פודוליה
פודוליה (באוקראינית: Поділля; ברוסית: Подолье; בפולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח-ארופה.
פודוליה ההיסטורית מקיפה את מחוז חמלניצקי ואת מחוז ויניצה שבמערב אוקראינה, וכן חלקים מטרנסניסטריה וממולדובה. היא גובלת בחבל גליציה ההיסטורי, הנמצא מערבה לה, ובחבל ווהלין מצפונה. שטחו של חבל הארץ פודוליה התפרש על פני 40,000 קמ"ר בקירוב. מסיבות פוליטיות ומדיניות, בהן חלוקות פולין והכיבוש העות'מאני, גבולות פודוליה השתנו במהלך השנים בהתאם לשלטון הפוליטי.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פודוליה משתרעת
- מדרום לווהלין
- מדרום מערב למחוז קייב
- צפון מזרחית לנהר הדניסטר
- מצפון מערב למולדובה
- ממזרח לגליציה מעבר לנהר הזברוץ', פלג של הדניסטר.
על הערים המרכזיות נמנות ויניצה, חמלניצקי, אומן, קמניץ פודולסק, מוהיליב-פודילסקי וריבניצה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממצאים ארכאולוגיים מעידים על התיישבות אנושית בפודוליה בתקופת האבן החדשה. ההיסטוריון היווני הרודוטוס מציין שבאזור ישבו הסקיתים. הרומאים כתבו כי האזור היה בשליטת דאקיה והגטים.
בתקופת נדידת העמים חלפו באזור שבטים רבים, חלקם אף התיישבו לתקופות קצרות או ארוכות. נסטור הכרוניקן בכרוניקה הרוסית הראשונה מציין ארבעה שבטים סלאביים, שניים לאורך הבוג ושניים לאורך הדניסטר וזה האזכור הראשון של סלאבים בחבל פודוליה.
הייתה בעבר חלק מפולין ומרוסיה.
במהלך המלחמה עם העות'ומנים 1672–1676 נכבשה הפודוליה על ידי העות'מאנים.
יהודי פודוליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים התגוררו בפודוליה לפחות מהמאה ה-16. במאה ה-17 הם סבלו מגזרות ת"ח ות"ט ובמאה ה-18 — ממרד ההיידמאקים. הבעש"ט פעל בחבל פודוליה במאה ה-18. כמו כן, פעלה באזור כת שבתאית[1]
חלק מיהודי פודוליה טענו כי מוצאם מגירוש ספרד, לפי עדות מנחם נחום ליטינסקי מאודסה בספרו משנת 1895; לאחרים מביניהם היו טענות אחרות למוצא מקהילות יהודיות אחרות ממערב לפודוליה (מחבלי פולין, בוהמיה והונגריה) או ממזרח לה (מממלכת הכוזרים, מחצי האי קרים ומקייב) שמהן הגיעו.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פודוליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גרשום שלום, מחקרים ומקורות לתולדות השבתאות וגלגוליה, ירושלים: מוסד ביאליק, 2002, עמ' 114
- ^ ספר קורות פאדאליא : וקדמוניות היהודים שם, או חמר לדברי ימי היהודים ברוסיא / ... חברו בשלושה חלקים ... מנחם נחום בר' אברהם ליטינסקי | ליטינסקי, מנחם נחום, 1852-1900 | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
