פגוש את ג'ון דו
 | |
| כרזת הסרט פגוש את ג'ון דו | |
| מבוסס על | סיפור של ריצ'רד קורנל ורוברט פרסנל |
|---|---|
| בימוי |
פרנק קפרה  |
| הופק בידי |
פרנק קפרה |
| תסריט | רוברט ריסקין |
| עריכה |
דניאל מנדל |
| שחקנים ראשיים |
גרי קופר ברברה סטנוויק וולטר ברנן |
| מוזיקה |
דימיטרי טיומקין |
| צילום |
ג'ורג' ברנס |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברה מפיצה | האחים וורנר |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 3 במאי 1941 |
| משך הקרנה |
122 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
קומדיה רומנטית, סרט חג המולד, דרמה קומית, סרט דרמה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
פגוש את ג'ון דו (באנגלית: Meet John Doe) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1941 מסוגת דרמה קומית, בבימויו של פרנק קפרה עם גרי קופר וברברה סטנוויק בתפקידים הראשיים.
התסריט נכתב על ידי רוברט ריסקין שכתב מספר תסריטים עבור סרטיו של קפרה. התסריט מבוסס על סיפור של ריצ'רד קורנל ורוברט פרסנל שהיה מועמד לפרס אוסקר על סיפור מקורי. בעת הפקת סרט זה הם הסתכסכו על רקע כספי ונפרדו.
הסרט דן בקשרי הון-שלטון ובהשפעתה החזקה של התקשורת (אז - עיתונות ורדיו) על ההמונים וכוחה ליצור תנועות שורשיות המאיימות על השלטון הקיים.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אן מיצ'ל (ברברה סטנוויק) היא עיתונאי בעלת טור בעיתון "בוליוטין". העיתון מחליף בעלים ונקרא כעת "ניו בוליוטין". העורך החדש הנרי קונל (ג'ורג' גליסון) מפטר את מיצ'ל בטענה שכתיבתה משעממת. היא מחליטה לכתוב בטור האחרון שלה כי קבלה מכתב נואש מאדם בשם ג'ון דו (שם סתמי) המתאר את חייו הקשים כמובטל מזה ארבע שנים וכי הגיע לסף יאוש ומתכוון לקפוץ מגג בניין העירייה בערב חג המולד.
המכתב מעורר התרגשות ברחבי ארצות הברית. מיצ'ל מודה בפני העורך כי בדתה את הדמות של ג'ון דו אבל היא מציעה למצוא אדם שיסכים להעיד על עצמו שהוא ג'ון דו ולהפריך את החששות שכל הסיפור הוא שקר. העורך מסכים ומחזיר את מיצ'ל לעבודה בחוזה מיוחד. אנשים רבים מגיעים למערכת העיתון וטוענים שהם ג'ון דו שכתב את המכתב.
מיצ'ל בוחרת את ג'ון וילובי (גרי קופר), גבר גבוה ונאה. בעבר היה שחקן בייסבול וכעת נווד רעב עם בגדים קרועים. אליו מצטרף בעל כרחו חברו הנווד המכונה "הקולונל" (וולטר ברנן). היא נותנת לו 50 דולר, בגדים חדשים ואופנתים ומשכנת אותו בבית מלון מהודר ביחד עם הקולונל שמזהיר אותו כל הזמן שלו ייפול בפח. בינתיים היא ממשיכה לפרסם עליו כתבות ותפוצת העיתון מרקיעה שחקים.
בעל העיתון, איש ההון ד.ב. נורטון הוא גם בעל רשת רדיו. הוא מציע למיצ'ל חוזה שמן על מנת שתשכנע את וילובי להופיע ברדיו ולקרא נאום שהיא תכתוב לו. בעל עיתון מתחרה מנסה לשחד את ג'ון דו ב-5,000 דולר כדי שיודה ברדיו כי הוא למעשה אינו ג'ון דו וכל העניין הוא רמאות. וילובי כמעט משתכנע אבל ברגע האחרון הוא קורא את נאומה של מיצ'ל הקורא לכל אזרחי ארצות הברית לעזור אדם לחברו ולהיות "שכן יותר טוב".
השפעת הנאום מתפשטת במהירות ווילובי נהפך לידוען מפורסם ומכובד. בכל מדינות ארצות הברית נפתחים "מועדוני ג'ו דו". כעת מחליט נורטון לממש את השקעתו הכספית ב"ג'ון דו". הוא מארגן כינוס ארצי של כל המועדונים. נורטון נותן למיצ'ל תכשיט יקר ומבקש ממנה לכתוב נאום לוילובי ובו יודיע על הקמת מפלגה חדשה שתרוץ לבחירות ובראשה נורטון ותתחרה במפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית. קונל מספר זאת לוילובי הנדהם וזה ממהר לביתו של נורטון, מפריע לישיבה שלו עם חבריו הטייקונים, מתעמת איתו ומודיע לו כי הוא הולך כעת לכינוס לגלות את כל המזימה. נורטון מקדים אותו ולפני שוילובי מתחיל לנאום, פורצים לכינוס אנשי נורטון ומחלקים עיתונים שהודפסו זה עתה ובו כותרות על ג'ון דו המזויף. נורטון עולה לבמה, חוטף את המיקרופון ומודיע לכולם על מעשה הרמאות הזה. האנשים מתחילים לזרוק חפצים על וילובי והוא נמלט מהמקום עם חברו "הקולונל".
וילובי המדוכא מחליט לבצע את איומו ולהתאבד בערב חג המולד. הוא עולה למגדל בית העירייה. קבוצה ממאמיניו וכן מיצ'ל עולים אחריו ומיצ'ל מודה בפניו שהתאהבה בו, מבקשת סליחה, מתחננת שלא יקפוץ ומתעלפת בזרועותיו. קבוצת המאמינים מבטיחה לו כי הרעיון של ג'ון דו לא נפל והם יפתחו מועדונים חדשים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פגוש את ג'ון דו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"פגוש את ג'ון דו", באתר נטפליקס
"פגוש את ג'ון דו", באתר AllMovie (באנגלית)
"פגוש את ג'ון דו", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "פגוש את ג'ון דו", באתר אידיבי
"פגוש את ג'ון דו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- פגוש את ג'ון דו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קדימון לסרט פגוש את ג'ון דו, באתר יוטיוב
