עמירם שור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פרסומי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עמירם שור (נולד ב-30 בינואר 1938) הוא איש עסקים ישראלי, ממייסדי ענף התוכנה וה-ICT בישראל. כיום יו"ר ומנכ"ל חברת E.N.T ‏(Exceptional New Technologies).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שור נולד וגדל בראשון לציון ולמד בבית הספר התיכון הריאלי בעיר.

התגייס לצה"ל בשנת 1956 ושירת במשך ארבע שנים בתפקידי פיקוד והדרכה שונים. השתחרר בדרגת סגן והמשיך לשרת במילואים בתפקידים דומים. בהמשך שירותו קיבל דרגת סגן-אלוף.

עם שחרורו מצה"ל פנה ללימודים וסיים לימודי סוציולוגיה ומדע המדינה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב. לאחר מכן סיים גם לימודי תעודה במחלקה למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

במהלך השנים השתלם שור בהנדסת מערכות בחברות בינלאומיות כגון IBM, פיליפס וטקסס אינסטרומנטס ובשיווק באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארצות הברית.

מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לשניים.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1963 ייסד שור את חברת מ.ל.ל תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ, החברה הראשונה בישראל, ובין הראשונות בעולם[1], שעסקו בניהול מרכזי חישוב לעיבוד נתונים, פיתוח תוכנה, מערכות מידע וטכנולוגיה. שור כיהן בקבוצת מ.ל.ל כמנכ"ל, יו"ר ומנהל הפיתוח העסקי, השיווק והייצוא. כמו כן שימש כדירקטור בחברות בנות של מ.ל.ל.

במשך 45 שנים הייתה קבוצת מ.ל.ל, בהובלת שור, השער של חברות מובילות מאירופה ומארצות הברית לשוק ההיי-טק הישראלי.[דרוש מקור] הקבוצה הייתה הנציגה והמפיצה הרשמית של מוצרים וטכנולוגיות עבור חברות כגון: פיליפס, רדיו-שאק, קומפאק, מיקרוסופט, קורבוס, 3Com, טקסס אינסטרומנט ועוד, עד שאלה החליטו לפתוח מרכזי שיווק ומחקר ופיתוח עצמאיים בישראל.[דרוש מקור] בשנת 1988 הוענק לקבוצת מ.ל.ל פרס מטעם אוניברסיטת תל אביב, שבחרה את החברה כאחת מ-12 החברות הטובות ביותר תחת הנהלה ישראלית. סיפורה של החברה נכלל, יחד עם עוד 11 חברות ישראליות נוספות, בספר "עסקים טובים בניהול ישראלי" שנכתב על ידי יגאל בן אהרן ויצא לאור באותה שנה, ונלמד גם בפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטה.[דרוש מקור] בשנת 1990 בחר המכון למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל אביב בחברת מ.ל.ל כחברה הישראלית המובילה של העשור לשנים 1980–1990 על תרומתה בפיתוח תחום טכנולוגיית המידע, עיבוד נתונים, תוכנה וחומרה.

בשנת 1992 ייסד שור, בשיתוף עם אחרים (זלמן שובל, לשעבר שגריר ישראל בארצות הברית, אלישע שחמון, לשעבר מנכ"ל מוטורלה ישראל, עקיבא מאיר, לשעבר מנכל אלקטרו אופטיקה מקבוצת אלביט מערכות וקרן ון-ליר מהולנד), את חברת אינוונטק בע"מ, אחת מקרנות ההון סיכון הראשונות בישראל. שור כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של חברת מרקטור בע"מ, חברת הניהול של אינוונטק, וכדירקטור בחברות נוספות בהן השקיעה הקרן. בהמשך הקים וניהל עשרות חברות הזנק ולקח חלק משמעותי ביצירת "תרבות ההון סיכון" וחברות ההזנק בישראל.[דרוש מקור]

בשנת 1999 יזם את הקמתו של קונסורציום בינלאומי, שהקים יחד עם יזמים נוספים מישראל, ירדן, הולנד ואוסטרליה בית תוכנה בעמאן כתרומה לחיזוק הקשרים הכלכליים והעסקיים בין ישראל לירדן.[דרוש מקור] בין השנים 1999–2005 כיהן שור כיושב הראש של בית תוכנה זה.

שור שימש גם כיועץ בתחום ההיי-טק והתוכנה לחברות במדינות שונות בעולם, בהן: ברזיל, צ'ילה, גואטמלה, פולין, רומניה, ירדן ועוד.[דרוש מקור]

נכון לשנת 2017 מייעץ שור לוועדת המדע והטכנולוגיה של מחוז ג'יאנגסו בסין ושל העיר נאנג'ינג, בירת המחוז, ומכהן כחבר בוועדת ההיגוי המתכננת ומפתחת את "עמק התוכנה" של סין – בו הוקם גם פארק תעשיות עתירות הידע המשותף לסין וישראל.[2] בשנת 2012 הוענקה לו אזרחות כבוד של העיר נאנג'ינג על תרומתו לביסוס וחיזוק היחסים העסקיים והטכנולוגיים בין ישראל לבין סין בכלל והעיר נאנג'ינג בפרט.[דרוש מקור]

שור משמש גם כיועץ לחברת MRK מדע וטכנולוגיה בע"מ בסין, ויחד עם נשיא החברה מקים את "פארק סמארטק סין-ישראל" לחיזוק שיתוף הפעולה בין התעשיות הישראליות לבין תעשיות דומות בסין בכלל ובעיר נאנג'ינג בפרט, במטרה להוות את שער הכניסה לתעשיות אלה באסיה ובסין.

פעילות ציבורית[3][עריכת קוד מקור | עריכה]

בחמשת העשורים האחרונים משמש שור כמרצה אורח בתחום טכנולוגיות המידע במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ובקונגרסים בינלאומיים בארץ ובחו"ל. במרוצת השנים שימש גם כיועץ ומרצה לנציגיו הכלכליים של משרד הכלכלה המיועדים לשמש כנספחים מסחריים במדינות שונות בעולם, וכחבר במשלחות רשמיות של מדינת ישראל (משלחות נשיא המדינה, משלחות ראש הממשלה ומשלחות שרי המסחר והתעשייה) לחיזוק הקשרים המסחריים והטכנולוגיים בין ישראל למדינות שונות בעולם. במסגרת עבודתו פרסם מאות מאמרים מקצועיים וכלכליים.[דרוש מקור]

החל משנת 2006, ולמשך עשר שנים, הוביל שור את PIBF - פורום עסקים בינלאומי לשיתוף פעולה כלכלי בין אנשי עסקים מישראל לבין קולגות שלהם מהרשות הפלסטינית, ביוזמת ובעידוד מנהיגי המגזר הפרטי השוודי, הפלסטיני והישראלי במטרה לעודד שיתופי פעולה כלכליים בדרך לשלום. מטרתו העיקרית של הארגון היא עידוד הסחר עם הרשות הפלסטינית, באמצעות שותפויות, מיזמים משותפים ומנגנוני העברת טכנולוגיה אחרים.[4]

במרוצת השנים מילא שור מספר לא מבוטל של תפקידים ציבוריים כחבר בנשיאות, בדירקטוריונים ובהנהלות של חברות ועמותות ישראליות ובינלאומיות.[דרוש מקור] שימש כחבר בנשיאות התאחדות התעשיינים למשך מספר קדנציות, וכמו כן בתפקידי מפתח בארגון כיו"ר אגף האלקטרוניקה והתוכנה,[5] יו"ר אגף לסחר חוץ וקשרים בינלאומיים, יו"ר ועדת הביקורת ויו"ר ועדת הכספים.

גופים נוספים בהם כיהן כחבר נשיאות או מועצת המנהלים: המרכז הישראלי לניהול (בין השנים 1975-2000); בנק דיסקונט למימון תעשיות בע"מ (בין השנים 1993-1995); לשכת המסחר ישראל-אמריקה (בין השנים 1996-2000); המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי (בין השנים 2001-2005); איגוד לשכות המסחר (בין השנים 1992-1998). בשנים אלה שימש גם כיו"ר ועדת העבודה של האיגוד; איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל.

בשנת 1962 ייסד את איל"א - האיגוד הישראלי לטכנולוגיות המידע (IPA), שהיה ארגון הגג לכל הקהילה המקצועית, העוסקת בתחומים שונים של טכנולוגיות המידע בישראל.[דרוש מקור] שור היה פעיל באיל"א שנים רבות ואף כיהן כיו"ר האיגוד במשך שנים רבות. על פעילותו זו זכה בשנת 1998 בפרס איל"א על מפעל חיים. בנימוקי הפרס נכתב כי זכייתו ניתנת "על תרומתו הבולטת להקמת וניהול טכנולוגיות המידע בישראל, ניהול המחשוב של המגזר העסקי והפיכת ענף התוכנה לאחד מענפי היצוא של מדינת ישראל ועל תרומתו לשילוב קהילת המחשבים בקהילה הבינלאומית".[6]

שור נמנה גם עם מייסדי איגוד החברות לעיבוד נתונים בישראל, ושימש גם כיו"ר ההנהלה שלו בין השנים 1975-1989. כמו כן היה ממייסדי איגוד בתי התוכנה בישראל וגם בו כיהן כיו"ר בין השנים 1989-2005.

שור כיהן כחבר במספר ועדות ציבוריות, בהן הוועדה הלאומית למידע ותקשוב (מינוי של ועדת השרים למדע וטכנולוגיה), שעסקה בתכנון התשתיות הטכנולוגיות של מדינת ישראל לשנות ה-2000. היה פעיל בוועדה בין השנים 1995-2001. בנוסף היה חבר בוועדה המייעצת של בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן, בין השנים 1997-2003, כיהן כיו"ר הוועדה הציבורית של חברות ההיי-טק במכון היצוא הישראלי, בין השנים 2000-2003, והקים את ועדת ההיגוי של בית ספר המיוחד למנהיגות היי-טק, בחסות המרכז הישראלי לניהול, התאחדות התעשיינים ומכון היצוא הישראלי.

בזירה הבינלאומית היה שור פעיל בלשכת המסחר הבינלאומית (ICC), כאשר ייסד את ועדת התקשורת שלה בשנת 1993 ושימש כיו"ר שלה עד לשנת 1995. בנוסף, נמנה שור עם ממייסדי ארגון I.U.A.I – איגוד משתמשי IBM בישראל. הוא כיהן כיו"ר הארגון בשנים 1975-1994, וכן כנציג ישראל בארגון IBM באירופה (COMMON EUROPE), ואף נבחר פעמיים לכהן כנשיאו (בשנים 1984-1987; 1993-1995). בין השנים 1995-1999 שימש כנציג COMMON EUROPE בארגון הבינלאומי (COMMON INTERNATIONAL).

נכון למאי 2017 מכהן שור במספר תפקידים ציבוריים:

  • חבר במועצת התעשיינים של התאחדות התעשיינים בישראל.
  • חבר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה שבהתאחדות התעשיינים.
  • יו"ר עמותת עמנואל מיסודה של אלו"ט, אפוטרופסות לאוטיסטים.
  • חבר הנהלה של המכינה הקדם צבאית בבאר אורה.

ציוני דרך ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 זכה שור ב"אות יקיר התעשייה" מטעם התאחדות התעשיינים בישראל, וזאת "על תרומתו לאורך השנים לחוסנה הכלכלי-חברתי, לדמותה ולדימויה של מדינת ישראל בכלל ועל תרומתו להקמתו, לפיתוחו, לקידומו ולהצלחתו של ענף ההי-טק וה-ICT במדינת ישראל בפרט".[7]

בשנת 2016 זכה ל"ציון לשבח" בפרס התעשייה של התאחדות התעשיינים בישראל. הפרס ניתן לו במעמד נשיא המדינה על פועלו "במשך למעלה מ-50 שנה, למיסודה והעצמתה של התעשייה בישראל, והפיכת תעשיות התוכנה וההיי טק למובילות ביצוא הישראלי. החברות אותן ניהל היוו גשר להשתלבותן של חברות טכנולוגיות מובילות בעולם בישראל והן אף הקימו בארץ חברות בת ומרכזי פיתוח. כל זאת לצד פעילותו הרבה למען קידום הקשרים הכלכליים הבינלאומיים של מדינת ישראל עם מדינות העולם ושיווקה של ישראל כמעצמת 'היי טק'".[8]

פרסים נוספים בהם זכה בעבר:

  • 1987 – פרס מיוחד של ארגון COMMON EUROPE על תרומתו יוצאת הדופן כנשיא הארגון בשנים 1984–1987.
  • 1988 – פרס קפלן על תרומתו לפיתוח הניהול והמחשוב של הקהילה העסקית בישראל (פרס זה הוענק על ידי נשיא המדינה ושר העבודה).[9]
  • 1991 – התקבל כחבר בכיר באיגוד הבינלאומי של מהנדסי תעשייה וניהול - SME.
  • 1993 – חתן פרס השיווק הישראלי, מטעם התאחדות התעשיינים בישראל. הפרס הוענק על ידי נשיא המדינה.
  • 1995 – פרס הניהול המצטיין. הוענק על ידי שר החקלאות.

[דרוש מקור]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יגאל בן אהרן, עסקים טובים בניהול ישראלי, הוצאת עתרת, 1988.
  • עמירם שור וישראל בן דור, הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי, הוצאת אפי מלצר, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמירם שור, הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי, עמוד 119
  2. ^ פארק "עמק ההייטק" הסיני מקים אתר מיוחד עבור חברות ישראליות, באתר Tech Time ‏, 18 במרץ 2012.
  3. ^ שור עמירם - פרופיל באתר news1
  4. ^ עמירם שור, לא לחכות להסדר, באתר גלובס, 29 בינואר 2008.
  5. ^ עמירם שור באתר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה.
  6. ^ אלה יעקובי, פרס איל"ה למפעל חיים יוענק היום לעמירם שור, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1998.
  7. ^ טקס הענקת אות "יקיר התעשייה" 2009 - עמירם שור באתר התאחדות התעשיינים בישראל.
  8. ^ אבי (אברי) בר, טקס "פרס התעשייה 2015" של התאחדות התעשיינים בישראל, באתר חדשות ישראל בעסקים, 14 בינואר 2016.
  9. ^ אלה יעקובי, פרס איל"ה למפעל חיים יוענק היום לעמירם שור, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1998.