עמנואל מנדל באומגרטן
 | |
| לידה |
15 בינואר 1828 קרמזיר, צ'כיה  |
|---|---|
| פטירה |
20 במרץ 1908 (בגיל 80) וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מדינה |
ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), האימפריה האוסטרית |
| לאום |
צ'כים |
| מקום קבורה |
בית העלמין היהודי הישן של וינה |
  | |
עמנואל מנדל באומגרטן (ביידיש: מנחם בוימגארטען; 15 בינואר 1828, קרמזיר, מוראביה – 1908, וינה) היה סופר, משורר, עיתונאי ואיש ציבור עברי-אוסטרי.[1]
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמנואל מנחם (מנדל) באומגרטן נולד בקרמזיר (Kremsier; כיום, בצ'כיה) למהרים ולפעסל.[2]
קיבל חינוך תורני בישיבות שונות לצד חינוך כללי שרכש באופן פרטי.[3] ב-1848 הגיע לוינה, שם עסק במסחר. בד בבד השתתף בשיעורי כלכלה באוניברסיטה והיה מעורב פעיל בתחומי הספרות והעיתונות היהודיים והגרמניים.
עקב פעולותיו הציבוריות והספרותיות הרבות, נבחר בשנת 1861 לכהן במועצת העיר ובכך הפך לאחד מהיהודים הראשונים באוסטריה ששימש בתפקיד זה, ואף זכה לתעודת כבוד מהקיסר פרנץ יוזף הראשון על טיפולו בפצועים של מלחמת אוסטריה-פרוסיה ופעולותיו לטובת הכלל.[4]
שנים רבות שימש כחבר ועד הקהילה בווינה, ואף היה אחד ממייסדי בית המדרש לרבנים וחברת אליאנס של וינה.
באומגרטן פעל רבות לטובת הפליטים שהגיעו לאוסטריה מרוסיה ומרומניה ותמך בהקמת בתי ספר ליהדות גליציה.[2]
פעילותו הספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמנואל באומגרטן היה העורך של העיתון הכלכלי-מדיני Der Fortschritt ("ההתקדמות").
בגיל 18 הוציא את ספרו: "רות - מליצה מספרת קורות אלימלך ומשפחתו בארבעה שירים" (העברית .[5][6]
בשנת 1854 תרגם באומגרטן לגרמנית את הספר "חובות הלבבות" של בחיי אבן יוסף אבן פקודה. באומגרטן הסתמך בעבודה זו על תרגומו העברי של יהודה אבן תיבון.
בשנים 1865–1866 ערך בשיתוף עם אייזיק הירש וייס את הירחון המדעי "בית המדרש", שממנו יצאו ארבע חוברות בלבד. כמו כן, כתב והדפיס מספר שירים ופרסומים בנושאים שונים הקשורים לענייני היהודים כמו התלמוד ועלילות דם. הסופר והפובליציסט ראובן בריינין מתאר את דרך כתיבתו כך:
בכל השנים הרבות שהיה בוימגארטען חופש גנזי נסתרות בספרות ישראל העתיקה, היה גם סופר במ"ע [כתבי-עת] אשכנזים [גרמנים], היוצאים לאור באוסטריה ובמדינות אחרות. במאמריו וספריו העברים ישמיע בוימגארטען את דבריו בנחת, כי הוא מטפל, חוקר ודורש בקדמוניות ישראל ובדברים עתיקים. לא כן במע"ה הלועזיים, שם הוא עוסק בדברים העומדים על הפרק, שם ילחם כגבור משכיל על כבוד עמנו ועל כבוד האמת המחולל. הוא נלחם בקסתו נגד כל העלילות שיבדו עלינו שונאינו וצוררנו מבית ומבחוץ.
— ראובן בריינין / עוד כבוד לחכם
בשנת 1895 הוציא לאור את כתב היד של הספר "מגילת סדרים" של אברהם ברודא בן הרב מרדכי לייפניק, על האירועים שהתרחשו טרם גירוש היהודים מאויסא (אוסזי) אשר במדינת מוראביה (כיום חבל ארץ בצ'כיה).[7] באומגרטן מצא את כתב היד בעזבונו של אחד מבני העיר, והוציא את הספר לאור בצירוף מבוא שכתב.[8] בנוסף, הוציא בשנת 1896 את ספרו של ישראל פרנקל, "ישועות ישראל" לתולדות ישראל במוראביה, בתוספת מבוא והערות[9].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרסומיו של עמנואל מנדל באומגרטן בספרייה הלאומית
- "באמוגרטן, עמנואל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- Baumgarten, Emanuel Mendel, מתוך האנציקלופדיה יודאיקה באתר Encyclopedia.com (באנגלית)
עמנואל מנדל באומגרטן (1828-1908), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "עמנואל בוימגארטען", הצפירה, 20 בינואר 1898
- ^ 1 2 באומגרטן, עמנואל מנדל, האנציקלופדיה העברית
- ^ Baumgarten, Emanuel Mendel, אנציקלופדיה יודאיקה
- ^ ראובן בריינין, עוד כבוד לחכם...
- ^ ראובן בריינין, "עוד כבוד לחכם", הצפירה, 24 בינואר 1898
- ^ עמנואל מנדל באומגרטן, רות: מליצה מספרת קורות אלימלך ומשפחתו ... בארבעה שירים, י. האלצווארטה, 1865. (בiw)
- ^ בליל כל נדרי, 1721, התפרע סגן הכומר בבית הכנסת הגדול של העיירה. המתפללים הוציאוהו בכח, ואנשי הקהילה הנוצרית נערכו לבצע פוגרום בבית הכנסת שדוכא על ידי הכומר. בעיירה התפתחה מערכה שנמשכה 30 שנים של גזרות, קנסות ועימותים קשים. ראו את פנקס הקהילה של אויסא
- ^ ספר מגילת סדרים, בו יסופר... חברו הרב אברהם ברודא... בן הרב מרדכי... בשנת תפ"ב... הוציאו לאור מנדל בר'מ בוימגארטען... ברלין, חברת מקיצי נרדמים, 1895
- ^ בתוך קובץ על יד, ז, מקיצי נרדמים, 1897.