לדלג לתוכן

עמר ברטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמר ברטוב
לידה 17 באפריל 1954 (בן 71)
עין החורש, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
ענף מדעי היסטוריה
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
אב חנוך ברטוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
אתר רשמי
תרומות עיקריות
חקר ההיסטוריה של השואה ושל הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עֹֹמר ברטוב (נולד ב-17 באפריל 1954) הוא היסטוריון ישראלי-אמריקאי ופרופסור להיסטוריה וללימודים גרמניים וראש המחלקה להיסטוריה אירופית מודרנית באוניברסיטת בראון ברוד איילנד. עוסק ברבים ממחקריו בהיסטוריה של השואה ושל הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.

נולד בקיבוץ עין החורש ליהודית ילידת בוצ'אץ' ולסופר חנוך ברטוב. גדל בתל אביב ולמד בתיכון חדש. שירת בנח"ל כקצין במלחמת יום הכיפורים וסיים את השירות כמפקד פלוגה. ב-1976, במהלך שירות המילואים הראשון שלו כקצין, נפצע קשה בתאונת אימונים[1].

למד באוניברסיטת תל אביב, וסיים תואר ראשון בהצטיינות יתרה בשנת 1979. את הדוקטורט, בנושא "החזית המזרחית 45–1941, חיילים גרמנים וברבריזציה של לוחמה"[2], כתב בקולג' סנט אנטוני באוניברסיטת אוקספורד, וסיים אותו בשנת 1983. לצורך עבודת הדוקטורט שהה גם בגרמניה, במטרה לחקור בארכיונים שם מסמכים של הוורמאכט[3]. אחר כך חזר לישראל ושימש כמרצה וכפרופסור חבר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב עד לשנת 1992. בין השנים 1993 ל-2000 לימד באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי. משנת 2000 מלמד באוניברסיטת בראון.

במקביל לעבודותו האקדמית כהיסטוריון עסק במשך השנים בכתיבת שירה ופרוזה[4]. ב-1988 פרסם את הרומן "פתיחת ציר" שהיה בעל יסודות אוטוביוגרפיים, על היסטוריון ישראלי הנמצא בגרמניה ומגלה פרטים חדשים על העבר של משפחתו[3][5]. שנה אחר כך פרסם רומן שני "קרב יום"[6].

בשנת 2007, פרסם את הספר "Erased: Vanishing Traces of Jewish Galicia in Present-Day Ukraine", בו הוא בוחן את הזיכרון שנותר מהקהילות היהודיות של גליציה באוקראינה

בשנת 2002 זכה במלגת גוגנהיים.

ב-28 בנובמבר 2019 הוענק לברטוב הפרס הבינלאומי של יד ושם לספר מחקר על השואה על ספרו: Anatomy of a Genocide: The Life and Death of a Town Called Buczacz.

בשנת 2020 פרסם את הספר "אנטומיה של רצח עם - חייה ומותה של עיירה ושמה בוצ'אץ'", על בסיס מחקר מקיף שערך על תולדות העיירה בוצ'אץ, בה גדלה אמו. הוא חשף כי האוקראינים בעיירה במלחמת העולם השנייה שיתפו פעולה רצחנית עם הגרמנים בטבח שכנים, חברים ובני משפחה פולנים ויהודים בעיירה, זאת לאחר שבמשך כ־400 שנה חיו כולם בשלום. לצורך "המחקר הוא למד לקרוא פולנית ואוקראינית ובילה חודשים ארוכים באזורים נידחים של אוקראינה לאסוף עדויות אישיות[7].

נשוי בחמישית לוואי-יי לי (Wai-yee Li), במקור מהונג קונג, פרופסור לספרות סינית באוניברסיטת הרוורד, ואב לשלושה ילדים.

באוגוסט 2023, ברטוב חתם על עצומה לפיה ישראל מקיימת "משטר של אפרטהייד". עצומה זו קראה לקבוצות יהודיות בארצות הברית להתבטא נגד "הכיבוש" וה"אפרטהייד".[8][9] במהלך מלחמת חרבות ברזל, כתב מאמר דעה לעיתון הניו יורק טיימס, שם טען כי "עדיין יש זמן לעצור את ישראל מלאפשר למעשיה להפוך לרצח עם. אנחנו לא יכולים לחכות עוד רגע אחד".[10] דעתו אף העמיקה בנושא, וביולי 2025, במאמר לניו יורק טיימס, הכריז כי ״מסקנתי חסרת המנוס נהייתה שישראל מבצעת רצח עם בפלסטינים״.[11][12]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמר ברטוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמר ברטוב, ביקור בארץ מולדת אהובה, ואולי גם אבודה, באתר "שיחה מקומית", 22 באוגוסט 2024
  2. ^ תלמה אדמון, עמר ברטוב, היסטוריון וסופר, מרותק לחידה הנאצית. בעבודת הדוקטורט שלו, "ברבריזציה של לוחמה", בחן את התנהגות חיילי הוורמאכט, מעריב, 16 ביוני 1989
  3. ^ 1 2 אמיר רותם, על ההבדל בין סופרים לשרברבים - עמר ברטוב, כמו הרבה צאצאים של, מנסה למצוא הסבר לעובדה שבסופו של דבר, אתרי שקיבל את הדוקטורט בהיסטוריה, הוא מפרסם בקרוב רומן ראשון, העיר, 1 באפריל 1988
  4. ^ נרי ליבנה, ספרות/ שושלת הברטובים - אבי, בני, כותרת ראשית, 6 באפריל 1988
  5. ^ יגאל צור, ספרים - מקור - החזרה הנצחית - "פתיחת ציר". מאת עמר ברטוב. הקיבוץ המאוחד, העיר, 1 ביולי 1988
  6. ^ אריאנה מלמד, ספרים חדשים - קרב יום/ עמר ברטוב/ ספרית פועלים, חדשות, 6 ביוני 1989
  7. ^ רן פוני, "אנחנו מעדיפים לחשוב שאנשים עשו דברים נוראיים בפקודה, אבל לחשוב שהם נהנו מכך?", באתר ישראל היום, 16 באפריל 2020
  8. ^ Elephant in the room, sites.google.com
  9. ^ McGreal, Chris (2023-08-15). "US Jews urged to condemn Israeli occupation amid Netanyahu censure". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077.
  10. ^ Omer Bartov, What I Believe as a Historian of Genocide, New York Times, ‏10/11/2023
  11. ^ Bartov, Omer (2025-07-15). "Opinion | I'm a Genocide Scholar. I Know It When I See It". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  12. ^ עמר ברטוב, כחוקר ג'נוסייד, אני יודע לזהות אחד כשאני רואה אותו, באתר "שיחה מקומית", 21 באוגוסט 2025