פלדה אמיתית

פלדה אמיתית
Reel Steel
בימוי	שון לוי
הופק בידי	שון לוי; דון מרפי
תסריט	דן גילרוי ; ג'רמי לבן
עריכה	דין צימרמן
שחקנים ראשיים	יו ג'קמן ; דקוטה גויו ; אוונג'לין לילי ; אנתוני מאקי ; קווין דורנד ; קרל יון
מוזיקה	דני אלפמן
צילום	מאורו פיורה
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	ImageMovers, סרטי טאצ'סטון, Reliance Entertainment, דרימוורקס, 21 Laps Entertainment
חברה מפיצה	Touchstone Pictures
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	6 באוקטובר 2011
משך הקרנה	127 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מדע בדיוני, מכה, סרט דרמה, סרט פעולה, סרט איגרוף
תקציב	110 מיליון דולר
הכנסות	299,268,508 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	realsteel
	www.steelgetsreal.com
	דף הסרט ב־IMDb

פלדה אמיתית (באנגלית: Real Steel) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגה קולנועית של דרמה ומדע בדיוני, בבימויו של שון לוי ובכיכובם של יו ג'קמן, דקוטה גויו ואוונג'לין לילי בהפקת DreamWorks Pictures. הסרט יצא לאקרנים בהפצת Touchstone Pictures ב-6 באוקטובר 2011 באוסטרליה ובארצות הברית למחרת ותוך זמן קצר הפך לשובר קופות, כשהרוויח כ-300 מיליון דולר.^[1] הסרט קיבל ביקורות מעורבות על העלילה הצפויה אך עבודת האפקטים המיוחדים זכתה לשבחים. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-84.

הסרט מבוסס על סיפור קצר בשם "פלדה" מאת ריצ'רד מתיסון, שפורסם במאי 1956 במגזין הפנטזיה ומדע בדיוני ועוסק בקרבות רובוטים. הסיפור הקצר עובד בעבר לפרק באזור הדמדומים מ-1963. הפקתו החלה ביוני 2010 והצילומים נערכו במישיגן, כשדגמי הרובוטים נבנו במיוחד עבור הסרט.

עלילה

העלילה מתרחשת בשנת 2020 כאשר קרבות איגרוף כבר לא מתקיימים בין בני אדם אלא באמצעות רובוטים. צ'ארלי קנטון, מתאגרף לשעבר שמשתתף כמפעיל בקרבות רובוטים, מדרדר לחובות של עשרות אלפי דולרים שהפסיד בהימורים על קרבות, בקרבו האחרון הוא מאבד את הרובוט שלו "אמבוש" במאבק מול שור, השייך לריקי. לאחר שהימר עם ריקי על ניצחונו של אמבוש הוא בורח לפני שריקי יגיע לקחת את כספו. בכספו צ'ארלי מייבא רובוטים נוספים לקרבות ומשפץ אותם בחלקי חילוף שהוא גונב. פעם אחר פעם מפסיד בקרבות ומגדיל את חובותיו. צ'ארלי נואש לכסף, הוא מוכן לקבל על עצמו את משמורת בנו מקס לחופשת הקיץ, לאחר שחברתו לשעבר מתה ובעלה של אחותה דברה מוכן לשלם לו עבור החזקה זו כסף רב. מקס הוא חובב אגרוף רובוטים אלא שמאז נולד לא היה לצ'ארלי שום קשר אליו. צ'ארלי מתמקם בחדר כושר בבעלות בייטלי טאלט, בתו של מאמן האגרוף לשעבר של צ'ארלי. צ'ארלי רוכש את הרובוט "ילד רועש" שהשתתף בליגת הרובוטים העולמית. אבל הרובוט נהרס בקרב מחתרתי נגד רובוט אחר בשם מידאס. כשצ'ארלי ומקס מנסים למצוא חלקי חילוף ממגרש גרוטאות כדי ליצור רובוט חדש, מקס מגלה את "אטום", רובוט קטן ממדים מיושן אך שלם שנועד לעמוד בפני נזקים קשים ויכול לשקף את תנועות היריב והמטפל ולאחסן בזיכרונו בשל טכנולוגיית "פונקציית צל".

על אף חוסר האמון והפרש הגילאים ביניהם, בהדרכת מקס, צ'ארלי מציב את אטום מול רובוט בשם "מטרו", עליו אטום מתגבר. באמצעות כישורי האיגרוף של צ'ארלי השניים מצליחים לתכנת את הרובוט לבצע מהלכי התקפה והגנה איכותיים. בנו מקס, כמפעיל הרובוט, מצליח לנצח קרב אחר קרב. מקס מתכנת את בקרת המענה הקולי של "הילד הרועש" במעבד של "אטום" ומשכנע את צ'ארלי לעזור לו עם זיכרון מהלכי הלחימה של אטום. זה מביא לסדרת ניצחונות, שבשיאן הוצע לצ'ארלי להילחם בליגת הרובוטים העולמית ולהעמיד את אטום מול האלופים Twin Cities. הקרב מתחיל עם אטום בהתקפה, אבל Twin Cities מנצחות בההתקפה. צ'ארלי מבחין בתקלה בכל פעם ש-Twin Cities זורק אגרוף ובאמצעות זה, צ'ארלי שולט באטום כדי לנצח בנוק-אאוט. מתמוגג מהצלחתם, מקס מאתגר את אלוף העולם הבלתי מנוצח זאוס, כשהקהל עומד לצידם. לאחר הקרב, ריקי ושני עוזריו תוקפים את צ'ארלי על שחרור מוקדם יותר ושודדים ממנו וממקס את זכיותיהם, מה שגרם לצ'ארלי המובס והמדוכא להחזיר את מקס לדברה.

זה מרגיז את מקס, וכשצ'ארלי מנסה לשכנע אותו שעדיף לחיות בלעדיו, מקס אומר שהוא תמיד רצה שצ'ארלי יילחם בשבילו ויהיה שם כאבא. לאחר שמקס עוזב, צ'ארלי חוזר לחדר הכושר של טאלט. בזמן שהם מדברים עם ביילי על האירועים, השניים מתנשקים וחושפים את משיכתם זה לזה. לאחר ששוכנע על ידי ביילי, צ'ארלי מארגן את אתגר זאוס שמקס רצה ומשכנע את דברה לאפשר למקס להיות עד לקרב. זאוס שולט בקרב, מפיל את אטום עם האגרוף הראשון שלו; אטום ממשיך לעלות בחזרה למרות החבטות של זאוס. אטום שורד את הסיבוב הראשון, מהמם את הקהל. ריקי, שביצע הימור של 100,000 דולר עם פין, חברו של צ'ארלי, שאטום לא יחזיק מעמד בסיבוב הראשון, מנסה לחמוק, אבל נדחק לפינה על ידי סוכני ההימורים. בינתיים, בזירה, אטום מנחית אגרופים מרובים אך ממשיך להיות מופל שוב ושוב. בסוף הסיבוב הרביעי, פקודות התגובה הקולית של אטום נפגעות, מה שמאלץ את צ'רלי להשתמש ב"פונקציית הצל" שלו כדי לגרום לאטום לחקות את כישורי האיגרוף שלו. כשהמתכנתים של זאוס לא מסוגלים להתאושש, המעצב, טאק משידו, משתלט באופן אישי על המערכת כמו שצ'ארלי עשה עם הרובוט שלו. זאוס מקבל מכה קולית, פעם אחת אפילו פוגע בקרקע ובקושי נמנע מהפסד בנוק-אאוט, אבל מנצח במשחק מכיוון שאטום לא הצליח לנצח אותו במגבלה של חמישה סיבובים. זאוס נותר בלתי מנוצח, אבל כשהקבוצה של משידו נותרה מושפלת בגלל ההפסד הקרוב וזאוס ניזוק עד לנקודה שבה הוא בלתי ניתן לתיקון. כאשר משידו וצוותו עוזבים במבוכה למרות הניצחון, אטום מתויג כאלוף העם כשמקס וצ'ארלי חוגגים ללא קשר לתוצאת המשחק.

צוות השחקנים הראשי

הבמאי שון לוי ויו ג'קמן על הסט, יולי 2010

יו ג'קמן - צ'ארלי קנטון, מתאגרף לשעבר, אשר משתתף כמפעיל בקרבות רובוטים למחייתו
דקוטה גויו - מקס קנטון, בנו של צ'ארלי מחברתו לשעבר
אוונג'לין לילי - ביילי טאלט, מנהלת מכון כושר לרובוטים וידידה של צ'ארלי
אנתוני מאקי - פין, חבר של צ'ארלי
אולגה פונדה - פארה למקובה
קרל יון - טאק משידו, מעצב הרובוט "זאוס", האלוף העולמי בקרבות רובוטים
קווין דורנד - ריקי, מהמר ומנהל זירת אגרוף לקרבות רובוטים
הופ דייוויס - דברה, דודתו של מקס מצד אימו התובעת משמורת עליו
ג'יימס רבורן - מרווין, בעלה של דברה
גרגורי סימס - ביל פאנר

ביקורות

אתר Rotten Tomatoes העניק לסרט סיווג "טרי", עם 60% ביקורות חיוביות מתוך 233 ביקורות שנבדקו. באתר שקלול הביקורות Metacritic, קיבל הסרט ציון 56 מתוך 100 על בסיס 34 ביקורות, המעיד על "ביקורות מעורבות או ממוצעות".

מבקרי סרטים ישראלים שיבחו את הסרט כחיבור מוצלח של ז'אנרים קולנועיים שונים וציינו לטובה את האפקטים הוויזואליים. עם זאת, המבקרים הסכימו כי הסרט לוקה בחוסר מקוריות. יאיר הוכנר מאתר "סרט" הכתיר את "פלדה אמיתית" בתור "הסרט הטוב ביותר ששון לוי ביים עד כה". הוא כתב כי הסרט "מצליח לשלב שלושה ז'אנרים קולנועים שאינם קשורים אחד לשני בדרך כלל" ומביא לתוצאה "סוחטת דמעות".^[2] ארז דבורה מאתר ynet קבע כי "גם אם זה לא סרט גדול, זהו בידור משפחתי מוצלח המוכיח שחוסר מקוריות אינו מבטל את הצורך בכישרון". הוא שיבח את הסרט מבחינה ויזואלית וכתב כי "העיצוב של זירות הלחימה, מאלו המקבילות למופעי רודיאו עממיים, ועד זירות האגרוף הנוצצות בנוסח לאס וגאס, מהווה גרסה אלטרנטיבית למנעד הרחב של הספורט האמריקאי".^[3]

דורון פישלר מאתר עין הדג פתח בביקורת על חוסר המקוריות של הסרט: "אם אתם אוהבים להיות מופתעים, אם אתם רוצים מקוריות, אם מהלכים עלילתיים שעוד לא ראיתם הם הסיבה שאתם הולכים לקולנוע וקלישאות גורמות לכם עיוותים בטחול, אל תלכו ל"פלדה אמיתית"." עם זאת כתב כי הסרט מהנה, וציין לטובה את השחקן הראשי יו ג'קמן, אשר "משקיע את אותה האנרגיה בסרט שהוא היה משקיע בסרט עם פוטנציאל אוסקרי, ותמיד כיף לראות אותו".^[4]

פרסים ומועמדויות

מועמד לפרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר - אריק נאש, ג'ון רוזנגרנט, דני גורדון טיילור, סוון גילברג
מועמד לפרס סאטורן להופעה הטובה ביותר של שחקן צעיר - דקוטה גויו
פרס בחירת הקהל לכוכב האקשן האהוב - יו ג'קמן
פרס האמן הצעיר להופעה הטובה ביותר בסרט באורך מלא - שחקן צעיר בתפקיד הראשי - דקוטה גויו