עפץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עפץ על אלון התולע
מראה פנימי של עפץ עץ אלון. משמאל: זחל של צרעה במרכז העפץ. מימין: אחרי שהצרעה עוזבת את העפץ היא משאירה מאחוריה קליפת ביצה.
עפצים על עץ אקליפטוס.
עפץ של העץ אלה ארץ-ישראלית

עפצים הם נגעים המופיעים לעיתים על גבי צמחים, אשר יצירתם נגרמת משום גירוי שלילי על ידי אורגניזמים שונים, בעיקר חרקים, בשלבי פגית או נימפה וכן על ידי בקטריות ממינים שונים (כגון Agrobacterium). האורגניזם המעורר את התופעה מפריש מגופו הורמונים מעוררי גידול הגורמים לגדילת העפצים בצמח.

חרקים היוצרים עפצים יהיו לרוב ספציפיים לסוג הצמח הפונדקאי. עפצים עשירים בחומרי הזנה[1], שונים מורפולוגית מדגם הצמיחה הרגיל של הצמח[2] ומוגדרים כתוצר פעילות טפילים. עפצים נוצרים על כל אברי הצמח – שורשים, גבעולים, עלים, פקעות, תפרחות, פירות, וזרעים. עפצים יכולים להתפתח בכל רקמה צמחית, ובכך הם מייצגים את שליטת המין הטפיל על הפונדקאי. המגמה במבנה העפץ היא לקראת הגדלת יכולת ההשפעה על הצמח הפונדקאי, קבלת חומרי הזנה רבים יותר, ולבסוף קצב רבייה גבוה יותר של האורגניזם[3]. רוב העפצים כיום (80%) נמצאים על גבי העלים. מאובנים מראים כי עפצים פרימיטיביים התפתחו על גבי הגבעולים והפטוטרת.

בשנים האחרונות התבסס בישראל מזיק חדש של עצי אקליפטוס. מדובר בצרעת עפצים אוסטרלית הפוגעת בצימוח צעיר של אקליפטוס. הצרעה קטנה, צבעה שחור, אורכה כ-2 מ"מ. הצרעה שייכת למשפחת Eulophidae מתת-משפחת Tetrastichinae. הצרעה היא מזיק ראשוני אשר תוקף את הלבלוב הצעיר של עצים מגילים שונים, תוך העדפה ברורה של עצים צעירים. הצרעה פוגעת גם בשתילים רכים במשתלות. במהלך השנתיים האחרונות התפשטה הצרעה ברוב הנטיעות של האקליפטוס בישראל, והיא מצויה כיום בכל המרחב שבין דרום רמת הגולן לנגב המערבי.

על ידי בישול עפצי עץ אלון במים מקבלים מי עפצים המשמשים להכנת דיו סת"ם ולעבוד גויל ועור. בין הפוסקים הראשונים יש מחלוקת אם מותר או אסור להשתמש בעפצים להכנת דיו סת"ם. בגמרא נזכרים העפצים כחומר גלם לייצור דיו סת"ם וצבע ולעבוד קלף ועור. אין בגמרא רמז באיזה סוג עפצים מדובר. בהלכה מופיעה התייחסות ל"תמרה", שהוא עפץ שעל שיח הצלף, בהקשר לברכות וערלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Herrera, C.M., Pellmyr, O. (2002) Plant-animal interactions: an evolutionary approach. Oxford: Blackwell Science
  2. ^ פרבולוצקי, א' (2001) אקולוגיה - התאוריה והמציאות הישראלית. ירושלים: כרטא
  3. ^ Inbar, M., Wink, M. and Wool, D. (2004) The Evolution of Host Plant Manipulation by Insects: Molecular and Ecological Evidence from Gall-forming Aphids on Pistacia. Mol. Phylog. Evol. 32: 504-511