אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מטה הארגון |
גבעתיים |
| יושב ראש | עמוס שפירא |
| מנכ"ל | דדי עטאס |
| עובדים |
2,170 |
| תקופת הפעילות |
1974–הווה (כ־50 שנה) |
|
www | |
  | |
אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם היא עמותת הורים לילדים, מתבגרים ובוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי. רק הורים או אפוטרופוסים של אוטיסטים יכולים להתקבל לעמותה, ולא אוטיסטים, הקהילה אותה העמותה מייצגת[1]. אלו"ט נוסדה בשנת 1974 ופועלת לקידום ילדים ובוגרים על הספקטרום האוטיסטי החל משלב האבחון ועד 120. העמותה מפעילה מעונות יום שיקומיים (אלוטפים), טיפולים בריאותיים מקדמים בגני ילדים, מסגרות פנאי, קייטנות, נופשונים, מרכזי תעסוקה ובתים לחיים (הוסטלים) עבור האוכלוסייה שעל הספקטרום האוטיסטי. כמו כן, מלווה אלו"ט תלמידים במערכת החינוך, תומכת באנשים על הרצף ובני משפחותיהם ומקדמת את זכויותיהם של 20,000 המאובחנים על הרצף האוטיסטי בישראל. במסגרות אלו"ט נעשה שימוש בגישה של ניתוח התנהגות יישומי (שיטת ABA[2]) בשילוב אנשי מקצוע נוספים מדיסציפלינות שונות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד אמצע שנות ה-70, לא היו בישראל מסגרות טיפוליות נאותות לילדים על הרצף האוטיסטי, והרשויות נהגו לאשפז ילדים על הרצף במחלקות סגורות בבתי החולים הפסיכיאטריים או לשלב אותם במסגרות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. ילדים אחרים על הרצף נותרו בבית, כל הזמן, בהיעדר מסגרות ייעודיות עבורם. במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר התקיימה מסגרת קטנה עבור ילדים על הספקטרום שלא הספיקה לכל הצרכים[3].
בתחילת 1974 התארגנו הורי ובני משפחות של הילדים על הרצף האוטיסטי, והקימו את אלו"ט במטרה ללחוץ על המדינה להשקיע משאבים בהקמת מסגרות ייעודיות לילדים ובוגרים אוטיסטים, במיוחד למתבגרים[4]. ההורים פנו ללאה רבין, אשר נרתמה לפעילות למען הילדים בעזרה בהקמת אלו"ט, ובקידום הילדים על הרצף האוטיסטי בישראל. מאז הקמתה, שימשה רבין כיו"ר האגודה ותרמה לפעילותה, וכן להשגת תורמים נכבדים למימון הפעילות. האגודה עסקה בראשיתה באיתור משפחות לילדים על הרצף האוטיסטי כדי להביא להכרה ציבורית[5].
בשנת 1977 הקימה העמותה את בית הספר יחדיו, הראשון מסוגו בישראל לילדים אוטיסטים[6], המהווה דוגמה לבתי ספר אחרים שקמו אחריו ברחבי ישראל. כיום אף קיימים בתי ספר במתחמים משולבים לילדים מהחינוך הכללי וילדים אוטיסטים, כגון מתחם נעמן[7], בו שוכנים בכפיפה אחת בית ספר ממלכתי רגיל - "גוונים", בית ספר ללקויי למידה ברמות שונות ומורכבות - "גלים", ובית ספר לילדים ובוגרים אוטיסטים מכיתה א' ועד גיל 21- "חורשה", שהצטרף למתחם בשנת 2002[8].
עם פרישתה של רבין מראשות האגודה, מילאה את מקומה ליאורה אביגדורי, שהייתה ממקימי אלו"ט. אביגדורי הגבירה את פעולותיה למען אנשים אוטיסטים והפכה זאת למפעל חיים, עקב אסון אישי שאירע במשפחתה. ב-25 בינואר 1980 נמצאו ביערות הכרמל, אביה איש העסקים יוסף ברניצקי ובנה עופר שאובחן כאוטיסט, כשהם חבוקים זה בזרועות זה, ללא רוח חיים. הסב והנכד היו קשורים זה עם זה בקשרי אהבה עזים, וההנחה הייתה כי הסב הרג את נכדו מתוך רחמים בשל מצבו הרפואי, ולאחר מכן שם קץ לחייו[9]. על שמו של עופר אביגדורי הוקם ברמת השרון כפר עופרים, המיועד לבוגרים אוטיסטים ומשמש להם בית לכל החיים, המאפשר חיים של כבוד לכל חבר, תוך שאיפה להביא למימוש את מלוא הפוטנציאל שלו לתפקוד עצמאי, ולמעורבות מרבית בעבודה ובתעסוקה. בועז אביגדורי, בעלה של ליאורה, הקים ומרכז את אגודת ידידי בית ספר "עופר" לאוטיסטים בחיפה, גם הוא על שם בנם[10].
לאור התרחבות פעילות החברה ולצורכי יעול פעילותה בשנת 2012 הוקמה מערכת ERP מתוצרת אביב פתרונות מתקדמים[11]
מסגרות שהוקמו על ידי אלו"ט למען האוטיסטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתי ספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הספר הראשון שהוקם היה "יחדיו". עם השנים הוקמו בתי ספר מיוחדים לילדים נוספים על הרצף האוטיסטי. כן נפתחו כיתות לילדים אוטיסטים בבתי ספר בחינוך הרגיל והן קרויות "כיתות תקשורת"[12].
בתים לחיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"בית לחיים" הוא מסגרת דיור למתבגרים ובוגרים אוטיסטים, המוקמת בתוך מקומות יישוב ובסמוך אליהם, מתוך כוונה לשלב אותם בקהילה מחד, ולהביא את הקהילה ליתר מודעות לאוטיזם ולצרכיהם המיוחדים מאידך. בחירת דיירי הבית נעשית בהליך מבוקר ומחושב, על מנת להבטיח התאמה מלאה של הדיירים לבית, ובינם לבין עצמם. מעבר למגורים עצמם, דואג צוות הבית לדיירים, למסגרת יום חינוכית או תעסוקתית המותאמת לגילם.
כפר עופרים, הבית לחיים הראשון, הוקם ברמת השרון[13] בשנת 1988 עבור 36 דיירים הגרים בו לכל ימי חייהם, ונקרא כך על שם עופר אביגדורי. אחזקת הבית מומנה עם הקמתו על ידי משרד הבריאות. כיום ממומנת אחזקת הבית על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים. בשנת 2010 מונה הבית 72 דיירים.
בירושלים מופעלים על ידי אלו"ט מספר בתים לחיים, ביניהם בית גנים, בית אור, ובית אביב.
נכון לשנת 2014, מפעילה אלו"ט עוד 17 בתים לחיים: אלו"ט אבן יהודה, אלו"ט באר שבע, אלו"ט בית הקרן בראשון לציון, אלו"ט בית פרי ברעננה, אלו"ט בית שחר בראשון לציון, בית לאה רבין בחולון, בית גורדוס-חופים בקריית אתא, בית ספרא בכרמיאל, אלו"ט נווה רבקה בנס ציונה, אלו"ט פרדס חנה, בית אביב ברמת אשכול בירושלים, בית ארזים בירושלים, גבעת ברנר בקיבוץ גבעת ברנר, בית בתל אביב ובית הוורדים בשפרעם המיועד לאוטיסטים מהמגזר הערבי.
אלוטפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלוטף היא מסגרת לילדים אוטיסטים בגיל הרך, אשר נחיצותה קיבלה דחיפות עם התקדמות היכולות לאבחן אוטיזם בגיל מוקדם ביותר. האלו"טפים הם מעונות יום שיקומיים המופעלים בהתאם לחוק "מעונות יום שיקומיים, ה"תש"ס-2000"[14], ומתוקצבים על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הבריאות. מספר הילדים במעון קטן יחסית, ואילו מספר אנשי הצוות גדול וכולל גננות מקצועיות ואנשי מקצוע פרא-רפואי כגון: פסיכולוגים קליניים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, מטפלים בתנועה ובמוזיקה ועוד.
בשנת 2014 קיימים אלוטפים בצריפין, כפר סבא, פתח תקווה, הרצליה, רחובות, חולון, ראשון לציון, נתניה, באר שבע, מודיעין וירושלים.
אלו"טבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלו"טבע הוא כפר נופש כפרי הצמוד לכרמיאל מצפון, ומכיל שבעה בתי נופש (צימר). הכפר מתאים במיוחד לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים: הנגשה מלאה לכיסאות גלגלים, וסגירה הרמטית המונעת מאוטיסטים לברוח, ומקנים הרגשה בטוחה במיוחד למשפחותיהם. בכפר מתקני משחקים, בריכת שחייה, וחדר סנוזלן. בכפר מתקיימים נופשונים מיוחדים (בדרך כלל בחגים) לבעלי צרכים מיוחדים; בשאר ימות השנה, גם משפחות ללא צרכים מיוחדים יכולות לנפוש במקום ובכך לתרום לעמותה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם (בעברית ובאנגלית)
אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, ברשת החברתית פייסבוק
אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, סרטונים בערוץ היוטיוב- אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, באתר "גיידסטאר ישראל"
- טל כהן, כפר הנופש שמאפשר לילדים אוטיסטים לחיות כמו כולם, באתר nrg, 31 בינואר 2010
- ראובן שטרן ושמואל אימבר, תעסוקה שיקומית ב"כפר עופרים",
- תקנון העמותה
- אלו"ט - אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, באתר "גיידסטאר ישראל"
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תקנון (סעיף 7), באתר אלו"ט
- ^ ABA Method - שיטת ABA
- ^ דיאנה לרנר, מרכז טיפול לילדים שקועים בהזיות, מעריב, 12 בינואר 1970
שמעון פינס, הטיפול ב"תל השומר" - בתנאים קשים אך בשיטות חדשניות, דבר, 22 באפריל 1970
למרכז לילדים אוטיסטים, מעריב, 16 בינואר 1970 - ^ נאוה איזין, הילדים האחרים, דבר, 13 במאי 1974
- ^ פגישת אגודת אלו"ט, דבר, 22 בדצמבר 1974
- ^ עליזה ולך, לא עוד דחויים, דבר, 8 בפברואר 1978
- ^ מתחם נעמן - המתחם בו שכן המוסד החינוכי "נעמן", סמוך לקיבוצים כפר מסריק ועין המפרץ
- ^ קרני עם-עד, כשמכירים יותר פוחדים פחות, mynet - קיבוץ
- ^ על השמיכה שכבו החובקים, מעריב, 27 בינואר 1980; המשך
- ^ "עמותת אלו"ט". מעשים טובים. אורכב מ-המקור ב-2017-03-30. נבדק ב-2017-03-28.
- ^ אלוט השלימה פרויקט ERP עם אביב פתרונות, באתר www.news1.co.il
- ^ כיתות לתלמידים על הרצף האוטיסטי, באתר משרד החינוך
- ^ דליה פלג, בית לאוטיסטים, מעריב, 2 בינואר 1986
- ^ חוק מעונות יום שיקומיים, באתר "מקום מיוחד"
