עטלף כותפות ננסי
 עטלף כותפות ננסי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי עטלפי פרי |
| משפחה: | עטלפי פרי |
| סוג: | עטלף כותפות ננסי |
| מינים | |
|
2 | |
| שם מדעי | |
 Micropteropusמטשי, 1899 | |
| |
עטלף כותפות ננסי (שם מדעי: Micropteropus) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת עטלפי הפירות ובו 2 מינים שחיים ביבשת אפריקה. הסוג הוקם בשנת 1899 על ידי הזואולוג הגרמני פאול מטשי, ומשמעות שמו המדעי היא ״יונק מכונף קטן״. בטקסונומיות מסוימות הוא עדיין נכלל תחת הסוג עטלף כותפות הגדול יותר.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעטלף הכותפות הננסי גוף קטן, ראש ארנבי מעוגל, לוע קצר ורחב ולחיים נפוחות מעט. האוזניים גדולות ועגולות, והעיניים גדולות בצבע זית עם אישונים קטנים. האף קטן ען נחיריים בולטים שמופרדים באמצעות חריץ עמוק. הן לזכר והן לנקבה יש בבסיס האוזניים נקודות שיער לבנות שמכסות בלוטות ריח. לזכרים, יש בצדדי הכף צמד ציציות שיער גדולות שנראות ככותפות ומכסות קפלי עור דמויי כיס, בעוד שלנקבות יש קפלי עור ללא כותפות.
אורך הראש והגוף של עטלף הכותפות הננסי 67–103 מ״מ, אורך הזרוע 46–67 מ״מ ומשקלו 20–43 גרם. הזנב קטום או נעדר וכנף הזנב צרה ודקה. הנקבה גדולה במקצת מן הזכר ולאחרון יש מיתרי קול מפותחים יותר שמשמשים אותו לחיזור. אף על פי שעטלף הכותפות הננסי קטן משמעותית מהסוג עטלף כותפות, מעבר לגודל קיימים הבדלים מורפולוגיים קטנים מאוד בין הסוגים והסוג נבדל על בסיס הבדלים בכרומוזומים.
הפרווה של עטלף הכותפות הננסי ארוכה, עבה ועדינה והיא הופכת לדלילה באזור הגחון. צבעה הכללי חום בהיר, כתמתם, זהוב, חום ורדרד או חום אפרורי והגחון לבנבן, צהבהב או בז׳ עם גוון ורוד. נקודות השיער בבסיס האוזניים והכותפות הגדולות בצבע לבן-שנהב או צהבהב. הכנפיים שחרחרות או חומות, והזרועות, השוקיים והאוזניים בצבע כתמתם, ורדרד או חום.
תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עטלפי הכותפות הננסיים מצויים באפריקה שמדרום לסהרה; טווח התפוצה של הסוג כולל את אתיופיה, רואנדה, בורונדי, אוגנדה, דרום סודאן, קונגו הדמוקרטית, קונגו, גבון, אנגולה, גינאה המשוונית, הרפובליקה המרכז אפריקאית, קמרון, ניגריה, טוגו, בנין, מאלי, בורקינה פאסו, חוף השנהב, ליבריה, גינאה ביסאו, גינאה, גאנה, סנגל וגמביה. בית הגידול של הסוג כולל יער גשם טרופי, כיסי סבך, יער גדותיים וסוואנה טרופית.
המינים בסוג פעילים משעות הערב עד חצות הלילה, ומבלים את שאר הזמן בשינה בסבך או על עצי דקל בגובה 3–6 מטר; במהלך השינה, הכנפיים נכרכות סביב הגוף ורק האוזניים זקופות ובולטות החוצה. עטלפי הכותפות חיים בגפם או בקבוצות של 10 פרטים ומחפשים את מזונם בחופת היער הגבוהה. הם ניזונים בעיקר מפירות בשלים, מפרחים ומצוף של קיגליה מנוצה; העטלף אף משמש כמאביק העיקרי של הצמח האחרון. המזון נלקח באמצעות נחיתה על הפרי או נגיסה ממנו תוך כדי ריחוף באוויר. העטלף צורך את המיץ והעיסה הרכה, ויורק את החלקים הקשים והסיבים.
הכותפות של הזכרים נפתחות ורועדות במהלך עונת הרבייה ומפיקות ריח, כחלק ממצג חזותי, קולי וכימי שנועד למשוך את הנקבות. יש מדי שנה שתי עונות רבייה, וההיריון נמשך 5–6 חודשים. הנקבה ממליטה בכל פעם גור יחיד והוא שוהה לצד אימו עד 3 חודשים. הנקבה מסוגלת להתרבות כבר בגיל 6 חודשים, והזכר בגיל 9 חודשים.
מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוג זה 2 מינים:
- עטלף כותפות ננסי פיטרס (Micropteropus pusillus) - מצוי במרכז ומערב אפריקה.
- עטלף כותפות ננסי היימן (Micropteropus intermedius) - מצוי בדרום קונגו וצפון אנגולה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עטלף כותפות ננסי, באתר ITIS (באנגלית)
- עטלף כותפות ננסי, באתר NCBI (באנגלית)
- עטלף כותפות ננסי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עטלף כותפות ננסי, באתר GBIF (באנגלית)