פופובו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פּוֹפּוֹבוֹ
Попово
BUL Попово COA.jpg
סמל פופובו
Popovo centar.JPG
מרכז העיר פופובו
מדינה בולגריהבולגריה  בולגריה
מחוז טרגובישטה
ראש העיר לודמיל דימיטרוב וסילנוב
תאריך ייסוד המאה ה-16
שטח 42.214 קמ"ר
גובה 210 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 15,878 (נכון ל־15 במרץ 2015)
קואורדינטות 43°21′N 26°14′E / 43.350°N 26.233°E / 43.350; 26.233
אזור זמן UTC +2
http://www.popovo.bg
האנדרטה לזכר הנופלים מקרב הצבא הרוסי במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)

פּוֹפּוֹבוֹבולגרית: Попово) היא עיר בצפון מזרח בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות אוכלוסין במחוז טרגובישטה, ממוקמת 31 ק"מ מבירת המחוז טרגובישטה ו-248 ק"מ צפונית מזרחית לבירה סופיה. פופובו ממוקמת על שתי גבעות נגדיות הניצבות על גדות נהר פופוסקה ושמה נגזר מהמילה כומר בבולגרית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית ההתיישבות האנושית באזור מתוארכת לתקופת האבן החדשה והתיישבות מאורגנת של שבטים תראקים לתקופת הברונזה המאוחרת. במקום קיימים שרידים ארכאולוגיים מהמאה ה-4 לפנה"ס עידן הממלכה התראקית. בפאתי העיר נמצאו שרידי חווה חקלאית מהמאה ה-3 עת שלטה במקום האימפריה הרומית. בפרברים המערביים של העיר נמצאו שרידי כפר קטן מתקופת האימפריה הבולגרית הראשונה. במקום הוקם יישוב בתקופת האימפריה הבולגרית השנייה והוא נפל בידי האימפריה העות'מאנית ב-1388. היישוב מתועד תחת השם פופ אלאגוז בתעודות עות'מאנית מ-1555 כחלק ממערכת גביית המיסים של סנג'ק (מחוז) ניקופול.

ב-15 בינואר 1878, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) נכבש היישוב בידי צבא האימפריה הרוסית והפך חלק מנסיכות בולגריה, מתוקף סיכומי קונגרס ברלין. עם השחרור מנתה אוכלוסיית היישוב כ-1,200 תושבים. ב-1883 זכה למעמד של עיירה. ב-1899 הושלמה מסילת הרכבת בין וארנה לסופיה, שנתיבה חלף בסמיכות לפופובו וכתוצאה מכך חל פיתוח כלכלי וגידול מואץ בכמות האוכלוסין. בסוף שנות ה-20 נמנו בפופובו 5,000 תושבים והיא הפכה למרכז מסחר אזורי. ב-1926 חוברה העיירה לתשתית חשמלית. ב-1960 זכתה למעמד של עיר. ב-7 בדצמבר 1986 אירעה רעידת אדמה בפופובו ונגרמו נזקי רכוש רבים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מרכז תעשייה שהוקם בראשית שנות ה-70 ומספק מקומות תעסוקה לתושבי העיר והכפרים סמוכים. באזור הרשות המקומית קיימת חקלאות מפותחת ומראשית המאה ה-21 ממצבת עצמה פופובו כיעד תיירותי. בעיר פועל בית חולים. העיר מצויה בסמיכות ל-3 עורקי תחבורה פנים בולגריים המקשרים אותה לוארנה, רוסה ווליקו טרנובו. בפופובו תחנת רכבת הממוקמת בתוואי הקו הישיר בין סופיה לוארנה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית העיר מצויה במגמת קיטון בשל שיעור תמותה הגדול משיעור הילודה ובשל הגירה שלילית, בעיקר הגירת עבודה. עד למלחמה העות'מאנית-רוסית שהובילה לעצמאות בולגריה הורכבה מרבית אוכלוסיית פופובו מצ'רקסים וטטרים שיושבו במקום על ידי העות'מאנים. לאחר המלחמה החלה הגירה הדרגתית אל העיר של תושבים ממוצא בולגרי. ב-1983 מנתה פופובו 23,000 תושבים. במקביל החל משטרו של טודור ז'יווקוב לרדוף את המיעוט הטורקי במסגרת תהליך שכונה "בולגריזציה". בני המיעוט הטורקי אולצו לשנות את שמותיהם לשמות בעלי קונוטציה סלאבית והוטלו עליהם מגבלות שונות. כתוצאה מרדיפות אילו היגרו בהדרגה מאות מתושבי העיר לטורקיה וכך קטנה בהדרגה כמות האוכלוסין. משבר כלכלי ואחוזי אבטלה גבוהים הביאו להגירה נוספת מהאזור. בעשור הראשון של המאה ה-21 קטנה אוכלוסיית העיר ב-11.24%. בימינו מורכבת האוכלוסייה מרוב בולגרי, מיעוט גדול טורקי וכעשירית מהאוכלוסייה הם צוענים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפופובו שורר אקלים ממוזג וישנם הפרשי טמפרטורות משמעותיים בין החורף לקיץ. החורפים מושלגים והטמפרטורה הממוצעת לעונת החורף היא מינוס 3oc. באמצע מרץ מתחילה עונת האביב בה הטמפרטורה הממוצעת עומדת על 5oc. בעונת הקיץ, בחודשים יולי ואוגוסט מאמירה הטמפרטורה הממוצעת ל-28oc.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העיר פופובו בוויקישיתוף