פוקטלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פוקטלו
Pocatello
Pocatello, Idaho city seal.png
סמל פוקטלו
Flag Pocatello Idaho.jpg
דגל פוקטלו
Downtown Pocatello Idaho 2004.jpg
מרכז העיר ההיסטורי
כינויים "בירת החיוך של ארצות הברית"
"השער לצפון-המערב"
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מדינה איידהואיידהו  איידהו
מחוז בנוק
שפה רשמית אנגלית
שטח 86 קמ"ר
גובה 1,360 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 54,255[1] (2010)
 ‑ צפיפות 650 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות 42°52′31″N 112°26′50″W / 42.87528°N 112.44722°W / 42.87528; -112.44722קואורדינטות: 42°52′31″N 112°26′50″W / 42.87528°N 112.44722°W / 42.87528; -112.44722
אזור זמן UTC -8
http://www.pocatello.us/

פוקטלואנגלית: Pocatello (מידע · עזרה)) היא בירת מחוז בנוק שבמדינת איידהו שבארצות הברית והעיר הגדולה ביותר בו. חלק קטן משטח העיר נמצא בשטח שמורת האינדיאנים פורט הול שבמחוז פאוור השכן.

פוקטלו היא העיר החמישית בגודלה באיידהו. ב-2007 היא דורגה במקום ה-20 ברשימת היישובים הקטנים הטובים ביותר לעסקים ולקריירה של מגזין פורבס.[2] העיר משמשת כמשכנם של "אוניברסיטת מדינת איידהו" (Idaho State University) ושל מפעל הייצור של חברת ON Semiconductor. את העיר משרת נמל התעופה האזורי הפועל בה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוקטלו נוסדה כנקודת עצירה חשובה על מסילת הברזל הראשונה באיידהו בעת הבהלה לזהב ומאוחר יותר היא הפכה להיות מרכז חקלאי חשוב. העיר שוכנת על גדת נהר פורטנף, במקום בו הוא משתפך מההרים אל מישור סנייק, לאורך התוואי של שביל אורגון. העיר קרויה על שמו של צ'יף פוקטלו משבט השושון, שהעניק את זכות המעבר למסילת הברזל שחצתה את שמורת האינדיאנים פורט הול. באופן אירוני, הצ'יף לא השתמש בשם פוקטלו, אלא העדיף להיקרא טונדזאושה (Tondzaosha), מילה בשפת שבטו שמשמעותה "גלימת הבפלו". בתו של הצ'יף, ג'נט לואיס, סברה שלשם פוקטלו אין כל משמעות.[3][4]

חלקה של העיר המשתרע על גדת פורטנף היה מיושב על ידי בני שבט השושון ושבטי הבנוק מאות שנים לפני הגעת האירופאים לאזור בראשית המאה ה-19. ב-1834 הקים נתניאל ג'רביס ווית', סוחר פרוות אמריקאי, את פורט הול (Fort Hall) כנקודת סחר מצפון למיקומה הנוכחי של פוקטלו. תחנת הסחר נרכשה מאוחר יותר על ידי חברת מפרץ הדסון והייתה לנקודת עצירה חשובה על שביל אורגון. כיום העתק של תחנת הסחר פורט הול משמשת כמוזיאון בדרום פוקטלו.

גילוי הזהב באידהו ב-1860 הביא את גל המתיישבים הגדול הראשון לאזור. עמק הפורטנף היה לנתיב חשוב להובלת סחורות ומטענים. ב-1877 רכש והרחיב הברון השודד, ג'יי גולד, מטעם חברת יוניון פסיפיק, את "מסילת הברזל של יוטה והצפון" (Utah and Northern Railway), שעד אז הגיעה עד לגבול יוטה-איידהו ועברה בתוואי נהר הפורטנף. "צומת פוקטלו" כפי שהיא נקראה בתחילה, הוקמה כנקודת עצירה לאורך נתיב זה במהלך הבהלה לזהב. לאחר ששככה הבהלה לזהב, החל האזור למשוך אליו חוואים ומגדלי בקר. ב-1882 התיישבו במקום התושבים הראשונים והחלה התפתחותה הכלכלית של העיר.

"בירת החיוך"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1948 פרסם ראש עיריית פוקטלו, ג'ורג' פיליפס, צו הקובע שהימנעות מחיוך בפוקטלו היא בלתי חוקית. "צו החיוך" הוצא באופן אירוני כתוצאה מחורף קשה באופן יוצא מן הכלל, שגרם לדכדוך לכל תושבי העיר. שלא בכוונה, הצו לא בוטל מעולם. ב-10 בדצמבר 1987, הוכרזה פוקטלו על ידי ראש העירייה כ"בירת החיוך של ארצות הברית" (U.S. Smile Capital). אירוע הקרוי "ימי החיוך" מתקיים מדי שנה בעיר, כולל תחרות חיוכים ו"מעצר" של אנשים שלא מחייכים.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוקטלו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]