פורושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פּוּרוּשַהסנסקריט: पुरुष‏ (puruṣa), אדם קוסמי) הוא מושג הינדואי אשר התפתח בתקופה הוודית והאופנישדית בהודו הקדומה. בתקופה הוודית המוקדמת, פורושה נחשב לישות הזכרית שאותה הקריבו האלים על מנת לברוא את העולם, אף שזהו רק אחד מתוך סיפורי בריאה רבים נוספים הקיימים בהודו.[1][2][3] בתקופה האופנישדית, פורושה כבר לא נחשב לאדם הקוסמי ממנו בראו האלים את היקום, אלא התפתח כמונח שמשמעותו היא "עצמי" או "Self", אשר מייצג מצב תודעתי, נצחי, הממלא את היקום. אין לו צורה, או חומר והוא מעבר לגבולות הזמן.[4] פורושה בתקופה האופנישדית מקושר ישירות למונח פרקריטי (טבע, חומר), דבר שהשתנה, משתנה או עתיד להשתנות, בעוד שפורושה הוא זה שאינו משתנה, שאינו מושפע מגורמים חיצוניים, אין לו צורה, הוא אבסטרקטי. עם זאת, הוא קיים בכל, בכל זמן ובכל מקום.[5] החיבור בין פורושה לפרקריטי, כלומר בין האנרגיה והחומר יוצר את המונח "אום" (OM), שנחשב למעשה כצליל הבריאה. על פי האמונה לכל מחשבה יש מילה. המחשבות והשפה מקבילות זו לזו ועובדות בזיקה זו עם זו, כך שהמילה היא בעצם החלק החיצוני של דבר כלשהו ואילו המחשבה היא החלק הפנימי.[6]

תיאורים והגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "פורושה" התפתח לאורך ההיסטוריה והפילוסופיה ההינדואית החל מהופעתו הראשונה במזמור 10.90 בריג-ודה כישות קוסמית גברית אשר הוקרבה על ידי האלים על מנת לברוא את העולם כולו כולל את בני האדם, וכלה בפילוסופיה האופנישדית אשר הציגה את מונח הפורושה כמשהו אבסטרקטי, שאין לו צורה או חומר. הוא הדבר שאינו מושפע מן הזמן או מן הטבע, הוא אינו משתנה והתגלמותו מצויה בכל דבר בעולם.

מדהים וללא גוף הוא פורושה, הוא בתוך, ומחוץ, הוא לא נולד, אין לו חיים או נשימה, ממנו נוצרים החיים, הנשימה ההבנה. הוא גבוה יותר מהאלמנט הכי גבוה, והוא נשמתם של כל היצורים החיים. [7] ההינדואיזם מתייחס לפורושה כנשמתו של העולם, הרוח האוניברסלית אשר נמצאת בכל מקום, בכל דבר ובכל אחד כל הזמן. הוא נצחי ובלתי ניתן להריסה. פורושה לובש את צורתם של חוקי הטבע, והוא המקור להכרה האנושית.[8]

מושגים קשורים וחופפים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון האבסטרקטי של פורושה נידון באופנישדות רבות ונחשב ל-מהא-אטמן, או במילים אחרות ברהמן (להבדיל מברהמין-הקאסטה הגבוהה ביותר בהודו, או המילה ברהמה-אחד האלים ההינדואים המקושרים עם בריאת העולם במיתוסים נוספים)[8].

רישי אנגירס, מסביר שלפורושה השוכן בגוף יש שלושה ממדים: הראשון הוא "באיאטמן"- האטמן החיצוני אשר נולד ומת עם הגוף. השני הוא "אנטאראטמן"- האטמן הפנימי, שמצוי בכל אחד ואחד מאיתנו לנצח ונחשב לחלק מהברהמן, וה"פאראמאטמן", שמקושר עם תכונותיו של פורושה/ברהמן המוזכרות לעיל.[9] אין קונצנזוס בבתי הספר ההינדואים לגבי ההגדרה של פורושה, ולכן כל אחד מבתי הספר מלמד אותה בצורה אחרת ומגיע למסקנות אחרות. פורושה אם כן נחשב למונח מסובך בעל הרבה משמעויות שונות ומגוונות המשתנות בין המוסדות הלימודיים, אמונותיהם והמיתוסים בהם כל קבוצה מאמינה.[10]

מערכת הווארנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרסה אחת בלבד של הריג ודה ב-"פורושה-סוקטה" (המנון האדם), ארבע הווארנות מתוארות כתוצאה של הקרבתו של פורושה על ידי האלים. מראשו של פורושה נוצר מעמד הברהמינים, המעמד הגבוה ביותר. מידיו וכתפיו נוצר מעמד הקשטריה, המקושר ללוחמים וחיילים. ממותניו, בטנו וירכיו נוצר מעמד הוויישיה, המשויך לאנשי מקצוע וסוחרים, ומרגליו נוצר מעמד השודרה, המעמד הנמוך ביותר בהיררכיה המשתייך בעיקר למשרתים ועבדים, כאשר תפקידו הוא לשרת את שלושת המעמדות העליונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פורושה-הגדרה מהאנציקלופדיה בריטניקה (אנגלית)
  2. ^ Angelika Malinar, Hindu Cosmologies, in Jessica Frazier (Editor) - A Continuum Companion to Hindu Studies, ISBN 978-0-8264-9966-0, pp 67
  3. ^ Karl Potter, Presuppositions of India’s Philosophies, Motilal Banarsidass, ISBN 81-208-0779-0, pp 105-109
  4. ^ Klaus K. Klostermair (2007), A survey of Hinduism, 3rd Edition, State University of New York Press, ISBN 978-0-7914-7081-7, pp 87
  5. ^ https://archive.org/stream/hinduphilosophy029319mbp#page/n85/mode/2up
  6. ^ אהוד בילו, היווצרות הבריאה
  7. ^ מונדוקה אופנישד, תורגם על ידי קלאוס קלוסתרמאייר. Klaus K. Klostermair (2007), A survey of Hinduism, 3rd Edition, State University of New York Press, ISBN 978-0-7914-7081-7, pp 170-171
  8. ^ 1 2 Karl Potter, Presuppositions of India’s Philosophies, Motilal Banarsidass, ISBN 81-208-0779-0, pp 105-109
  9. ^ Swami Madhavananda. Minor Upanishads. Advaita Ashrama. p. 11
  10. ^ Angelika Malinar, Hindu Cosmologies, in Jessica Frazier (Editor) - A Continuum Companion to Hindu Studies, ISBN 978-0-8264-9966-0, pp 80