חיים שאול הכהן דוויק
 | |
| לידה |
1857 י"ד בחשוון ה'תרי"ח חלב, איילט חלב, האימפריה העות'מאנית   |
|---|---|
| פטירה |
1933 (בגיל 76 בערך) ד' בטבת ה'תרצ"ג פלשתינה (א"י)  ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מקום פעילות |
ארם צובא, ירושלים |
| כינוי | השד"ה |
| תחומי עיסוק | קבלה, דיינות ורבנות כוונות הרש"ש |
| חיבוריו | איפה שלימה ועוד |
| השקפה דתית |
יהדות |
| רבותיו | הרב מרדכי עבאדי והרב אליהו משען |
| תלמידיו | הרב יעקב מונסא, הרב סיניור נסים נחום, הרב אליהו במבגי מערבי |
| תפקידים נוספים | |
| ראש ישיבה | |
  | |
הרב חיים שאול הכהן דוויק, (נכתב גם דוויך; מכונה ה"שד"ה";[1] י"ד בחשוון ה'תרי"ח, 1857 – ד' בטבת ה'תרצ"ג, 1933) היה דיין, מקובל וראש ישיבה, רבה הראשי של ארם צובא שבסוריה, ובאחרית ימיו מראשי המקובלים בירושלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בחלב לאסתר ולרב אליהו, בנו של הרב שאול עזרא הכהן דוויק, רבה הראשי של ארם צובא ומחבר הספר "אמת מאר"ץ". בצעירותו למד אצל הרב מרדכי עבאדי, הרב אליהו משען ועוד.
בשנת 1887 (ה'תרמ"ז) החל לשמש כרבה של חלב. באגרת בכתב ידו הוא כותב שנפשו נכספה לעלות לירושלים וללמוד בישיבת המקובלים בית אל[דרוש מקור].
בסיועו של תלמידו, הרב עזרא הררי רפול, עלה לישראל בשנת 1890 (ה'תר"ן) עם קבוצת רבנים מחלב, בהם הרב יום טוב ידיד הלוי והרב שאול קצין, והשתכן בירושלים. במשך שש שנים נמנה עם ראשי ישיבת בית אל שבעיר העתיקה ובה כתב את רוב חיבוריו.
עם הקמתה של ישיבת רחובות הנהר בשכונת הבוכרים בשנת ה'תרנ"ו (1896) מונה לעמוד בראשה.
בסוף ימיו התעוור, דבר שהקשה עליו את השלמת חיבוריו. בספר בית לחם יהודה מובא כי רבי יהודה פתיה כותב מפיו את חיבורו "איפה שלמה"[2].
במהלך הלווייתו ניסו קנאים ירושלמים להפריע לראי"ה קוק להספידו[3].
נקבר בהר הזיתים. מצבתו נעלמה לאחר כיבוש הירדנים והרס הקברות בהר הזיתים בשנת 1947 (ה'תש"ח), אך בשנת ה'תש"ע נמצאה המצבה.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חידושי הרב השד"ה - בספר הקבלה "שפת אמת" מאת המקובל הרב אליהו משען בן רבי בכר אברהם ומרחבה, מרבני אר"ץ רבה ומרבותיו של הרב השד"ה[4]
- פירוש על מגילת שיר השירים מאת שלמה המלך בן דוד המלך בן ישי - כולל תרגומו לערבית יהודית הדומה לשפה הערבית[5]
- שַׂר שָׁלוֹם - חיבור משותף לו ולרבי אליהו יעקב לעג'ימי, כולל כוונות זמניות ללילי פסחים ליל הסדר, חנוכה, ופורים, מסידור הרש"ש, ירושלים 1912 התרע"ב
- איפה שלימה - ביאור על הספר "אוצרות חיים" מאת רבי חיים ויטאל מהרח"ו תלמיד האר"י
- הערות הרב השד"ה - בגוף הספר "עלי נהר" מאת רבי ניסים הררי רפול
- בניהו בן יהוידע - ייחודים תפילות ותיקונים, מכתבי האר"י וסידור הרב שלום שרעבי
- הערות הרב השד"ה - ביאור דברי הרש"ש בספר "נהר שלום"
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יום טוב ידיד הלוי
- הרב סלמאן אליהו ממלא מקומו בראשות הישיבה
- הרב יעקב חיים סופר, מחבר הספר "כף החיים"
- הרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות ממקובלי ירושלים
- הרב סלמן מוצפי ראש ישיבת בני ציון
- הרב עזרא הררי רפול
- הרב נסים נחום
- הרב בן ציון חזן
- הרב יעקב קצין
- הרב נח גד וינטרוב
- הרב ישראל יצחק רייזמן
- הרב משה יאיר וינשטוק
- הרב שלמה משיח
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקדמת ספר פאת השולחן - הוצאת ישיבת אהבת שלום, ירושלים.
- אברהם סופר, תולדות חכמי ירושלים חלק ב - השני בסדרה, ירושלים ה'תש"ע 2010.
- יונתן מאיר, רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים (ה'תרנ"ו - ה'תש"ח), הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים ה'תשע"א.
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 215)
- הרב דוד ציון לניאדו, לקדושים אשר באר"ץ, אות פב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מעשה ניסים - באתר אוהל הרשב"י
- משה דוד גאון, "חיים שאול הכהן דוויק", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 215, באתר היברובוקס
- המקובל רבי חיים שאול דוויך הכהן, באתר MyTzadik
- חיים שאול הכהן דוויק, באתר "החכם היומי"
חיים שאול דוויך (1857-1933), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ראשי תיבות הרב שאול דוויק הכהן.
- ↑ בית לחם יהודה, שער ח פרק ב, דיבור המתחיל "עוד טעם ב", בסוף הדיבור.
- ↑ 'נפטר רב מקובל', דבר, 4 בינואר 1933, עמ' 6; 'מכתב למערכת' מאת נכדו משה דוויק כהן, דואר היום, 12 בינואר 1933, עמ' 3.
- ↑ מחבר הספרים; דרכי אמת, יד אליהו, שלום וצדק, שפת אמת, על ספר "עץ חיים" (נפטר 11 במרץ 1882 כ' באדר תרמ"ב)
- ↑ השפה המדוברת בארצות בני עדות המזרח כשפת היידיש ביהדות אשכנז ושפת הלאדינו ביהדות ספרד
| בקרת זהויות |
|
|---|