וולטר ברנן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וולטר ברנן
Walter Brennan
וולטר ברנן, 1941
וולטר ברנן, 1941
לידה 25 ביולי 1894
לין, מסצ'וסטס, מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בספטמבר 1974 (בגיל 80)
אוקסנארד, קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סן פרננדו של המיסיון עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Walter Andrew Brennan עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מערבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1925–1974 (כ־49 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הלטיני של קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וולטר ברנן (אנגלית: Walter Brennan‏; 25 ביולי 1894 - 21 בספטמבר 1974) היה שחקן אמריקני. היחיד שזכה בשלושה פרסי אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר. זכה במספר הרב ביותר של פרסי אוסקר כשחקן (יחד עם ג'ק ניקולסון ודניאל דיי-לואיס). זכור כאחד משחקני האופי הטובים ביותר אי פעם בקולנוע.

נולד כ'וולטר אנדרו ברנן' בסוומפסקוט, מסצ'וסטס. אביו היה מהנדס וממציא, לכן למד ברנן כנער הנדסה לפני שהפך לשחקן. בתיכון הוא גילה התעניינות במשחק והחל להופיע בהופעות רחוב (Vaudeville). לאחר ששירת במלחמת העולם הראשונה הוא עבר להתגורר בגואטמלה, שם נכנס לענף גידול האננס, לפני שהגיע ללוס אנג'לס. במהלך שנות העשרים עבד כסוחר ועשה כסף רב, אולם הפסיד את רובו כשהשוק שינה כיוון. הוא מצא עצמו מרושש והחל להופיע בתפקידים קטנים בכמה שיותר סרטי קולנוע כדי להרוויח כסף, ובמקביל עבד גם כפעלולן.

בתחילת שנות השלושים החל להופיע בסרטים איכותיים יותר וקיבל תפקידים גדולים יותר. ב-1936 שיחק בסרט "זעם" בבימויו של פריץ לאנג וב-1937 זכה בפרס האוסקר בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר, (בפעם הראשונה שהאקדמיה האמריקאית לקולנוע חילקה פרס בקטגוריה זו), על סרטו של הווארד הוקס "בוא וקח את זה". ב-1939 הופיע בסרט "תנו להם מוזיקה" לצידו של ישה חפץ, כמנהל בית ספר למוזיקה לילדי עניים שעומד בסכנת סגירה.

שחקן אופי מצליח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים קרובות לאורך הקריירה שלו, נקרא ברנן לגלם תפקידים של אנשים המבוגרים בהרבה מגילו האמיתי שלו. הוא הירבה לגלם את השותף של הגיבור הראשי או את "הזקן הרוטן". לעיתים רחוקות הוא גילם את הרשע. יוצא דופן היה תפקידו כזקן אכזר, בקלאסיקה משנת 1946, "קלמנטיין יקירתי", לצד הנרי פונדה.

משנות החמישים הוא כיכב בסדרות הטלוויזיה "The Real McCoys", "האקדח של וויל סונאט" ו"Alias Smith and Jones" והופיע בעוד כמה סרטים ופרויקטים טלוויזיוניים, ובעיקר זכור בשל תפקידיו בסרטי מערבונים, ובהם ב"הנהר האדום" וב"ריו בראבו", שניהם לצד ג'ון ויין. ב-1939 שיחק בסרט תנו להם מוזיקה. ב-1940 זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר עברו משחקו בסרט איש המערב" לצדו של גרי קופר עמו שיחק גם בסרט "סרג'נט יורק" (1941) והיה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר. באותה שנה שיחק שוב לצידו של גרי קופר בסרט פגוש את ג'ון דו. ב-1942 שיחק שוב לצידו של קופר בסרט גאוות היאנקים. כן שיחק בסרטים "להחזיק ולאבד" לצד המפרי בוגרט ו"בהלה בצוק השחור" לצד ספנסר טרייסי. ב-1946 שיחק במערבון "קלמנטיין יקירתי" לצידו של הנרי פונדה. ב-1957 שיחק ביחד עם דבי ריינולדס בסרט תמי והרווק. ב-1964 שיחק בסרט "משפחת קאלוויי" לצידו של בריאן קית'. ב-1967 שיחק בתפקיד כפול בסרט ברולס-רויס לקראת האושר.

הקריירה שלו מעולם לא הייתה בירידה, ולמעשה ככל שהזדקן כך נהייה מפורסם יותר. באמתחתו 230 הופעות בסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה לאורך 50 שנים. מבקרי הקולנוע ואנשי התעשייה הגדירו אותו כאחד משחקני האופי הטובים ביותר בהוליווד ולראיה, הוא היחיד שזכה בשלושה פרסי אוסקר בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר. הוא קיבל כוכב על שמו בשדרת הכוכבים של הוליווד, ונפטר מנפחת בספטמבר 1974, בגיל 80.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולטר ברנן בוויקישיתוף