פוליטיקה ארגונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פוליטיקה ארגונית מהווה את כל הפעילויות המבוצעות בארגון או על ידי ארגון על מנת להשיג עוצמה ולאחר השגת העוצמה להשתמש בה ובמשאבים אחרים וזאת על מנת להשיג תוצאות רצויות במצבי אי הסכמה או חוסר ודאות. ככלל, ככל שיש לארגון פחות משאבים, מטרות מנוגדות ומספר רב של בעלי עוצמה יש בו יותר פוליטיקה. פוליטיקה קיימת בכל ארגון ברמה כלשהי.

הגדרת עוצמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על פי מקס ובר: עוצמה זו היכולת של אדם להשיג את מטרותיו ורצונותיו על ידי שימוש בסנקציות.
  • על פי בירשטד (Bierstedt): עוצמה זו היכולת של אדם להפעיל סנקציות ועל ידי כך לגרום לכניעה.
  • על פי דאהל: עוצמה זו השפעה המופגנת בכל פעם שצד אחד משפיע על התנהגותו של צד אחר.

סוגי עוצמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עוצמה תוך ארגונית: יחסים בין ממונים לכפופים להם או בין קבוצות מסוימות בארגון
  • עוצמה בין ארגונית: היכולת של קבוצת אנשים או יחידים להגשים מטרות ויעדים קיבוציים ולהשפיע על הסביבה שבה הם פועלים

היבטים להגדרת עוצמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היבט של יחסים: בחינת יחסי הגומלין בין הצדדים המעורבים במערכת היחסים (לפחות שניים) ולא תכונה של פרט בודד או קבוצת פרטים
  • היבט של תלות: תלות תתקיים כאשר תוצאות של שחקן אחד תלויות בתוצאות של שחקן אחר והיא מה שהופך חליפין לחלק אינטגרלי של כל מערכת יחסים חברתית.
  • היבט של סנקציות: סנקציות הן תגמולים ועונשים למשל שביתה שנעשה בהן שימוש על ידי הצדדים כדי ליצור מניפולציה על התרשמות האחרים באשר לאלטרנטיבה וערכים. אין צורך ליישם סנקציות כדי להשפיע, איום לבדו מספיק.

בסיסי עוצמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרה: כל מה שנותן לבעל עוצמה בארגונים את הכוח ואפשרות להשפיע על הרושם של אחרים ובכך להשיג את מטרותיו.

סוגי בסיסים:

  • בסיס פיזי - למשל צבא, כי צבא הוא מקור העוצמה של מדינה מסוימת בתור ארגון.
  • בסיס כלכלי - כסף. למשל מדינה שיש לה הרבה כסף היא מעצמה חזקה.
  • בסיס ערכי - דת, אידאולוגיה
  • בסיס אינפורמטיבי - למשל מומחים
  • בסיס כריזמטי - מתוקף אישיות

מקורות עוצמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרה: מקורות שדרכם משיגים שליטה על בסיסי עוצמה.

דוגמאות: מתוקף התפקיד או עמדה מרכזית בארגון, מאפיינים אישיים או מומחיות.

קבוצות המשתמשות בעוצמה בארגון:

  1. קבוצות עבודה - קבוצות המובדלות לפי מחלקה / תעסוקה / היררכיה.
  2. קבוצות אינטרס - קבוצות של שחקנים המודעים לאחדות המטרות מעבר לתלות ההדדית בביצוע העבודה, כלומר הראייה היא אסטרטגית מעבר לעבודה היום-יומית אלא לגיבוש והשגת מטרות עתידיות, למשל בעלי מניות.
  3. קואליציות - התארגנות של קבוצות אינטרס המחויבות להשגת מטרה משותפת. חיזוי אלו קואליציות ייבנו בארגון - לפי הקצאת המשאבים.

דרכים להפחתת הפוליטיקה הארגונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הגדלת כמות המשאבים, למשל הגדלת כמות השרים בממשלה.
  2. טיפול במטרות מנוגדות למשל טיפול בבעיית הכמות מול האיכות.
  3. הפחתת החשיבות הנתפסת של הנושאים שעומדים על סדר היום. למשל לפני מיזוג משנים את המבנה של החברה כך שלא ידברו על המיזוג.
  4. חלוקתן של החלטות חשובות לתת-החלטות וכך ההחלטות פחות משמעותיות.

קואליציה פנימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קואליציה ארגונית

כל המשתתפים שייכים לסביבה הפנימית. כל המשתתפים נוטלים חלק פעיל בפעילות הארגונית השוטפת. למשל ועד עובדים.

דוגמאות:

  • צמרת הארגון - שליטה על משאבים והקצאתם, מינוי בעלי תפקידים (גיוס עובדים שיציגו נתונים באופן רצוי), מידע (לחץ על מנהלים לקבל החלטות לפני ישיבות)
  • מנהלי ביניים - השגת כספים, תוספת כוח אדם, הרחבת סל המוצרים או שירותים שבאחריותם
  • מבצעים מן השורה - שכר, תנאי עבודה, ביטחון, יחס לעובד
  • מומחים מקצועיים - ידע

קואליציה חיצונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל המשתתפים שייכים לסביבה חיצונית. כל שאר הגורמים בסביבה הפועלים כדי להשפיע על הארגון. למשל התאגדות סטודנטים נגד הבחינה הפסיכומטרית.

דוגמאות:

  • בעלים - בעלי זכויות משפטיות, השקעות קטנות יותר, רווח גדול יותר, תפקוד תקין.
  • ספקים וקבלנים - מחיר נמוך יותר, זמני אספקה ארוכים יותר, איכות, תנאי תשלום נוחים. הלוואות, ערבויות ואשראי מול הבנקים בתנאים נוחים יותר
  • ארגונים אחרים - מתחרים, מיזוגים
  • לקוחות - מחיר (חרם צרכנים), אופנה, איכות המוצר או השירות
  • שלטונות - עמידה בתקנות, עמידה בחוקים, צווים, מיסוי תקין
  • כלל הציבור - תרומה לחברה, איכות הסביבה, אגודות צרכנים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]