יעקב עדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב עדס
הרב יעקב עדס.jpg
הרב יעקב עדס
תאריך לידה ח' באדר ה'תרנ"ח
תאריך פטירה כ"ז בתמוז ה'תשכ"ג (בגיל 65)
תאריך לידה לועזי 2 במרץ 1898
תאריך פטירה לועזי 4 באוגוסט 1963
חיבוריו חדות יעקב
ישיבת בית הדין הגדול לערעורים בשנת 1959. מימין הרב בצלאל ז'ולטי, הרב עובדיה הדאיה, הרב יעקב עדס
הרב עדס, הרב שלמה זלמן אוירבך והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא מדברים בלימוד
משמאל לימין: הרב יעקב עדס, הרב בן ציון אבא שאול, הרב עזרא עטייה, הרב מנצור בן שמעון, הרב משה יוסף עדס והרב משה פרוש

הרב יעקב חי ציון עדס (ירושלים, ח' באדר ה'תרנ"ח, 2 במרץ 1898 - כ"ז בתמוז תשכ"ג, 4 באוגוסט 1963) היה ראש ישיבת פורת יוסף במשך שלושים שנה, אב בית דין רבני בירושלים, חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב אברהם חיים עדס ולצלחה. בילדותו למד בתלמוד תורה בשכונת הבוכרים והתחנך על ידי אביו. בשנת 1910 (ה'תר"ע) החל ללמוד בישיבת אהל מועד אצל הרב רפאל שלמה לניאדו, ובהמשך אצל הרב יוסף ידיד הלוי. בשנת 1919 (ה'תרע"ט) נישא לחיה אסתר, בתו של הרב עזרא הררי רפול. בעקבות העניות בה חיו, הרב נסים נחום העמיד לרשותם דירת חדר למשך תקופה.

בשנת 1920 (ה'תר"ף) הוסמך לרבנות, ומונה למגיד שיעור בישיבת אהל מועד, עד חודש אפריל 1923 (אייר ה'תרפ"ג), אז עברו תלמידי הישיבה לישיבת פורת יוסף, שם מונה גם כן למגיד שיעור ובהמשך לאחד מראשי הישיבה. כתביו מתקופה זו שהיו בישיבה נשרפו יחד איתה בעת כיבוש הירדנים.

בשנת 1935 (ה'תרצ"ה) מונה לחבר בית הדין לעדת הספרדים בירושלים על ידי הרב יעקב מאיר, וכיהן בתפקיד זה עד סוף שנת 1943 (ה'תש"ג).

בשנת 1944 (ה'תש"ד) החל לשמש כדיין בבית הדין בתל אביב, בעצת הרב דוד יונגרייז, ונבחר לכהן גם כרבה של קהילת יוצאי ארם צובא בעיר. בתקופה זו התגורר בירושלים, והיה עושה את דרכו לתל אביב באוטובוסים, וחוזר לביתו אחת לשבוע.

בסוף שנת 1945 (ה'תש"ה) החל לשמש כראש אב בית דין בירושלים, עד שנת 1955 (ה'תשט"ו), אז נבחר לכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול[2] לצד הרב בצלאל ז'ולטי, הרב עובדיה הדאיה, הרב יצחק מאיר בן מנחם, הרב אליעזר גולדשמידט והרב יוסף שלום אלישיב. בתפקיד זה כיהן עד סוף ימיו בשנת 1963 (ה'תשכ"ג).

בחייו חלה מספר פעמים. בשנת 1936 (ה'תרצ"ו) שיכל את בנו הבכור, אברהם בגיל 16, בעקבות כך לקה בהתקף לב ובמשך תקופה מאן להתנחם. כשנודע לו על פטירת הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, קיבל התקף לב נוסף.

בחודשים האחרונים לחייו אושפז בעקבות שטף דם שהיה במוחו, עד שהלך לעולמו ב-4 באוגוסט 1963 (כ"ז בתמוז ה'תשכ"ג) ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות[3]

בנו, הרב יהודה עדס, הקים על שמו את ישיבת קול יעקב.

מימין לשמאל: הרב עובדיה יוסף, הרב יעקב עדס, הרב מנצור בן שמעון והרב יהודה צדקה

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הרב דוד בן ציון עדס מבני ברק
  • בנו הרב עזרא עדס - רב בהרצליה
  • בנו הרב משה יוסף עדס - מראשי ישיבת פורת יוסף
  • בנו הרב יהודה עדס - ראש ישיבת קול יעקב
  • בנו הרב יצחק הדס
  • בנו הרב דניאל עדס - מנהל ישיבת קול יעקב
  • נכדו הרב אברהם עזרא עדס מבני ברק - חוקר יהדות חלב ומחבר ספר "דרך אר"ץ" על מנהגי ארם צובה ועוד.
  • נכדו הרב יעקב עדס - מקובל ומח"ס "דברי יעקב" ועוד.
  • נכדו הרב אברהם חיים עדס - מו"צ בשכונת בית וגן ומח"ס "ויאמר אברהם", "ארבעת המינים למהדרין", "השבת בתפארתה" ועוד.
  • נכדו העיתונאי יעקב ריבלין

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד זריצקי, מיחידי סגולה, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 177–180
  • גדעון גילקרוב, האיר המזרח - לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, חלק א', ירושלים ה'תשס"ג (עמ' 342 - 388)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב עדס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]