שימש בישיבה כמשגיח וכמנהל אדמיניסטרטיבי. הישיבה נסגרה בשנת 1917 בשל הקשיים החמורים בירושלים אז, מהם סבלו גם ישיבות אחרות, וחלק ניכר מתלמידיה שהיו תושבי חו"ל עזבו את הארץ.

בשנת ה'תרע"ח (1918) פתח את ישיבת "בית יוסף", ובשנת ה'תר"פ (1920) ייסד את תלמוד תורה מגן דוד, שניהל בנו אהרן. באותה שנה מונה לשמש כחבר בוועד המרכזי של ישיבת תפארת ירושלים של ועד העדה הספרדית בירושלים. בשנת ה'תרפ"ג (1923) העביר את תלמידיו לישיבת פורת יוסף ונטל על עצמו משימות גיוס כספים עבורה. כן סייע לבניית בתי שכונת רוממה בירושלים.

שימש כחבר בית הדין של יוצאי ארם צובא בירושלים, לצד הרב אברהם חיים עדס והרב יוסף ידיד הלוי[2]

לרב עזרא נולדו חמישה בנים ושתי בנות. בנו הבכור הרב אהרון היה שד"ר, עסקן ורב ירושלמי[3]. בנו הרב אברהם הררי רפול היה זקן רבני ארם צובא, ובתו אסתר חיה נישאה לרב יעקב עדס.

הלך לעולמו בי' בסיוון ה'תרצ"ו (31 במאי 1936), ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכין עזרא - לקט מכתביו בענייני תורה ומוסר, הודפס לאחר מותו בשנת ה'תשמ"ב

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ח' מקובר, חכמי ארם צובא - מסכת חייהם של מאורי האומה שחיו בארם צובא, ירושלים ה'תשס"ג (עמ' 150 - 156)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראש הרבנים בארם צובא ומחבר הספרים "דרך אמונה" ו"שארית יעקב"
  2. ^ גדעון גילקרוב, האיר המזרח חלק א', עמ' 43, ירושלים ה'תשס"ב
  3. ^ שימש כמורה בטשקנט, מנהל ומורה בתלמוד תורה בירושלים, סייע בהקמת המרכז המסחרי של אליהו שמאע בירושלים, ונמנה עם רבני ישיבת פורת יוסף