פיראניה

פיראניה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	מקריני סנפיר
מחלקה:	מקריני סנפיר
סדרה:	חריתאים
משפחה:	פיראניים
שבט:	פיראניה
סוגים
	Catoprion; Pristobrycon; Pygocentrus; Pygopristis; Serrasalmus;
שם מדעי
	Piranha

ערך זה עוסק בדג טורף. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פיראנה (פירושונים).

פיראנְיה (שם מדעי: Piranha; מפורטוגזית) הוא שבט של דגים טורפים המשתייכים למשפחת הפיראניים. בעבר היו משויכים למשפחת החריתיים.

מקור השם "פיראניה" בשפה אמריקאית מקומית – ככל הנראה מטופי עתיקה, והתרגום המילולי של השם הוא "דג-שטן", או מגוארני, ופירוש השם הוא "דג-שיניים".

דגים אלו הם קרובי משפחתם של דגי הפאקו (אנ'), שבהם נמצא דג הטמבקוי, שהוא אחד מן הגדולים שבדגי האמזונאס.

תפוצה ובית גידול

דגי הפיראניה נפוצים באגמיה ובנהרותיה של דרום אמריקה – בעיקר באזור אגן האמזונאס וביערות הגשם הטרופיים. הם דגי מים מתוקים, ומקווה המים שבו הם חיים צריך להיות חמים יחסית, ולכן הם חיים באזורי אקלים טרופי. לעיתים דגי הפיראניה זורמים עם הנהר גם לאזורים קרים יותר, אולם לרוב אינם שורדים בחורף באזורים אלו.

תיאור הפיראניה

גופו של הפיראניה צר, ורוחבו כמה סנטימטרים. אורך פרט בוגר בין 15 ל-25 ס"מ לערך, אף שנתפסו פרטים גדולים יותר שאורכם כ-40 ס"מ. משקל פרט בוגר כמה מאות גרמים. פיו של הפיראניה קטן יחסית והוא נפתח כחתך צר. ככלל גופו של הפיראניה אפור או כסוף או חום. במינים מסוימים אזור הזימים והפה צבוע בצבע עז – גוני אדום, כתום, ירוק או כחול. לפיראניה שלושה סנפירים שצורתם החדה מסייעת לו בתמרונים זריזים.

הפיראניות חיות בקבוצות של עשרות פרטים, השוחים במהירות רבה ובסמיכות זה לזה. תזונתן מתבססת בעיקר על דגים אחרים, ציפורים וחיות קטנות הנופלות למים. כשמזדמן להן טרף, קבוצת הפיראניות שוחה אליו בזריזות רבה ונושכת אותו. בדרך כלל אין הן הורגות את טרפן מייד אלא רק 'נוגסות' ממנו נגיסה אחת. לאחר נשיכת הטרף הדם הזורם מן הקורבן ממריץ את הפיראניות ומושך פרטים נוספים לאזור הטרף. הפיראניות ניזונות גם מנבלות, ובכך הן תורמות לשמירת הניקיון וההיגיינה בסביבתן.

כמה מיני פיראניה הם צמחוניים לחלוטין, וניזונים בעיקר מצמחי מים ומאצות. בדרך כלל משקלו של דג פיראניה צמחוני גדול יותר ממשקלו של דג פיראניה טורף.

הפיראניה והאדם

יש המגדלים את הפיראניה באקווריום ביתי, אולם גידול כזה אינו נפוץ בשל המוניטין הרע שיצא לפיראניות, ולכן הפיראניות חיות בשבי בעיקר בגני חיות ובאקווריומים מקצועיים. יתרה מכך, השגת פיראניות לגידול ביתי קשה מאוד, ולרוב כרוכה בייבוא בלתי חוקי. גם החוק הישראלי אוסר ייבוא, החזקה ומכירה של דגי פיראניה. האיסור החוקי במקומות רבים בעולם על גידול דגי פיראניה נובע מן הסיכוי שישוחררו במזיד או בשוגג למקורות מים מקומיים, יתחרו במינים מקומיים ויהוו סכנה לאדם הבא במגע עם מקור המים.

דגי הפיראניה ידועים בעיקר בשל שיניהם החדות, שהוציאו להם מוניטין של אוכלי בשר רצחניים; זהו מיתוס הנכון רק בחלקו: רק לעיתים נדירות (בעיקר כשהמים רדודים והמזון נדיר) יתקפו פיראניות אדם בריא המסוגל לנוע^[1]. בכל זאת תועדו מקרים של פיראניות הטורפות אדם חי (בריא).^[2]