אברהם חיים עדס
 | |
| לידה |
1857 תרי"ז |
|---|---|
| פטירה |
1925 (בגיל 68 בערך) כ"ח באב תרפ"ה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית |
| מקום פעילות | ארם צובא ירושלים |
| תחומי עיסוק | דיין, קבלה |
| רבותיו | רבי מרדכי עבאדי, רבי עזרא טוויל הכהן |
| תלמידיו | רבי עזרא עטיה, רבי יוסף ידיד הלוי רבי עזרא שעיו ועוד |
| ילדים |
יעקב עדס |
  | |
הרב אברהם חיים (ענתבי)[1] עדס (ה'תרי"ז, 1857 - כ"ח באב ה'תרפ"ה, 1925) היה מגדולי מקובלי ירושלים, חבר בית הדין לעדת ארם צובא בירושלים וממייסדי ישיבת המקובלים "ישיבת רחובות הנהר" בירושלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1857 (ה'תרי"ז)[2] בחַלַבּ שבסוריה לרב יצחק ורחל. בצעירותו למד בישיבות אצל הרב מרדכי עבאדי והרב עזרא טוויל הכהן. כשהגיע לגיל 20 נישא לצלחה בת הרב משה סוויד (רבה של חַלַבּ). לאחר נישואיו למד כחברותא עם הרב יצחק שרים, והחל ללמד תלמידים, כשרובם הפכו בתקופה שלאחר מכן לרבני העיר.
בשנת 1889 (ה'תר"ן) ביקר בישראל והתאכסן בביתו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר. בשנת 1891 (ה'תרנ"ו) עלה לישראל והשתכן בשכונת הבוכרים שבירושלים, שם קיבל דירה מהרב שלמה מוסיוף. בתקופה זו ריכז סביבו מקובלים יוצאי חַלַבּ ללימוד תורת הקבלה, ובהמשך נמנה עם מייסדי ישיבת המקובלים "רחובות הנהר" ונודע כבעל רוח הקודש גלויה. כשעלה הרב יהודה פתיה לירושלים, שידלו להוציא את ספרו על האדרא רבא.
על אף שבירושלים עסק בעיקר בחכמת הקבלה, רבי עזרא עטיה היה לומד עמו תלמוד בעיון[3].
בשנת ה'תרפ"ד חתם עם הרב עזרא הררי רפול והרב יוסף ידיד הלוי על כרוז נגד "לשכת בני ברית" שנפתחה בארם צובא באותו הזמן, אליה צורפה דעתו בעניין של הרב יוסף חיים זוננפלד, שהיה מקורב אליו.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, נעצר בידי הצבא הטורקי למשך כחודש, לאחר שסירב לחשוף את מקום מסתורם של שני בניו, שהשתמטו מגיוס לצבא.
בעת שהלך באחד מרחובות ירושלים, נדרס על ידי אוטובוס שנשלט בידי נהג חדש, שעלה על המדרכה. הוא אושפז כשלושה ימים, עד לפטירתו ב-18 באוגוסט 1925 (כ"ח באב ה'תרפ"ה). נקבר בבית הקברות בהר הזיתים, מול יד אבשלום. בשנות השלטון הירדני נעקרו מרבית המצבות סביב קברו, אולם זו שלו נותרו שלמה ושימשה כנקודת ציון לפיה שחזרו את מצבות שאר החלקה, כשהוחל בשיקום בית העלמין.
על פי דבריו ודברי הרב בן ציון חזן, גופתו של הרב יוסף חיים הועלתה לירושלים באורח פלא, ונטמנה בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקה שעל יד הרש"ש.
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יוסף ידיד הלוי
- הרב עזרא עטיה
- הרב יעקב קצין
- הרב רפאל שלמה לניאדו
- הרב בן ציון חזן
- הרב עזרא שעיו
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו, רבי יעקב עדס
- חתנו, רבי אהרן משה חיים הררי-רפול (בנו של רבי עזרא הררי רפול)
- נכדו, הרב משה יוסף עדס מראשי ישיבת פורת יוסף
- נכדו, רבי יהודה עדס ראש ישיבת קול יעקב
- נינו, רבי יעקב עדס מח"ס דברי יעקב
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תורת אברהם - חידושים בענייני קבלה שהובאו בספרים משמו על ידי נינו הרב יעקב עדס.[1](הקישור אינו פעיל)
- שיטה על מסכת בבא קמא כת"י[4]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדעון גילקרוב, האיר המזרח, ירושלים, ה'תשס"ב (עמ' 11 - 53)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל כרך ב' עמ' 497
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל - חלק ב - גאון, משה דוד, 1889-1958 (page 505 of 768), באתר www.hebrewbooks.org
- ^ בספר ״פרי עץ הגן״ (קצין) עמ׳ סג, מופיע שנולד בשנת תרי״ז, וכן העתיק בספר ״יהודי המזרח בארץ ישראל״ בערכו. ויש אומרים שנולד בשנת תר״ז. ״תורת משה״ (סוויד), עמ׳ 52
- ^ הרב משה ש. שבת, השתלשלות התורה, ירושלים תשע"ד, עמ' שצ"א
- ^ יהודי המזרח בארץ ישראל - חלק ב - גאון, משה דוד, 1889-1958 (page 505 of 768), באתר www.hebrewbooks.org
| תקופת חייו של הרב אברהם חיים עדס על ציר הזמן |
|---|
 |
