לדלג לתוכן

עכבה אופיינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיאגרמת סמית, המשמשת למיון של ערכי העכבה האופיינית במישור המרוכב, ומקשרת בינה לבין גדלים קשורים כמו מקדמי החזרה ופיזור ויחס גלים עומדים.

עכבה אופיינית היא עכבה חשמלית המאפיינת גל במערכת מפולגת כמו קו תמסורת או תווך אופטי. היא נקבעת על ידי התכונות החשמליות של החומר, הממדים הגאומטריים של קו התמסורת (מלבד אורך הקו) ולעיתים גם תלויה בתדירות. מקצה קו תמסורת או ממשטח המפריד בין שני חומרים יכולה להיות החזרה, ומשרעת הגל המוחזר תלויה בעכבות האופייניות של המערכת.

העכבה המאפיינת את הריק ואת החומר נקראת עכבה עצמותית (intrinsic impedance) וניתן להגדיר עכבה כזו לתופעות נוספות כמו גלי קול.

עכבה חשמלית של רכיב חשמלי מקובץ כמו נגד, קבל וסליל השראה מוגדרת כיחס בין משרעת המתח הנופל עליו למשרעת הזרם הזורם דרכו במצב סינוסי מתמיד. לעומת זאת, במערכת מפולגת המתח נמסר כגל אלקטרומגנטי וחוקי קירכהוף אינם מתקיימים באופן רגעי. במערכת כזו מגדירים עכבה אופיינית כיחס בין משרעת המתח בין שני הדקי קו תמסורת לבין משרעת הזרם הזורם בו באופן מקומי. משרעות המתח והזרם משתנות בנקודות שונות לאורך קו התמסורת, אך היחס ביניהן נשאר קבוע ובניגוד לנגד הוא אינו תלוי באורך קו התמסורת. העכבה האופיינית מסומנת לרוב או והיא נמדדת באוהם:

כאשר משרעת המתח ו- משרעת הזרם של הגל המתקדם, ו- משרעות המתח והזרם של הגל בכיוון ההפוך. הסימן השלילי של יחס זה בכיוון ההפוך מציין שהמתח אינו תלוי בכיוון התקדמות הגל אך הזרם של הגל בכיוון ההפוך נלקח בסימן שלילי.

בקו תמסורת ללא הפסדים, ניתן לבטא את העכבה האופיינית בעזרת ההשראות והקיבול ליחידת אורך:

כאשר ההשראות ליחידת אורך ו- הקיבול ליחידת אורך, והעכבה האופיינית היא מספר ממשי.

הערכים המקובלים בכבל קואקסיאלי הם של 50 עד 100 אוהם. לכבל שטוח בעל שני מוליכים יש עכבה אופיינית של 300 עד 1,000 אוהם.

בקו תמסורת בעל הפסדים, העכבה האופיינית היא:

כאשר הוא ההתנגדות ליחידת אורך (לאורך הקו), הוא המוליכות ליחידת אורך בין הדקי הקו, תדירות הגל ו־j היחידה המדומה המקיימת . כאן העכבה האופיינית היא מספר מרוכב, כלומר קיים הפרש מופע בין המתח והזרם בקו ששוה לזווית בהצגה קוטבית של העכבה האופיינית במישור המרוכב.

תיאום עכבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מקור מתח סינוסי מחובר לקו תמסורת שבקצהו התקן מקובץ כמו נגד, המתח יימסר בקו כגל מתקדם ויוחזר מהנגד כגל חוזר. היחס בין הגל המתקדם לגל החוזר נקרא מקדם ההחזרה או מקדם ההחזר[1] והוא תלוי בעכבה האופיינית של הקו ובעכבה החשמלית של הרכיב שבקצה הקו:

כאשר העכבה החשמלית של העומס המחובר בקצה קו התמסורת ו- העכבה האופיינית של הקו. בקו תמסורת ללא הפסדים שבקצהו נגד בעל התנגדות זהה לעכבה האופיינית לא יהיו החזרות ולא ייווצר גל עומד. כך ניתן למסור את כל ההספק החשמלי לעומס. למצב כזה קוראים תיאום עכבות וטיב התיאום נמדד על ידי יחס גלים עומדים. בקו תמסורת בעל הפסדים העכבה האופיינית תלויה בתדירות הגל ולכן לא ניתן לתאם אותו באופן מלא לגלים בתדרים שונים או לפולסים.

עכבה אופיינית של תווך ושל ריק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העכבה האופיינית העצמותית של תווך מוגדרת כיחס בין משרעת השדה החשמלי לבין משרעת השדה המגנטי של גל אלקטרומגנטי בחומר. העכבה האופיינית העצמותיתי מסומנת לרוב באות היוונית ונמדדת גם היא ביחידות אוהם. העכבה העצמותית של הריק:

כאשר מקדם המגנטיות של הריק ו- המקדם הדיאלקטרי של הריק. העכבה העצמותית של חומר היא:

לחומרים בעלי מוליכות חשמלית יש מקדם דיאלקטרי מרוכב וכתוצאה מכך גם עכבה עצמותית מרוכבת, וקיים הפרש מופע בין השדה החשמלי לשדה המגנטי.

באופן דומה, ניתן להגדיר עכבה אופיינית לגל קול כיחס בין הלחץ בחומר למעוותים בו. במקרה כזה העכבה האופיינית של חומר שווה למכפלת הצפיפות שלו במהירות הקול בו.

העכבה האופיינית של זוג תיילים מוליכים ברדיוס ובמרחק זה מזה:

בקו תמסורת המורכב משני לוחות ארוכים, העכבה האופיינית היא:

כאשר העכבה העצמותית התלויה במקדם הדיאלקטרי והמקדם המגנטי של החומר בין הלוחות, הוא המרחק בין הלוחות ו- הוא רוחב הלוחות.

העכבה האופיינית של כבל קואקסיאלי:

כאשר הרדיוס הפנימי של הכבל ו- הרדיוס החיצוני.

בגלבו העכבה האופיינית תלויה באופן התנודה המתעורר בו. עבור אופן TE:

כאשר תדירות הגל ו- תדר הקיטעון של אופן התנודה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Horowitz P., Hill W., The Art of Electronics, 2nd ed. Cambridge University Press, 1989, pp.879-881. ISBN 0-521-37095-7

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]