פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/ויליאם בלקנאפ
ויליאם וורת' בלקנאפ היה עורך דין, איש צבא ופוליטיקאי אמריקאי, ששירת כקצין בצבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית וכיהן כפקיד ממשל באיווה וכמזכיר המלחמה של ארצות הברית בממשל נשיא ארצות הברית יוליסס ס. גרנט.
בלקנאפ נולד במדינת ניו יורק. ב-1848 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת פרינסטון, למד משפטים במשרדו של עורך דין מג'ורג'טאון וב-1851 התקבל ללשכת עורכי הדין. הוא עבר לאיווה, שם הוא עסק בעריכת דין בשותפות עם ראלף פ. לאו. בלנקאפ נכנס לחיים הפוליטיים כחבר המפלגה הדמוקרטית וכיהן תקופת כהונה אחת כחבר בית הנבחרים של איווה. עם פרוץ מלחמת האזרחים ב-1861 התגייס בלקנאפ לצבא האיחוד. הוא לחם בשירות המיליציה של איווה בתחילה בדרגת קפטן ולאחר מכן מונה למייג'ור ברגימנט הרגלים המתנדבים ה-15 של איווה. הוא השתתף באין ספור קרבות, כולל קרב שילה והמצור על קורינת', שירת כמפקד רגימנט, בריגדה, דיוויזיה וגיס, ושימש במגוון של תפקידי מטה. בתום המלחמה קודם בלקנאפ לדרגת בריגדיר גנרל בצבא המתנדבים וקיבל דרגת ייצוג של מייג'ור גנרל.
לאחר שדחה הצעה למינוי בצבא הסדיר, התמנה בלקנאפ לגובה המיסים של איווה על ידי הנשיא אנדרו ג'ונסון. בתפקיד זה הוא שימש ארבע שנים. ב-1869 הוא מונה על ידי הנשיא יוליסס ס. גרנט למזכיר המלחמה. במהלך כהונתו בתפקיד זה הוא הזמין ציורי דיוקן של כל מזכיר המלחמה לדורותיהם מתוך כוונה ליצור אוסף שלם לקראת יום העצמאות המאה של ארצות הברית. ב-1871 נחקר בלקנאפ על ידי הקונגרס, לאחר שהיה מעורב ישירות במכירת כלי נשק ותחמושת לצרפת, בשעה שארצות הברית הייתה לכאורה נייטרלית במלחמת צרפת–פרוסיה. באותה שנה ארגן בלקנאפ סיוע לקורבנות השרפה הגדולה של שיקגו. במהלך תקופת השיקום פעלה מחלקת המלחמה וצבא ארצות הברית בניהולו של בלקנאפ ובפיקוחם של הנשיא גרנט ושל משרד התובע הכללי לניהול מדינות הקונפדרציה לשעבר ולנסות ליישם שינויים בממשל ובכלכלה, במקביל להגנת העבדים המשוחררים מאלימות שהלכה וגברה. בלקנאפ תמך במדיניות השיקום של גרנט, שרוב חברי המפלגה הדמוקרטית התנגדו לה.
ב-1875 סיכמו בחשאי גרנט, בלקנאפ וחברים אחרים בקבינט על הוצאת הכוחות מהגבעות השחורות לאחר שהתגלה במקום זהב. ארצות הברית הגנה על האזור ממתיישבים לבנים כחלק מהברית שלה עם שבטי הלקוטה. נסיגת הכוחות אפשרה בהלה לזהב של מתיישבים לבנים וארצות הברית תפסה דה פקטו את הבעלות על השטחים הללו לאחר שהלקוטה סירבו למכור את אדמותיהם המקודשות. ב-1876, הובילה "שערוריית עמדת הסחר" בפורט סיל להתפטרותו של בלקנאפ, להדחה על ידי הקונגרס שנשלט על ידי הדמוקרטים ולמשפט בפני הסנאט. בעוד שרוב הסנאטורים הצביעו בעד הרשעתו, חסר להם הרוב של שני שלישים הקולות הדרוש ובלקנאפ זוכה. הוא המשיך לעסוק בעריכת דין בוושינגטון די. סי., המשיך להיות פופולרי בקרב ותיקי מלחמת האזרחים באיווה והיה פעיל עד למותו מהתקף לב ב-1890. אחד ההיסטוריונים תיאר את בלקנאפ כאדם הן של סגולות והן של פגמים, עורך דין, איש ממשל וקצין מוכשר, אך כמי ששחיתותו האישית האפילה על תכונותיו החיוביות.