האוזן השלישית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האוזן השלישית היא חברת מדיה ישראלית המפעילה רשת חנויות למכירת אלבומי מוזיקה והשכרת סרטי די.וי.די. החברה משכירה ומוכרת סרטים ואלבומי מוזיקה קלאסיים ועכשוויים לצד סגנונות אלטרנטיביים, ייחודיים או נדירים, המיובאים מכל העולם.

ב-9 בינואר 1987 נפתחה חנות האוזן השלישית הראשונה בתל אביב. מקימי המקום היו מיקי דותן, עד אז הבעלים של מנגו (ושל חנויות נוספות בהולנד, בלגיה וגרמניה), ודורון גיל, הבעלים של פאז. את החנות הם פתחו ברחוב שינקין, בימי הטרום-טרנדיות שלו, שהיה אז מקום זול להשכרה אך מרכזי במיקומו. החנות הפכה למרכז לאספני תקליטים, דבר שקיבל חיזוק עם כניסתו של הדיסק אל תוך שוק המוזיקה. בעוד האוזן הפכה מקום ובו תנועה ערה של אספני יד שנייה, החלו להגיע מצד הלקוחות בקשות לחידושם של נכסי צאן ברזל שנעלמו מהמדף. תקליטה של להקת "אחרית הימים" היה הראשון בהוצאת האוזן, ואלף עותקיו, שאזלו תוך שבוע, שכנעו את האחראים שהוצאה לאור תהיה חלק בלתי נפרד מהחברה. בינתיים דורון גיל עזב, ואל המקום הצטרפו אלי חיון ולימור בלט שיחד עם עדי שלוש ומיקי דותן, המייסד והבעלים, מהווים עד היום את צוות ניהול האוזן.

באותו זמן החל להתפתח פורמט הווידאו, וקלטות וידאו מוזיקליות הצטרפו אל מדפי הויניל. יבואני הווידאו בישראל לא הביאו את השוליים של הקולנוע – סרטים אילמים, קומדיות קאלט, הומור אנגלי, סרטי אמנות ועוד - והאוזן החלה לשמש גם כספריית וידאו על בסיס של סרטים מיובאים. אחרי כשנה וחצי של התמקדות בשוליים החלה האוזן להחזיק בספרייה גם את המיינסטרים.

בשנתיים הראשונות פתחה האוזן השלישית גם פאב, שערך הקרנות פומביות של סרטים מאוצר הספרייה.

סוף שנות השמונים הם גם עידן פריחתו של רחוב שינקין, שהפך למרכז תל אביבי, עם מסיבות רחוב ופעילות סביב השעון (כמעט). האוזן מצאה עצמה במקום טוב באמצע, והרחיבה את פעילותה: העיתון הראשון של האוזן, "זהב שחור", יצא לאור, בפאב היו ערבי הרצאות והקרנות שמשכו קהל רב וההוצאה לאור התרחבה לכיוון מוזיקה מקומית עכשווית, עם דיסקים ראשונים של נושאי המגבעת, פוליאנה פרנק, אנסמבל מזרח-מערב ועוד.

בסוף שנות ה-90, כשהDVD החל להחליף את הווידאו, הפכה האוזן לאחת מספריות ה-DVD הגדולות בעולם, מבחינת כמות הכותרים השונים שהיא מחזיקה (נכון לסוף העשור הראשון של שנות האלפיים, כ-30 אלף כותרים שונים; אילן לובטון הוא מנהל הרפרטואר של ספריות האוזן). במקביל, הקהל הלך והתרחב ושינקין נהיה רחוב צפוף ומסחרי מאוד. ביולי 2005 עברה האוזן השלישית למשכנה החדש ברחוב קינג ג'ורג' 48 בתל אביב, מקום מושבו, לשעבר, של קולנוע מקסים. שם, תחת קורת גג גדולה אחת, שוכנות יחד כל מחלקות האוזן השונות. שני סניפים נוספים של החברה שוכנים בחיפה ובירושלים.

מחלקות האוזן[עריכת קוד מקור | עריכה]

החנויות – אלה כוללות את החנות בתל אביב, שם, בחלל אחד, שוכנות כמה חנויות שונות: חנות רוק, ג'אז, ספריית די.וי.די וחנות למכירת די.וי.די. כאמור, חנויות נוספות בירושלים ובחיפה, כל אחת מותאמת לעיר שבה היא ממוקמת.

בר הופעות ואולמות הקרנה – מעל חנויות האוזן בת"א ממוקם הה"אוזןבר" המארח להקות שוליים מרכזיות, בסצנת המוזיקה המקומית. באוזןבר מוקרנים מדי ערב סרטי אנימציה, קליפים, הופעות נדירות וסרטי אינדי ישראלים בארבעת אולמות הקולנוע הצמודים לבר.

הקרנות פומביות – הקרנות סרטים ב-35 מ"מ לבתי קולנוע פריפריאליים, דוגמת אלה שבמועצות מקומיות. הקרנות פומביות בדי.וי.די – מיועדות למוסדות ציבוריים שונים כגון הצבא, שירות בתי הסוהר, מערכת החינוך, ועוד. VOD – הקרנה פומבית על הפלטפורמה של HOT, שתומכת בה מערכת מחשב שמשדרת סרטים בסטרימינג.

הוצאה לאור – לאוזן ארבעה לייבלים המוציאים לאור: אירסיי – (earsay records), שמתמחה בהוצאת אלבומי מוזיקה ישראלים, בעיקר של מוזיקת רוק עצמאית ואיכותית. על האמנים שהוציאו אלבומים במסגרת אירסיי נמנים רוקפור, ג'נגו, יובל גורביץ', מיקי שביב, פאניק אנסמבל, אלפנט פארייד ומידנייט פיקוקס. מגדה – מוזיקת עולם/ אתנית, כולל אנסמבל מזרח-מערב והתזמורת האנדלוסית. קומיקס-האוזן השלישית – קומיקס ישראלי אלטרנטיבי ועכשווי, כולל משק 54 של גלעד סליקטר ושלוש פעימות של גיא מורד. סרטים – האוזן השלישית מוציאה לאור די.וי.די. בין אלה שיצאו לאור אוסף הקצרים על פי אתגר קרת, מארז יצירתו של עמוס גוטמן, ועוד. אסא אופק הוא מנהל הרפרטואר הישראלי והלייבל.

אתר ועיתון – לאוזן אתר המכיל את קטלוג הסרטים הגדול ביותר בעברית וכן תכני קולנוע רבים אחרים (כתובת, ביקורות, עדכונים וכו'), וכן מגזין תלת שנתי המופץ ללקוחות האוזן ובו מגוון כתבות וביקורות, המצביעות על מגמות במוזיקה ובקולנוע על פי עובדי ועובדות המקום.

חברת PLYMEDIA החלה אף היא את דרכה באוזן השלישית. בין יוזמיה יובל קליין, שהצטרף לאוזן כבר ב-1987. פליימידיה היא חברת סטארט-אפ העוסקת בהוספת "שכבות" לסרטים - תוכן, פרסום ותרגום - והיא ממוקמת כיום בפאלו-אלטו בחוף המערבי באמריקה.

חנות האוזן השלישית במיקומה המקורי ברחוב שינקין מופיעה בסרט הבועה. הסרט עוקב אחר סיפורם של חבורת צעירים המתגוררים בלב תל אביב וחיים את הוויית "הבועה" התל אביבית הבורגנית. אחד מהם, נועם, עבד כמוכר דיסקים בחנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]