פארק צ'אן-ווק
 | |
| פארק צ'אן-ווק בפסטיבל קומיק-קון בסן דייגו 2009 | |
| לידה |
23 באוגוסט 1963 (בן 62) סיאול, קוריאה הדרומית  |
|---|---|
| מדינה |
קוריאה הדרומית |
| השכלה |
אוניברסיטת סוגנג |
| תקופת פעילות |
מ-1992 |
| מפלגה |
New Progressive Party |
| מספר ילדים |
1 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פארק צ'אן-ווק (בהנגול: 박찬욱; נולד ב־23 באוגוסט 1963) הוא במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע דרום קוריאני ומבקר קולנוע לשעבר. נחשב לאחד הבמאים הפופולריים בקוריאה הדרומית שסרטיו זכו לשבחים רבים בארצו ובעולם. פארק ידוע בסרטיו "אזור ביטחון" ו"צמא" וכמו כן בטרילוגיית הסרטים: "סימפתיה למר נקמה", "שבעה צעדים" ו"סימפתיה לגברת נקמה". בשנת 2022 זכה בפרס הבימוי בפסטיבל הקולנוע בקאן על סרטו ״החלטה לעזוב״.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פארק נולד וגדל בסיאול, בקוריאה הדרומית, ולמד פילוסופיה באוניברסיטת סוגאנג. שם הקים מועדון קולנוע אשר נקרא "סוגאנג-קהילת קולנוע" ופרסם מספר מאמרים על קולנוע מודרני. במקור רצה להיות מבקר אומנות, אך לאחר שצפה בסרטו של אלפרד היצ'קוק - ורטיגו, היה נחוש בדעתו להפוך לבמאי קולנוע.
לאחר סיום לימודיו, כתב מאמרים על קולנוע בעיתון ולא עבר זמן והפך לעוזר במאי. לאחר חמש שנים ב-1992 עלה לאקרנים סרטו הראשון "הירח הוא החלום של השמש" ולאחר 5 שנים נוספות את סרטו השני 'טריו'. סרטיו המוקדמים לא זכו להצלחה רבה והוא המשיך כמבקר קולנוע כקריירה ראשית.
בשנת 2000 ביים את הסרט "אזור ביטחון"[1] אשר זכה להצלחה גדולה בקוריאה הדרומית והפך לסרט הכי נצפה בזמנו. ההצלחה איפשרה לו יותר עצמאות בסרטו הבא - שלום לנוקם[2] (2002), שהיווה נקודת ציון נוספת בקריירה שלו וחופש יצירתי בהמשך לסרטיו.
זכה ב-2004 בפרס גרנד פרי בפסטיבל קאן על סרטו "שבעה צעדים" (2003), הפרס השני בחשיבתו במפעל. בריאיון לאחר הזכייה, נשאל למה מוטיב הנקמה חוזר בסרטיו, תשובתו של פארק הייתה שהוא החליט לביים שלושה סרטים שיעסקו באופן רצוף בנושא נקמה ואיך השפעתה ההרסנית משפיעה על כולנו.
שלושת הסרטים לא תוכננו להיות כטרילוגיה במקור. ב-2005 יצא לאור הסרט האחרון בסדרת סרטי הנקמה - שלום לנוקמת.[3]
סרטיו של פארק היוו השראה לבמאי האמריקאי, קוונטין טרנטינו אשר ידוע בחיבתו לקולנוע האסייתי ומעריץ גדול של עבודותיו של פארק, היה אחד הגורמים לזכייתו בפרס הגראנד פרי על סרטו "שבעה צעדים", כאחד השופטים בקאן ב-2004.
בראיון הוא סיפר שבין יתר הבמאים מהם הוא קיבל השראה בסרטיו הם: אלפרד היצ'קוק, רוברט אולדריץ', אינגמר ברגמן, סם פולר, רומן פולנסקי וקים קי-יאנג.
ב-2018 ביים את דרמת הריגול "המתופפת הקטנה".
פילמוגרפיה חלקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המתופפת הקטנה - (2018)
- רכבת הקרח (2020–2024) - מפיק בפועל
- נאמנות כפולה (2024) - מפיק בפועל
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אזור ביטחון - (2000)
- שלום לנוקם - (2002)
- שבעה צעדים - (2003)
- שלום לנוקמת - (2005)
- אני סייבורג, אבל זה בסדר - (2006)
- צמא - (2009)
- סטוקר - (2013)
- המשרתת (אנ') - (2016)
- החלטה לעזוב (2022)
- אין ברירה אחרת (2025)
סרטיו כמפיק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אני סייבורג, אבל זה בסדר - (2006)
- לרסק ולהסמיק - (2008)
- צמא - (2009)
- רכבת הקרח (2013)
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| פרס | שנה | קטגוריה | עבור | תוצאה | מקור |
|---|---|---|---|---|---|
| פרס גות'הם | 2025 | התסריט המעובד הטוב ביותר | אין ברירה אחרת | מועמדות | [4][5] |
| הסרט הבינלאומי הטוב ביותר | מועמדות | ||||
| פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי | 2026 | התסריט המעובד הטוב ביותר | אין ברירה אחרת | מועמדות | [6] |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פארק צ'אן-ווק, ברשת החברתית אינסטגרם
פארק צ'אן-ווק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- פארק צ'אן-ווק, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
פארק צ'אן-ווק, באתר AllMovie (באנגלית)
פארק צ'אן-ווק, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- פארק צ'אן-ווק, באתר Metacritic (באנגלית)
פארק צ'אן-ווק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
פארק צ'אן-ווק, באתר Discogs (באנגלית)- פבלו אוטין, כשהנקמה הושלמה אפשר להתחיל לאהוב, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2004
- אמיר קמינר, "במשך 20 שנה סיפרתי את הסיפור הזה לכל מי שפגשתי, עד שביימתי אותו", באתר ynet, 2 בפברואר 2026
- פארק צ'אן-ווק במסד הנתונים הקולנועיים בקוריאה (באנגלית/קוריאנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אזור הביטחון | Jsa - Joint Security Area, באתר third-ear.com
- ^ שלום לנוקם, באתר TMDB
- ^ שלום לנוקמת, באתר TMDB
- ^ Jill Goldsmith, Gotham Awards Film Nominations: ‘One Battle After Another’ Leads Pack; Multiple Noms For ‘If I Had Legs I’d Kick You’, ‘It Was Just An Accident’, ‘No Other Choice’, Deadline, 2025-10-28 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Hilary Lewis, Gotham Film Awards: ‘One Battle After Another’ Wins Best Feature; Jafar Panahi’s ‘It Was Just an Accident’ Sweeps, The Hollywood Reporter, 2025-12-02 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Kimberly Nordyke, Critics Choice Awards: Full Winners List, The Hollywood Reporter, 2026-01-05 (באנגלית אמריקאית)
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| בקרת זהויות |