פאנדום פרוותי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אין מקורות ואיכות הערך מאוד ירודה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אין מקורות ואיכות הערך מאוד ירודה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שועלה אנתרופומורפית, דמות אנתרופומורפית טיפוסית.

פאנדום פרוותיאנגלית: Furry Fandom) הוא פאנדום (קהילת מעריצים) הסובב סביב דמויות בדיוניות על הספקטרום בין דמויות של "חצי־חצי", חצי אדם וחצי חיה; החל מחיות מדברות, כאלה המופיעות במשלי איזופוס ובספרי "גבעת ווטרשיפ", ועד לחיות אַנְתְרוֹפּוֹמוֹרְפִיוֹת המתנהגות כבני אדם לכל דבר: מדברות, מתלבשות ועומדות על שתיים. דוגמאות לדמויות בסגנון ניתן למצוא בסרטו של וולט דיסני "רובין הוד", בסדרה "נו, פוגודי!", בסדרת הקומיקס "Blacksad", בסדרת־הספרים של "רדוול", וכן באמנות ה"קֶמוֹנוֹ" היפנית. אף על פי שביצירות הפאנדום הפרוותי מתנהגות הדמויות האנתרופומורפיות כבני אדם לכל דבר כמעט, לרוב הן מתייחסות לעצמן כבעלי חיים כגון חתול, כלב או שועל.

קיימת גם תנועה דומה ביפן ובמדינות נוספות בשם קמונומימי - בשונה מקמונו הרגיל או מיצורים אנתרופומורפיים, מדובר על בני אדם בעלי זנב, אוזניים של חיה, כנפיים, בין אם ניתן להסירם או שהדבר מולד. בין הדוגמאות לסדרות בעלי דמויות כאלה הן סדרות אנימה כגון טוקיו מיו מיו, אינויאשה וסטרייק ויטצ'ז. לכל סוג של קמונומימי יש שם משלו - הכי פופולרי הם בת-חתול (Catgirl), וביפנית נקומימי (אוזני חתול). יש גם אינומימי (חצי כלב), קיטסומימי (חצי שועל), אוסאגימימי (חצי ארנב) וכו'. ישנם גם דמויות כאלה של בנים אף על פי שיותר מצויות בנות.

הדמויות הפופולריות ביותר בקרב קהילת הפאנדום הן דמויות ה"פרוותיים". לרוב, מאמצים חברי הפאנדום אלטר אגו של דמות שכזו, הנקראת "פֶרְסוֹנָה" (fursona, הלחם של המלים "fur", פרווה, ו־"persona", אישיות). חלקם רואים בעצמם חיות למחצה בגוף של בני אדם, ומשתמשים בדמות כביטוי לאני האמיתי שלהם. הללו ידועים בשם furries (פרוותיים), furry fans (חובבי פרוותיים) או פשוט furs (פרוות).

הפאנדום הפרוותי כולל חומרים ממדיה שונים בז'אנרים רבים, הכוללים ספרות, אמנות ויזואלית, סרטים וכו', אך הם נפוצים במיוחד בפנטזיה ומדע בדיוני. למעשה, כל יצירה הכוללת דמויות אנתרופומורפיות נחשבת לחלק מהפאנדום הפרוותי.

מאז שנות ה־80, המונח "פרוותיים" (furries) נמצא בשימוש לתאר כל דמות אנתרופומורפית, כלומר המונח כולל גם צפורים, זוחלים ויצורים ימיים, אף־על־פי שדמויות של יונקים הן הנפוצות ביותר. הלא־יונקים ידועים בשמות "קשקשיים" (scalies), "מעופפים" (avians) ו"מימיים" (aquatics) בהתאמה.

כשמדובר באינטרנט וברשתות חברתיות, מרבים אנשים להשוות בין פאנדום זה לפאנדומים אחרים, לרבות ברוניז (מעריצים בוגרים של התוכנית הפוני הקטן שלי: חברות היא קסם) והוביאנז (מעריצי דוקטור הו).

למען הנוחות, במאמר זה יכונו משתתפי הפאנדום "פרוותיים", והדמויות תְּכוּנֵינָה "אנתרופומורפים".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על־פי היסטוריון הפאנדום פרד פאטן, המונח "furry" נוצר בכנס מדע בדיוני בשנת 1980. היה זה כאשר דיון בדמות מתוך "Albedo Anthromorphics" מאת סטיב גאלאצ'י התגלגל לדיון בנושא דמויות אנתרופומורפיות בנובלות מדע בדיוני, מה שהפך אחר כך לקבוצת דיון בנושא בכנסי מדע בדיוני וקומיקס. פאטן הגדיר את הפאנדום הפרוותי כ"הערכה והפצה של אמנות ופרוזה העוסקות ב'פרוותיים', או דמויות אנתרופומורפיות יונקות בדיוניות" (the organized appreciation and dissemination of art and prose regarding 'Furries', or fictional mammalian anthropomorphic characters).

המונח הספציפי "Furry Fandom" (הנכתב גם באותיות קטנות furry fandom) נכנס לשימוש בפנזינים מאז 1983 והפך לשם הסטנדרטי של הז'אנר. עם זאת, הפרוותיים טוענים כי ראשיתו מוקדמת בהרבה. יצירות כגון "קימבה האריה הלבן" (1965), "גבעת ווטרשיפ" (1972) ו"רובין הוד" (1973) נזכרות לרוב כהתחלת הפאנדום הפרוותי.

בשנות השמונים החלו להתפרסם פנזינים של הפאנדום הפרוותי, מה שגרם להתפתחות קבוצה חברתית שהחלה אף לארגן מפגשים חברתיים. בשנת 1987 כבר נצבר מספיק עניין בתופעה על מנת לארגן את כנס הפרוותיים הראשון. לאחר מכן, בשנות ה-90, הפך האינטרנט לדרך ההתקשרות המרכזית של הפרוותיים אלה עם אלה.

סגנון חיים פרוותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "סגנון־חיים פרוותי" (furry lifestyle) ו־furry lifestyler הופיעו לראשונה ביולי 1996 במהלך דיון מתמשך בקבוצת הדיון הפרוותית באינטרנט alt.fan.furry. קבוצה אחת טענה כי כל עניין פריפריאלי שאינו מתקשר ישירות לאמנות, ספרות ופנטזיה פרוותית אינו אמור להתקשר ישירות לפאנדום, בעוד שקבוצה שנייה טענה כי ההגדרה של מה שמרכיב את המונח "furry" הוא עניין המשתנה מאדם לאדם. הוויכוח נפתר על ידי הקמת קבוצת הדיון alt.lifestyle.furry באוגוסט באותה שנה, שנוצרה על מנת להוות מקום לדיונים מעבר לאמנות וספרות פרוותית. חברי הקבוצה אמצו במהירות את המונח "furry lifestyler", ועדין רואים בפאנדום ובסגנון החיים שתי ישויות חברתיות נפרדות.

תת תרבויות כגון קהילות התריאנים והאוד'רקינים חולקים אמונות משותפות עם הפרוותיים, אך מעוניינים להבדיל עצמם מהמונח "פרוותיים". זאת מכיוון שאמונותיהם אינן קשורות בהכרח לפאנדום הפרוותי. מלבד זאת, הם רואים בקישור של אמונותיהם לדמויות מצוירות הפיכה של אמונותיהם לדבר טריוויאלי.

כנסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקוד חליפות פרווה ב־Anthrocon 2005.

בעקבות התרחבות העניין בפאנדום הפרוותי התחילו, כמוזכר לעיל, להתקיים כנסים של הפאנדום בצפון אמריקה ובאירופה. כנס הפאנדום הפרוותי הראשון הידוע שהתקים היה ConFurence, שהתקים מדי שנה בין השנים 1989 ו-2003 עד החלפתו ב- Califur. הכנס הגדול ביותר בעולם אף מופיע בספר השיאים של גינס כ"מועדון הפרוותים הגדול בעולם", עקב היותו רשום בארצות הברית כמועדון העורך כנסים. זהו ה-Anthrocon, הנערך מדי שנה ביולי בעיר פיטסבורג. אחריו בא Further Confusion, גם הוא כנס הנערך מדי שנה אך בינואר, בעיר סן חוזה, קליפורניה, עם נוכחות דומה.

בחלק מהכנסים נהוג לקים מכירות פומביות ואירועי צדקה, בדרך־כלל למטרות הקשורות בחיות. Further Confusion הצליח לגיס מעל 62,000 דולר אמריקאי למטרות צדקה שונות במהלך 9 שנות קיומו, ו-Anthrocon תרם מעל 66,000 למטרות צדקה הקשורות בחיות מאז 1997. בספטמבר 2004, הכנס Mephit Furmeet גיס מעל 15,000 דולר אמריקאי בשביל ארגון בשם Tiger Haven.

יצירה פרוותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכריכה של הספר "רדוול" (Redwall) מאת בריאן ג'ייקס, דוגמה קלאסית לספרות אנתרופומורפית מקצועית.

פרוותיים עוסקים באמנות כמאיּירים חובבים ומקצועיים, יוצרי רצועות קומיקס, ציּירים, סופרים, מוזיקאים וכו'. הם מחפשים יותר חומר ממה שניתן למצוא בקרב מפרסמים מיינסטרימים, ודרישה זו נענית על ידי חובבים אחרים, היכולים להיות חובבים עד מקצוענים.

אף על פי שרוב החומר אשר שייך לפאנדום מפורסם בצורה חובבנית, בייחוד באתרים אישיים, חלק מתפרסם באנתולוגיות ואגודי עיתונות חובבת. עבודות מסוימות נכנסו גם למיינסטרים, ואנתרופומורפים מופיעים אף בתוכן פרסומי.

ישנם ובקומיקסים רבים המשתייכים לפאנדום, הנקראים לעיתים "קומיקסים פרוותיים" (furry comics). אחד מאלה הוא "T.H.E Fox", שפורסם ב- CompuServe בשנת 1986, מספר שנים לפני בוא ה-World Wide Web.

הפרוותיים עוסקים, בין היתר, ביצירת בובות ממולאות של חיות הידועות בשם "plushies" (מכיוון ש־"plush" פירושו באנגלית "פילוסין", ניתן לתרגם את המונח כ"פִּילוּסוֹנִים") לעצמם.

תלבושות פרווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרוותיים ידועים בין היתר בזכות המנהג של חלקם (כחמישית מקהילת הפרוותיים) להתלבש ב"תלבושת פרווה" או FurSuits (תחפושות של אנתרופומורפיים) - דבר זה מכונה FurSuiting (פורסוטינג) . תלבושות אלה יכולות להלבש להנאה, לביטוי חיצוני של האני הפנימי של הפרוותי (חלק מהפרוותיים, כאמור, רואים בעצמם חיות למחצה הכלואות בגוף של בני אדם) או לשעשוע בכנסי הפאנדום, נשפי מסכות ואירועי צדקה. בניגוד לסברה הרווחת מחוץ לפאנדום, פרוותיים ברובם המוחלט נמנעים בשימוש בחליפות בעת קיום יחסי מין, הן עקב החום הרב בתוך החליפה, וכדי למנוע מלכלוך והריסת הפרווה היקרה.

תחפושות אלה נעשות בדרך כלל כאיפור גוף כולל או כתחפושות של קמעות של קבוצות פוטבול פשוטות יחסית. תחפושות מורכבות יותר כוללות חלקים אלקטרונים נעים, לסתות מכניות, אפור פרוטזי וכולי. תחפושות שכאלה יכולות לעלות למעלה מ-1500 דולר אמריקאי.

הפאנדום הפרוותי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימת קהילה קטנה מאוד, יחסית, של הפאנדום הפרוותי וגודלה מוערך, על פי הערכות לא רשמיות, כמה מאות חברים. מספרם של בעלי חליפות הפ׳ורסוט בארץ הוא מועט מאוד ועומד על כמה עשרות בודדות.

הקהילה מתקשרת בעיקר באמצעות קבוצות דיסקורד וטלגרם, בודדות במספרן.

נכון להיום, מעולם לא נערך בישראל כנס פרוותי, וניתן לפגוש את חברי הקהילה בעיקר בכנסים בנושא אנימה וקוספליי, וכן במפגשים קטנים שהקהילה מקיימת, לרוב באיזור תל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאנדום פרוותי בוויקישיתוף
  • IsraFurs אתר הבית של הקהילה הפרוותית בישראל (ארכיון)
  • Furries.co.il אתר הבית החדש
  • WikiFur יוזמת ויקי המוקדשת לפרוותיים
  • FurAffinity: אתר המוקדש לאמנות פרוותית
  • FuzzWolf's Yiffy Art: אתר בעל קשורים לאתרים המדגימים אמנות ייף
  • Concession, Better Days: דוגמאות לקומיקסים פרוותיים