מהא שיוורטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסל של שיווה בעיר בנגלור
חגיגות מהא שיוורטרי במקדש פשופטינאט בנפאל (2015)

מהא שיוורטרי (הינדי: महाशिवरात्रि; אנגלית: Maha Shivaratri; בתרגום חופשי לעברית: "הלילה הגדול של שיווה") הוא אחד החגים הגדולים במסורת היוגה. על פי המסורת ההינדית, בלילה הזה מזמנים את האנרגיה של שיווה, המהות הזיכרית בטנטרה, הסמל לתודעה והאנרגיה של ההרס בטבע, ביקום ובנו, זאת שהורסת את הישן, האנרגיות השליליות, על מנת לפנות מקום לצמיחה והתחדשות. האל הבורא, ההורס, היוגי, הסגפן והרקדן. מקובל גם לראות ביום זה את יום האיחוד של שיווה עם שאקטי, האספקט הנקבי של שיווה שהם למעשה אחד.

מסורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדהו (כהן) במקדש במהלך מהא שיוורטרי

פסטיבל מהא שיוורטרי מתקשר להצלת היקום על ידי שיווה באמצעות שתיית רעל שיצא מהסמודרה מנתן (הים).

הפסטיבל גם כן מתקשר לנישואי שיווה עם שאקטי והלילה שבו ביצע את הטאנדבה, הריקוד הקוסמי.

האגדות מספרות שהיום הזה הוא האהוב ביותר על שיווה ושופכות אור על גדולתו של שיווה על פני כל האלים והאלות האחרות במסורת ההינדית.

על פי מסורת הסמודרה מנתן, שיווה הציל את העולם מהרס של רעל שיצא מהים על ידי שתיית הרעל כולו. שיווה יכל לעצור את הרעל בגרונו באמצעות הכוחות היוגיים שלו וכך מנע ממנו לרדת בגרונו. צווארו הפך לכחול עקב שתיית הרעל ומאז נודע ברבים כנילה קנטה או הגרלה קנטה (בעל הצוואר הכחול).

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקדם בבוקר, גודשים את המקדשים רבבות מאמינים, צעירים ומבוגרים, הבאים לערוך את טקסי השיוולינגה המסורתיים בתקווה לטובות מהאל שיווה. נאמנים רוחצים את עצמם עם שחר, בעדיפות לנהר הגנגס או בכל מקווה מים מקודש אחר. לטקס טיהור זה חשיבות בכל החגים ההינדיים. כשהם לבושים בבגדים נקיים, סוחבים המאמינים כדים עם מים למקדש ורחצים את אבן השיוולינגה. נשים וגברים כאחד מתפללים לשמש, לאל וישנו ולאל שיווה. במקדש מהדהדים צלילי פעמונים וקריאות "שנקרג'י קי ג'אי" (יחי שיווה). המאמינים מקיפים את האבן שלוש או שבע פעמים ואז שופכים עליה את המים. חלק שופכים עליה חלב.

על פי השיווה פראנה, יש לבצע את התפילה שש פעמים:

  • בעת שפיכת המים, החלב והדבש על אבן השיוולינגה. מסמל את טיהור הנשמה.
  • בעת מריחת ששר על האבן לאחר רחיצתה. מסמל מעלה.
  • בעת הבאת ביקורים של פירות. מסמל אריכות ימים וסיפוק הרצונות.
  • בעת שריפת קטורת. למען עושר.
  • בעת הארת המנורות. מסמל את הקניית הידע.
  • בעת פיזור עלי הבטל. מסמל את הסיפוק מהנאות גשמיות.

הטריפונדה מיוחס לשלושת פסי האפר הקדוש אשר מורחים מאמיני שיווה על מצחם. שלושת הפסים האלה מסמלים ידע רוחני, טוהר, ותשובה (תרגול רוחני של יוגה). הם גם כן מסמלים את שלושת עייניו של שיווה.[1]

לבישת מאלה (מחרוזת תפילה), העשויה מזרעיו של עץ הרדרקשה (שעל פי המסורת צמח מדמעותיו של שיווה), בעת התפילה היא אדיאלית. זרעי הרדרקשה הם חומים אך לעיתים יכולים להיות שחורים. ייתכן ובמחרוזת יהיו גם אלמוגים, כורכום, קונקום ואפר קדוש.

תאריכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2012 20 בפברואר
2013 10 במרץ
2014 28 בפברואר
2015 17 בפברואר
2016 7 במרץ
2017 24 בפברואר
2018 14 בפברואר
2019 5 במרץ
2020 22 בפברואר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mahashivratri Performing worship and science behind, hindujagruti.org, אוחזר 8 במרץ 2016 (באנגלית)