לדלג לתוכן

יהודה אבן תיבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה אבן תיבון
Judá ben Saúl ibn Tibbón
לידה 1120
גרנדה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1190? (בגיל 70 בערך)
מרסיי, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים שמואל בן יהודה אבן תיבון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודה בן שאול אבן תיבוןספרדית: Judá ben Saúl ibn Tibbón; 11201190) היה מתרגם ורופא בממלכת ספרד בימי הביניים בתור הזהב של יהדות ספרד. כונה "אבי המעתיקים". היה אביו של שמואל אבן תיבון ובן למשפחת אבן תיבון.

יהודה נולד בשנת 1120 בגרנדה, בצעירותו בהיותו כבן שלושים, נאלץ לעזוב את עיר מולדתו בגרנדה ועבר לפרובאנס שבדרום צרפת, ככל הנראה עקב פלישת אל-מוואחידון (שושלת מוסלמית קיצונית שהשתלטה על ספרד וצפון-אפריקה), שגזרו שמד על הלא-מוסלמים.

בפרובאנס עסק ברפואה בעיר לונל ושירת בין השאר גם אבירים, נסיכים והגמונים. בעיר זו התקיימה ישיבה תחת חסותו של ראש העדה וגדול הדור הרב משולם בן יעקב מלוניל וחמשת בניו, שתמך מכספו בסיוע עשירי הקהילה בישיבה ובחכמיה, ואבן תיבון למד בישיבה זו.

אבן תיבון נודע כאחד מטובי הרופאים. היו לו מהלכים וקשרים בבתי שרים והגמונים. כשעבר הנוסע רבי בנימין מטודלה בלוניל, מצא שם בין גדולי חכמיה גם את "רבי יהודה הרופא בן תבון הספרדי". היה בקשרי ידידות גדולים עם רבי זרחיה הלוי "בעל המאור".

מן הצוואה משתמע שלאחר פטירת אשתו נאלץ רבי יהודה אבן תיבון לגדל לבדו את בניו ובנותיו. הוא מדגיש לבנו שלא מסרם לידי אישה אחרת ולא נשא אישה נוספת, כפי שנהגו אחרים, אלא בחר לגדלם בעצמו במסירות ובאחריות אישית.

נפטר ונקבר בלוניל אחרי שנת 1190[1].

שער ספר השרשים של ר' יונה בן ג'נאח, בתרגומו של אבן תיבון, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו

אבן תיבון רחש חיבה גדולה לספרים, והחזיק בספרייה גדולה. אבן תיבון היה המתרגם הראשון של כתבים של סופרים ומשוררים מספרד אשר כתבו בערבית; הוא תרגם את כתביהם לעברית למען היהודים בארצות אירופה, שלא הכירו את השפה הערבית.

על שם פועלו זה הוא כונה "אבי המעתיקים". גם ראש העדה, רבי משולם בן יעקב מלוניל, שהיה מידידיו, עודדו לתרגם לעברית את ספרי חכמת ישראל, שהיו כמעט כולם כתובים ערבית. במשך 25 שנה עסק בתרגום ספרי המופת של הפילוסופיה היהודית שנכתבו בערבית-יהודית.

כתבים שתרגם:

בנוסף לכך גם כתב, סמוך לשנת 1190, צוואה ושמה "מוסר אב", המלמדת פרטים רבים על חייו ועל חיי בנו, שמואל אבן תיבון.

צואתו לבנו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוואת רבי יהודה אבן תיבון היא הדרכה של אב לבנו כיצד לבנות חיים נכונים של תורה, חכמה ומידות טובות.

הוא מדגיש קביעות בלימוד, שמירה על הזמן, ענווה, זהירות בדיבור ובחירת חברה טובה.

עוד הוא מלמד לחיות בסדר, ביושר ובפרנסה נקייה, ולכוון את כל המעשים ליראת שמים.

אפשר ללמוד מן הצוואה הזו רבות על אורח חייו והשקפת עולמו של רבי יהודה אבן תיבון [2]

תקופת חייו של הרב יהודה אבן תיבון על ציר הזמן
ציר הזמן
ציר הזמן

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהודה אבן תיבון בוויקישיתוף
כתביו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ד"ר מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל
  2. דרך טובים - אדלמן, צבי הירש, 1805-1858 (page 17 of 46), באתר hebrewbooks.org