יו ג'קמן
_(rotated).jpg) | |
| יו ג'קמן, 2017 | |
| לידה |
12 באוקטובר 1968 (בן 56) סידני, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה |
|---|---|
| שם לידה |
Hugh Michael Jackman  |
| מדינה |
אוסטרליה, הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1994 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
דבורה-לי פורנס (1996–2023) |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה | פרס גלובוס הזהב |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
יו מייקל ג'קמן AC (באנגלית: Hugh Michael Jackman; נולד ב-12 באוקטובר 1968) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אוסטרלי, זוכה פרס גלובוס הזהב, פרס אמי, פרס גראמי ושני פרסי טוני, אשר היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לשנת 2013 על תפקידו בתור ז'אן ולז'אן בסרט "עלובי החיים".
בתור שחקן, זמר ורקדן ג'קמן זכה לתהילה בתיאטרון בזכות הופעותיו במחזמר "The boy from Oz" בברודוויי וכן ב"אוקלהומה!" בווסט אנד באנגליה, בסרטים "ואן הלסינג", "יוקרה", "אוסטרליה", "מסע בזיכרון", וכן בשל הופעתו כוולברין בסדרת סרטי אקס-מן. כמו כן בזכות הופעתו בתור פי. טי. ברנום בסרט "האמן הגדול מכולם".
בנובמבר 2008 זכה ג'קמן בתואר הגבר הסקסי ביותר של המגזין "פיפל"[1]. הוא נבחר כשגריר רצון טוב של סיאול, קוריאה הדרומית, ב-10 באפריל 2009[2]. ב-22 באפריל 2009 עבר טקס טביעת רגל ויד באולם התיאטרון הסיני[3].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'קמן נולד בסידני שבאוסטרליה למשפחה נוצרית אדוקה. והוא הצעיר מבין חמישה אחים ואחיות. הוריו היגרו לאוסטרליה מאנגליה. כשג'קמן היה בן 8 אמו עזבה את המשפחה וחזרה לאנגליה, ואביו גידל אותו ואת אחיו ואחיותיו בגפו.
ג'קמן למד באוניברסיטה לטכנולוגיה של סידני וסיים את לימודיו בשנת 1991 עם תואר ראשון בתקשורת. אחרי האוניברסיטה הוא לקח קורס הנקרא "המסע" שנמשך שנה במרכז למשחק בסידני. לאחר שסיים את הקורס הוצע לו תפקיד נחשק באופרת הסבון הפופולרית "שכנים", אך הוא דחה את ההצעה[4] מאחר שהעדיף ללמוד באקדמיה לאמנויות הבמה בפרת', שם סיים את לימודיו בשנת 1994[5].
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הקריירה של ג'קמן בתיאטרון הייתה בתפקיד גסטון ב"היפה והחיה", מחזמר מקומי במלבורן, ולאחר מכן במחזמר "Sunset Boulevard" מאת הבמאי טרבור נאן, שם שיחק את ג'ו גיליס. תפקידיו הקולנועיים הראשונים היו בסרטים האוסטרליים Erskineville Kings ו-Paperback Hero, ואילו תפקידיו הטלוויזיוניים היו במיני-סדרה "קורלי", שבה פגש את אשתו לעתיד דבורה-לי פורנס (אנ'), וכן בסדרות "האיש מסנואי ריבר", "הליפקס" ו-Blue Heelers.
הפריצה הגדולה של ג'קמן מחוץ לגבולות אוסטרליה הייתה בשנת 1998 במחזמר אוקלהומה! בווסט אנד באנגליה, שם שיחק את קרלי. המחזמר זכה לתשבחות והיה הצלחה מסחרית ולאחר מכן אף הוסרט. ג'קמן היה מועמד לפרס אוליבייה היוקרתי על תפקידו. תפקידיו הקולנועיים לא איחרו לבוא.
בשנת 2000 לוהק בתפקיד וולברין בסרט "אקס-מן". למעשה ג'קמן לא היה הבחירה המקורית לתפקיד, שכן המפיקים ליהקו תחילה את השחקן הסקוטי דאגרי סקוט. אך סקוט היה מחויב לצילומי "משימה בלתי אפשרית 2" שהתארכו מעבר למתוכנן. דמותו האייקונית של וולברין התבררה כנכונה עבור ג'קמן, אשר נבחר לגלם שוב את התפקיד בסרטים הבאים עד לשנת 2024.
בשנת 2001 כיכב ג'קמן בסרט "קייט וליאופולד" לצד מג ראיין בתפקיד דוכס מהמאה ה-19 שנוסע בזמן למאה ה-21. על תפקידו בסרט ג'קמן היה מועמד לפרס גלובוס הזהב. בהמשך כיכב ג'קמן בסרטים "שם קוד: דג חרב" לצד ג'ון טרבולטה והאלי בארי, בסרט "מישהו כמוך" לצד אשלי ג'אד, וכן ב"ואן הלסינג". באותה שנה אירח פרק של סאטרדיי נייט לייב.
בין השנים 2002–2006 שב ג'קמן לבימות התיאטרון. הוא הופיע בתפקיד מוזיקלי כבילי ביגלו במחזמר קרוסל בקרנגי הול. בשנת 2004 זכה ג'קמן בפרס טוני הראשון שלו, לאחר השתתפותו במחזמר The Boy from Oz, על הזמר והפזמונאי האוסטרלי פיטר אלן. ג'קמן אף הנחה את טקס פרסי הטוני שלוש שנים ברציפות מ-2003 עד 2005.
בשנת 2006 כיכב ג'קמן בארבעה סרטים: סרט המדע בדיוני של דארן ארונופסקי "המעיין", בסרט התקופתי "יוקרה", בבימויו של כריסטופר נולאן ולצד שחקנים ככריסטיאן בייל, מייקל קיין, דייוויד בואי וסקרלט ג'והנסון, בסרט סקופ של וודי אלן, שוב לצד ג'והנסון ובסרט גיבור העל אקס-מן 3: המפלט האחרון. כמו כן דיבב את דמויותיהם של העכבר רודי והפינגווין ממפיס בסרטי האנימציה "חיים בזרם" ו"תזיזו ת'רגליים", בהתאמה. כמו כן באותה שנה, הוא הופיע בסדרת המתיחות "פאנק'ד" שאותה מגיש אשטון קוצ'ר, כאשר גרמו לו להאמין ששרף את ביתו של חברו הבמאי ברט רטנר[6].
בשנת 2008 הפיק ג'קמן את הסרט "הונאה", שבו כיכב בתפקיד עורך דין, ובסרט "אוסטרליה" שבו כיכב לצד ניקול קידמן. סרט זה הוא הסרט האוסטרלי השני הרווחי ביותר באוסטרליה.
בשנת 2009 הנחה ג'קמן את טקס פרס אוסקר שנערך ב-22 בפברואר ובנוסף יזכה לכוכב משלו בשדרת הכוכבים של הוליווד[7].
בפסח 2010 ביקר בישראל ובבסיס חיל האוויר בסיס רמת דוד[8].
בינואר 2013 זכה ג'קמן בפרס גלובוס הזהב על הופעתו בתפקיד ז'אן ולז'אן בדרמה המוזיקלית "עלובי החיים", ובנוסף היה מועמד לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר.
בשנת 2017 הופיע בתפקיד הראשי בסרט "לוגאן - וולברין", סרט גיבורי-על מבית מארוול קומיקס המבוסס על זיכיון הקומיקס "וולברין: לוגאן הזקן", העשירי בסדרת סרטי אקס-מן והשלישי והאחרון בטרילוגיית וולברין, אחרי אקס-מן המקור: וולברין (מ-2009), ווולברין (מ-2013). בסרט הוא משחק לצד פטריק סטיוארט וריצ'רד אי. גרנט.
למרות שבשנת 2020 ג'קמן הצהיר שהוא אינו מעוניין לחזור לגלם את דמותו של וולברין, בשנת 2024 חזר לגלם את הדמות בסרט "דדפול & וולברין"[9].
החל מ-24 בינואר 2025, ג'קמן קיים סדרת מופעים של 12 הופעות באולם המוזיקה רדיו סיטי בניו יורק. המופעים ימשיכו בסופי שבוע נבחרים באפריל, מאי, יוני, יולי, ואוגוסט. שם סדרת המופעים הוא "From New York, With Love". המופע כולל רפרטואר משירי קריירת התיאטרון והקולנוע של ג'קמן, כמו מ-"The Boy From Oz," "האמן הגדול מכולם," ו"איש המוזיקה".[10]
באוקטובר 2024 פורסם כי ג'קמן יככב בסרט המוזיקלי "Song Sung Blue", בבימויו של קרייג ברואר. הסרט יספר על זוג נשוי שמקים להקת מחווה לשירים של ניל דיימונד. הסרט מבוסס על הסיפור האמיתי של מייק וקלייר סרדינה, מוזיקאים ממילווקי שהפכו לאייקונים מקומיים תחת שם הבמה "Lightning & Thunder".[11]
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'קמן התחתן עם השחקנית והבמאית האוסטרלית דבורה-לי פורנס (אנ'), שאותה פגש במהלך הצילומים לסדרה "קורלי" בשנת 1996. לאחר שפורנס עברה שתי הפלות טבעיות בניסיונות להרות בעזרת הפריה חוץ-גופית[12][13] החליטו השניים לאמץ. בני הזוג אימצו שני ילדים - בן בשנת 2000 ובת בשנת 2005. בני הזוג נפרדו ב-2023.[14]
בני הזוג הקימו את חברת ההפקות Seed Productions, שפורקה בשנת 2010 על ידי ג'קמן. ג'קמן עצמו עיצב לפורנס טבעת אירוסין, ובטבעות הנישואים שלהם חרוטה הקדשה בסנסקריט "Om paramar mainamar" - "אנחנו מקדישים את אהבתנו למקור גדול יותר".
ג'קמן הוא חובב ספורט מושבע. בתיכון הוא שיחק רוגבי, קריקט, קפיצה לגובה, שחייה, כמו גם כדורסל ושיט קיאקים[15]. כמו כן הוא מנגן בפסנתר[16] ועושה יוגה כל יום[17]. ג'קמן נמנה כחבר בבית ספר לפילוסופיה מעשית מאז שנת 1992[18].
פעילות פילנתרופית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'קמן תומך בתוכנית מיקרו אשראי - הקצאה של הלוואה קטנה מאוד ליזמים ובעלי עסקים עניים במדינות לא מפותחות. הוא תומך של מוחמד יונוס, מחלוצי תוכנית מיקרו אשראי וזוכה פרס נובל לשלום לשנת 2006[19]. נוסף על כך, הוא תרם את קולו לאחרונה לפרויקט העוני הגלובלי, ולסרט התעודי The Burning Season[20]. על התחממות גלובלית.
ג'קמן תומך גם בארגון הצדקה "אמנות האליסיום"[21], בארגון הטלוויזיה המסחרית של מילווקי[22], והוא ואשתו הם פטרונים של המוסד לתרומת מח עצם באוסטרליה.
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1997- פרס וראייטי לשחקן הטוב ביותר במחזמר עבור Sunset Boulevard
- 1998 - פרס מו לשחקן הטוב ביותר במחזמר עבור Sunset Boulevard
- 2004 - פרס Drama Desk לשחקן המצטיין ביותר במחזמר עבור Boy from Oz
- 2004 - פרס התיאטרון העולמי לשחקן הטוב ביותר במחזמר עבור Boy from Oz
- 2004 - פרס הקהל בברודוויי עבור Boy from Oz
- 2004 - פרס Drama League להופעה המובחרת ביותר במחזמר עבור Boy from Oz
- 2004 - פרס Outer Critics Circle לשחקן הטוב ביותר במחזמר עבור Boy from Oz
- 2004 - פרס TDF-פרד אסתר לרקדן הטוב ביותר בתיאטרון עבור Boy from Oz
- 2004 - פרס בחירת קהל התיאטרון לשחקן הטוב ביותר במחזמר עבור Boy from oz
- 2004 - פרס טוני לשחקן הטוב ביותר במחזמר עבור Boy from Oz
- 2025 - פרס סאטורן לשחקן המשנה הטוב ביותר עבור "דדפול & וולברין"[23]
מועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1997 - פרס מו לשחקן הטוב ביותר במחזמר עבור "היפה והחיה"
- 1998 - פרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר במחזמר עבור "אוקלהומה!"
- 2006 - Green Room לאמן הטוב ביותר - Boy from Oz
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1994 | Law of the Land | צ'ארלס "צ'יקה" מק'ריי | פרק: "Win, Lose and Draw" |
| 1995 | Correlli | קווין ג'ונס | תפקיד ראשי; 10 פרקים |
| Blue Heelers | בריידי ג'קסון | פרק: "Just Desserts" | |
| 1996 | האיש מסנואי ריבר | דאנקן ג'ונס | 5 פרקים |
| 1998 | Halifax f.p. | אריק רינגר | פרק: "Profile of a Serial Killer" |
| 1999 | אוקלהומה! | קארלי מק'ליין | סרט טלוויזיה |
| 2003 | טקס פרסי הטוני ה-57 | מנחה | |
| 2004 | טקס פרסי הטוני ה-58 | מנחה | זוכה פרס אמי לבידור בפריים-טיים לתוכניות מיוחדות יוצאות מן הכלל |
| 2005 | טקס פרסי הטוני ה-59 | מנחה | מועמד פרס אמי לבידור בפריים-טיים לתוכניות מיוחדות יוצאות מן הכלל |
| 2007 | Viva Laughlin | ניקי פונטנה | פרק: "Pilot"
גם מפיק בפועל |
| 2009 | טקס פרסי אוסקר ה-81 | מנחה | מועמד פרס אמי לבידור בפריים-טיים לתוכניות מיוחדות יוצאות מן הכלל |
| 2010 | רחוב סומסום | עצמו | פרק: "Tribute to Number Seven" |
| 2011 | סאטרדיי נייט לייב | דניאל רדקליף | פרק: "Ben Stiller/Foster the People" |
| 2014 | טקס פרסי הטוני ה-68 | מנחה | מועמד פרס אמי לבידור בפריים-טיים לתוכניות מיוחדות יוצאות מן הכלל |
| 2020 | Home Movie: The Princess Bride | הנסיך המפרדינק | פרק: "As You Wish" |
| 2021 | פה גדול | עצמו | דיבוב; פרק: "No Nut November" |
| 2022 | משאבי אנוש | דנטה | דיבוב; 7 פרקים |
| 2023 | קואלה מן | גרג | דיבוב; 8 פרקים |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יו ג'קמן, ברשת החברתית פייסבוק
יו ג'קמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יו ג'קמן, ברשת החברתית אינסטגרם
יו ג'קמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- יו ג'קמן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
יו ג'קמן, באתר AllMovie (באנגלית)
יו ג'קמן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- יו ג'קמן, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- יו ג'קמן, באתר Metacritic (באנגלית)
יו ג'קמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
יו ג'קמן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
יו ג'קמן, באתר ספוטיפיי
יו ג'קמן, באתר Last.fm (באנגלית)
יו ג'קמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יו ג'קמן, באתר דיזר
יו ג'קמן, באתר Discogs (באנגלית)
יו ג'קמן, באתר Songkick (באנגלית)- יו ג'קמן, באתר Genius
יו ג'קמן, באתר בילבורד (באנגלית)- ניר נתן, לוס אנג'לס, החיה שבפנים, באתר ynet, 1 במאי 2009
- איתמר זהר, יו ג'קמן כבר לא נלחם בציפורניים, באתר הארץ, 11 במאי 2009
- הלית קולט, יו ג'קמן: "יש משהו קסום בישראל" - ראיון בלעדי, באתר וואלה, 11 באוקטובר 2011
- אבנר שביט, לונדון, יו ג'קמן: "לא כאב לי להפסיד את האוסקר". ראיון, באתר וואלה, 21 ביולי 2013
- יו ג'קמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ People Magazine, Hugh Jackman: The Sexiest Man Alive, November 18th 2008
- ^ The Korea Herald, ג'קמן בסיאול לקידום סרט, 11 באפריל 2009
- ^ יו ג'קמן - טקס טביעת רגל ויד
- ^ tiscali.co.uk, Hugh Jackman Biography
- ^ The West Australian, Jackman back as Boy From WAAPA, September 28th 2006
- ^ Celebrific.com, שחקן האקס-מן יו ג'קמן נמתח קשות בידי אשטון קוצ'ר, January 5th 2006
- ^ Reuters.com, הוליווד בוחרת 25 שחקנים לשדרת הכוכבים, 19 ביוני 2008
- ^ יהושע בריינר, מרגל אוסטרלי? יו ג'קמן ביקר בבסיס צה"ל, באתר וואלה, 31 במרץ 2010
- ^ The Real Reason Hugh Jackman Left Wolverine, Looper, 2020-04-20 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Greg Evans, Hugh Jackman Sets 12-Show Monthly Concert Series At Radio City Music Hall, Deadline, 2024-10-09 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Ethan Shanfeld, Hugh Jackman, Kate Hudson to Star in ‘Song Sung Blue’ Musical Film About Neil Diamond Tribute Band, Variety, 2024-10-14 (באנגלית אמריקאית)
- ^ ABC's Enough Rope, דבורה לי פורנס, 29 במרץ 2004
- ^ Daily, 'I'll never forget it': Hugh Jackman reveals his wife suffered multiple miscarriages in emotional interview, Mail Online, 2012-12-18
- ^ Hugh Jackman and Deborra-lee Jackman Separate, Moving Forward 'with Gratitude, Love, and Kindness' (Exclusive), People.com (באנגלית)
- ^ The Sydney Morning Herald, Jackman in training for Boy From Oz, February 13th 2006
- ^ starswelove.com, Hugh Jackman Takes Up Piano Lessons To Master Broadway Debut, August 24th 2003
- ^ People Magazine, Hugh Jackman: actor, May 14th 2001
- ^ Jackman's Landing, What's New with Hugh?, taken from Interview Magazine, May 2004
- ^ Oprah.com, ספרים שחוללו שינוי ביו ג'קמן
- ^ סרט תעודי The Burning Season
- ^ אמנות האליסיום
- ^ ארגון MPTV
- ^ Matt Neglia, The 2024 Saturn Award Winners, Next Best Picture, 2025-02-03 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Matt Neglia, The 2024 Saturn Award Winners, Next Best Picture, 2025-02-03 (באנגלית אמריקאית)
| פרס בחירת הנוער לבחירת סרט – שחקן אקשן | |
|---|---|
|
| הקודם: 2016: "פיץ' פרפקט 2" |
פרס הסרטים של MTV – הצמד הטוב ביותר 2017: יו ג'קמן ודפני קין – "לוגאן" |
הבא: 2018: פין וולפהארד, סופיה ליליס, ג'יידן מארטל, ג'ק דילן גרייזר, ויאט אולף, ג'רמי ריי טיילור ושוזן ג'ייקובס – "זה" |
- שחקני קולנוע וטלוויזיה אוסטרלים
- שחקני תיאטרון אוסטרלים
- זוכי פרס טוני: שחקנים
- זוכי פרס טוני לשם כבוד
- מנחי האוסקר
- אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: קולנוע
- זוכי אמי בפריים טיים: הופעה בתוכנית מוזיקלית
- זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקן ראשי בקומדיה או בסרט מוזיקלי
- אישים זוכי פרס דרמה דסק
- זוכי פרס דונוסטיה
- זוכי פרס בחירת הנוער
- זוכי פרס סאטורן לשחקן ראשי בקולנוע
- אוסטרלים שהופיעו ברשימת טיים 100
- בוגרי אוניברסיטת אדית קוון
- אוסטרלים שנולדו ב-1968