חיים שאול הכהן דוויק
 | |
| לידה |
1857 י"ד בחשוון ה'תרי"ח חלב, איילט חלב, האימפריה העות'מאנית   |
|---|---|
| פטירה |
1933 (בגיל 76 בערך) ד' בטבת ה'תרצ"ג פלשתינה (א"י)  ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מקום פעילות |
ארם צובא, ירושלים |
| כינוי | השד"ה |
| תחומי עיסוק | קבלה, דיינות ורבנות כוונות הרש"ש |
| חיבוריו | איפה שלימה ועוד |
| השקפה דתית |
יהדות |
| רבותיו | הרב מרדכי עבאדי והרב אליהו משען |
| תלמידיו | הרב יעקב מונסא, הרב סיניור נסים נחום, הרב אליהו במבגי מערבי |
| תפקידים נוספים | |
| ראש ישיבה | |
  | |
הרב חיים שאול הכהן דוויק, (נכתב גם דוויך; מכונה ה"שד"ה";[1] י"ד בחשוון ה'תרי"ח, 1857 – ד' בטבת ה'תרצ"ג, 1933) היה דיין, מקובל וראש ישיבה, רבה הראשי של ארם צובא שבסוריה, ובאחרית ימיו מראשי המקובלים בירושלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בחלב לאסתר ולרב אליהו, בנו של הרב שאול עזרא הכהן דוויק, רבה הראשי של ארם צובא ומחבר הספר "אמת מאר"ץ". בצעירותו למד אצל הרב מרדכי עבאדי, הרב אליהו משען ועוד.
בשנת 1887 (ה'תרמ"ז) החל לשמש כרבה של חלב. באגרת בכתב ידו הוא כותב שנפשו נכספה לעלות לירושלים וללמוד בישיבת המקובלים בית אל[דרוש מקור].
בסיועו של תלמידו, הרב עזרא הררי רפול, עלה לישראל בשנת 1890 (ה'תר"ן) עם קבוצת רבנים מחלב, בהם הרב יום טוב ידיד הלוי והרב שאול קצין, והשתכן בירושלים. במשך שש שנים נמנה עם ראשי ישיבת בית אל שבעיר העתיקה ובה כתב את רוב חיבוריו.
עם הקמתה של ישיבת רחובות הנהר בשכונת הבוכרים בשנת ה'תרנ"ו (1896) מונה לעמוד בראשה.
בסוף ימיו התעוור, דבר שהקשה עליו את השלמת חיבוריו. בספר בית לחם יהודה מובא כי רבי יהודה פתיה כותב מפיו את חיבורו "איפה שלמה"[2].
במהלך הלווייתו ניסו קנאים ירושלמים להפריע לראי"ה קוק להספידו[3].
נקבר בהר הזיתים. מצבתו נעלמה לאחר כיבוש הירדנים והרס הקברות בהר הזיתים בשנת 1947 (ה'תש"ח), אך בשנת ה'תש"ע נמצאה המצבה.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איפה שלימה - ביאור על הספר "אוצרות חיים" לרבי חיים ויטאל
- בניהו בן יהוידע - ייחודים תפילות ותיקונים, מכתבי האר"י וסידור הרב שלום שרעבי
- הערות הרב השד"ה - ביאור דברי הרש"ש בספר "נהר שלום"
- הערות הרב השד"ה - בגוף הספר "עלי נהר" לרבי ניסים הררי רפול
- חידושי הרב השד"ה - בספר הקבלה "שפת אמת" לרבי אליהו משען
- שר שלום - חיבור משותף לו ולרב אליהו יעקב לעג'ימי, כולל כוונות זמניות לליל הסדר, חנוכה ופורים מסידור הרש"ש, ירושלים ה'תרע"ב
- פירוש על שיר השירים - כולל תרגומו לערבית
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יום טוב ידיד הלוי
- הרב סלמאן אליהו ממלא מקומו בראשות הישיבה
- הרב יעקב חיים סופר, מחבר הספר "כף החיים"
- הרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות ממקובלי ירושלים
- הרב סלמן מוצפי ראש ישיבת בני ציון
- הרב עזרא הררי רפול
- הרב נסים נחום
- הרב בן ציון חזן
- הרב יעקב קצין
- הרב נח גד וינטרוב
- הרב ישראל יצחק רייזמן
- הרב משה יאיר וינשטוק
- הרב שלמה משיח
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקדמת ספר פאת השולחן - הוצאת ישיבת אהבת שלום, ירושלים.
- אברהם סופר, תולדות חכמי ירושלים חלק ב - השני בסדרה, ירושלים ה'תש"ע 2010.
- יונתן מאיר, רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים (ה'תרנ"ו - ה'תש"ח), הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים ה'תשע"א.
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 215)
- הרב דוד ציון לניאדו, לקדושים אשר באר"ץ, אות פב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מעשה ניסים - באתר אוהל הרשב"י
- משה דוד גאון, "חיים שאול הכהן דוויק", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 215, באתר היברובוקס
- המקובל רבי חיים שאול דוויך הכהן, באתר MyTzadik
- חיים שאול הכהן דוויק, באתר "החכם היומי"
חיים שאול דוויך (1857-1933), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראשי תיבות הרב שאול דוויק הכהן.
- ^ בית לחם יהודה, שער ח פרק ב, דיבור המתחיל "עוד טעם ב", בסוף הדיבור.
- ^ 'נפטר רב מקובל', דבר, 4 בינואר 1933, עמ' 6; 'מכתב למערכת' מאת נכדו משה דוויק כהן, דואר היום, 12 בינואר 1933, עמ' 3.
| בקרת זהויות |
|
|---|