פיטר בלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיטר בלוס
Peter Blos
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 2 בפברואר 1904
קרלסרוהה, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביוני 1997 (בגיל 93)
הולדרנס, מדינת ניו המפשייר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיטר בלוס או פטר בלוסגרמנית, אנגלית: Peter Blos, ‏ 2 בפברואר 1904 קארלסרוהה - 12 ביוני 1997 הולדרנס, ניו המפשייר) היה פסיכואנליטיקאי אמריקאי, ממוצא יהודי-גרמני, איש חינוך וביולוג בהכשרתו. כונה בזמנו "מר התבגרות" ונחשב ל"אב המייסד של ההבנה המודרנית של ההתפתחות והפסיכופתולוגיה בגיל ההתבגרות".(Aaron H Esman 1998). בלוס הסביר את ההתפתחות הנפשית של האדם בגיל ההתבגרות בעיקר על ידי תהליך חוזר (משני) וסופי של אינדיבידואציה (התהוות כפרט נפרד מהוריו) שיש בו אתגרים וקונפליקטים שעל המתבגר לעבור ולפתור. הוא התאים טכניקות של טיפול פסיכואנליטי למטופלים המתבגרים.

רקע משפחתי וצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטר בלוס נולד בעיר קארלסרוהה כצעיר שבין שלושת הילדים של הרופא הגרמני אדווין בלוס ושל אשתו אווה לוינשטיין. האב, אדווין התמסר בערוב ימיו להומאופתיה ולדת הבודהיסטית. ממנו שמע בלוס בילדותו סיפורים רבים על מרטין לותר ועל מהטמה גנדהי. האם, בת לכימאי גוסטב לוינשטיין, הייתה ציירת והייתה פעילה בחוגי אמנים, רקדנים ושחקני תיאטרון. פטר בלוס עצמו הראה מילדותו עניין באמנויות, במוזיקה, שירה, מלאכות. אחי אמו, הדוד גאורג פרידריך ניקולאי (שנולד לוינשטיין) היה אישיות יוצאת דופן, פיזיולוג ופציפיסט מושבע, עורר את זעם השלטונות בגלל דעותיו, כולל ספרו האנטי-מלחמתי "הביולוגיה של המלחמה" (1915). הדוד היה גם הידיד הטוב ביותר של אביו. בסופו של דבר הוא היגר לדרום אמריקה.[1]

בנעוריו פטר בלוס פגש בבית הספר התיכון את אריק הומבורגר אריקסון שהפך לחבר קרוב שלו. מפני שנמשך למדעי החינוך, נרשם פטר בלוס ללימודי חינוך באוניברסיטת היידלברג

התחלתה הקריירה כמורה וכפסיכואנליטיקאי באוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום לימודיו בשנת 1925 ידידה של המשפחה, אווה רוזנפלד, עשתה לו היכרות עם אנה פרויד. בהמלצת אנה פרויד, התקבל בלוס לעבודה כמורה פרטי של ילדיה של דורותי ברלינגהם, בהתחלה - של בוב ברלינגהם, שנמצא אז בטיפול פסיכואנליטי אצל בתו של פרויד. בהמשך אנה פרויד מצאה לו משרה של מנהל בבית הספר הנסיוני היצינג שהוקם בווינה מיוזמתה בעזרת דורותי ברלינגהם ואווה רוזנפלד. עם זאת, הוא העדיף לדחות את הצעתה של פרויד שתעשה לו "אנליזה דידקטית". הוא לא הרגיש בנוח עם היות אנה פרויד המטפלת של הילד של חברתה הטובה ביותר. בלוס הזמין גם את ידידו, אריק אריקסון, ללמד בבית הספר. לאריקסון קישרה אותו מערכת יחסים ארוכה של חברות ולעיתים גם תחרות. באותם הימים המנטור של בלוס היה איש החינוך והפסיכואנליטיקאי אוגוסט אייכהורן שהתמחה בטיפול ובחינוך של נוער עבריין. בתקופת עבודתו בבית הספר היצינג הכיר בלוס את אשתו לעתיד, מרתה גרונה, צעירה שוודית, בת של רופא.

בשנים 1934-1931 עבר פטר בלוס פסיכואנליזה אצל סלומון איסקובר. זמן קצר אחרי שהתחיל את הטיפול, נודע לו כי אווה רוזנפלד סוגרת את בית הספר שאותו ניהל. בנסיבות אלה היגר בלוס לשוודיה, שבה חיו חמיו. בעת שהותו בשוודיה הוא השלים בשנת 1934 את הדוקטורט בביולוגיה.

פעילותו בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שקיבל הצעת עבודה בבית ספר פרטי בניו אורלינס ב-1934 היגר בלוס לארצות הברית. לבסוף עבר לגור ולעבוד בניו יורק. כעבור זמן לא רב הוא קיבל את פני אריק אריקסון ושניהם התחילו ללמד בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד.

החל משנת 1938 הקדיש בלוס את זמנו למחקר של תקופת ההתבגרות, שלא נחקרה עד אז די צרכה. בהמשך התחיל לטפל במתבגרים באמצעות פסיכואנליזה. המשיך להתכתב עם אוגוסט אייכורן ואחרי המלחמה, בשנים 1951-1947 חידש את "האנזליה הדידקטית" אצל סלומאה איזקובר, שנמלטה גם היא משטחי אירופה הכבושים על ידי הנאצים לניו יורק. בעקבות זאת התקבל פיטר בלוס כחבר במכון הפסיכואנליטי של ניו-יורק.

בשנים 1950–1960 עסק בלוס בלימוד ובהדרכה של מטפלים ברשות היהודית לאפוטרופסות Jewish Board of Guardians, שסיפקה שירותים לילדים ונוער.

בשנת 1965 התקבל כחבר במעמד מיוחד של החברה הפסיכאנליטית של ניו יורק, שבה בדרך כלל רק רופאים קיבלו חברות מלאה. בשנה הבאה הוא התמנה למפקח ומדריך של התוכנית לאנליזת הילד של המכון הפסיכואנליטי של ניו יורק. בשנים 1967 -1968 שימש בלוס כמרצה ולימד קורס על ההתפתחות בגיל ההתבגרות. החל משנת 1972 ועד פרישתו לגמלאות בשנת 1977 הוא לימד את שיטת הפסיכואנליזה בגיל ההתבגרות המאוחרת. בלוס עסק בלימוד ובהדרכה גם במרכז הפסיכואנליטי קולומביה, שבו נמנה עם מייסדי התוכנית לאנליזה של הילד.

תרומותיו לחקר ההתפתחות הנפשית בגיל ההתבגרות ובטיפול בהפרעותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1967 פרסם בלוס ספר אחר בעל חשיבות, על תהליך ספרציה-האינדיבידואציה המשנית המתרחש בעת ההתבגרות, מושג שפותח על ידו בעקבות מרגרט מאהלר.(The Second individuation process of the adolescence). תהליך זה, חיוני בהתפתחות הנפשית הנורמטיבית, מתאפיין בתנודות בין מגמות להיפרד ובין מגמות רגרסיביות (הפעם כהגנה של ה"אגו") לחזור לתלות.

הוא תיאר 4 תנאים מוקדמים להיווצרות האופי בגיל ההתבגרות:

א. עיבוד שאריות של טראומות מן החוויות של הילדות
ב. התפתחות הזהות המינית
ג. פתרון התסביך האדיפלי השלילי
ד. תהליך של ספרציה-אינדיבידואציה משני (חוזר)

לפי בלוס, בגיל ההתבגרות לא רק שחלה חזרה של סיטואציות טרום אדיפליות וקונפליקטים אדיפליים אלא הם מגיעים אז לפתרונם הקבוע.(1979) בלוס תיאר גם כמה מנגנוני הגנה נוספים המאפיינים את ההתבגרות, כגון ההתבגרות הממושכת והאוניפורמיזם.(1954)

בשנים 1950–1960 צבר בלוס ניסיון ותובנות רבות בנוגע למתבגרים ולבעיותיהם. אלו השתקפו בספרו " על ההתבגרות"- שפורסם בשנת 1962. בספר זה, שהפך לקלאסי, תיאר בלוס את שלבי ההתפחות בהתבגרות משלב החביון ועד לפוסט-התבגרות (בתר-התבגרות), מה שכולל גם התבגרות מוקדמת, התבגרות אמצעית והתבגרות מאוחרת, עם אפיונים משלהם של היווצרות הזהות ואינטגרציה של ה"אני"

בספרו "בנים ואבות" בלוס הציג את ההשקפה, לפיה התחזקות המבנה הנפשי והתפתחות האופי בהתבגרות המאוחרת, במיוחד אצל זכרים, קשורה בפתרון של ההתקשרות הדיאדית הטרום-אדיפלית אל ההורה בן אותו המין וברה-אקטיבציה שלה בעת השלב האדיפלי ובהתבגרות המוקדמת. בהתבגרות המאוחרת האני נהיה יותר אינטגרטיבי ואדפטיבי מאשר הגנתי. הוא מגביל את עצמו לכמה תחומי עניין ספציפיים ולאט לאט מתגבשת הזהות העצמית הקבועה.

אחרי פרישתו מהפעילות המקצועית עסק הרבה בכתיבת שירה ופרוזה, ניגן בכינור, עסק בנגרות להנאתו. פיטר בלוס נפטר בגיל 94 בביתו בהולדרנס, ניו המפשייר. אשתו הראשונה, מרטה, נפטרה בשנת 1979. במותו השאיר בלוס את אשתו השנייה, בטסי תומאס בלוס, שני ילדים - פיטר בלוס הבן, רופא, ובת, לילמור בנהאובר, 4 נכדים ו3 נינים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1941) - The Adolescent Personality ,New York: Appleton, 1941
  • (1962). On adolescence: A psychoanalytic interpretation. New York: The Free Press.
  • (1967). The second individuation process of adolescence. Psychoanalytic Study of the Child, 162-186.
  • (1978). The concept of acting out in relation to the adolescent process. In E. Rexford (Ed.), A developmental approach to the problem of acting out (p. 153-174). New York: International Universities Press.
  • (1979) -The Adolescent Passage:Developmental Issues
  • (1985). Son and father: before and beyond the oedipus complex . New York: The Free Press.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1954) - Prolonged adolescence Amer.J of Orthopsychiatry 24,733-742
  • (1957) -Preoedipal factors in the etiology of female delinquency in "Psychoanalytic Study of the Child", vol. 12
  • (1979) Modifications in the traditional psychoanalytic theory of adolescent development, Adolescent Psychiatry 8,8-24

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Henry Fountain Peter Blos, a Psychoanalyst Of Children, Is Dead at 93 19 June 1997, New York Times

2005

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ J.Palombo et al פרק 5 עמ' 95