פליקס דה ולדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פליקס דה ולדון (משמאל) לצד נשיא ארצות הברית הארי טרומן, עומדים ליד פסל דיוקנו של טרומן שפיסל דה ולדון, 1949.
אנדרטת חיל הנחתים של ארצות הברית, מאת פליקס דה ולדון, בשעת לילה.

פליקס וייס דה ולדוןאנגלית: Felix Weihs de Weldon;‏ 12 באפריל 1907 - 3 ביוני 2003) הוא פסל אוסטרי-אמריקני. פסלו המפורסם ביותר הוא אנדרטת חיל הנחתים של ארצות הברית, המתארת חמישה נחתים וחייל הצי האמריקני שמניפים את דגל ארצות הברית באיוו ג'ימה במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פליקס דה ולדון נולד בווינה, אוסטרו-הונגריה ב-12 באפריל 1907. הוא למד בבית הספר היסודי סנט אגיצ'ינס, וב-1925 רכש תואר ראשון באמנות מקולג' מרצ'טי,[1] מכינה קדם-אוניברסטאית פרטית.[2] ב-1927 רכש תואר שני באמנות ותואר שני במדעים מהאקדמיה לאמנויות ומבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת וינה, וב-1929 רכש תואר דוקטור.

בגיל 17 רכש הכרה ראשונית כפסל, לאחר שפיסל פסל דיוקן למחנך והדיפלומט האוסטרי פרופ' לודו הרטמן.[1] בשנות ה-20 של המאה ה-20 הצטרף למושבות אמנים בצרפת, איטליה וספרד. דה ולדון עבר בסופו של דבר ללונדון, שם קיבל מספר עבודות, ובהן פיסול דיוקנו של המלך ג'ורג' החמישי.

בעקבות זאת נסע לאחר מכן לקנדה לפסל את דיוקנו של ראש הממשלה מקנזי קינג, וכך הגיע לראשונה לצפון אמריקה, והוא החליט להשתקע בארצות הברית. דה ולדון הצטרף לצי האמריקני במהלך מלחמת העולם השנייה והשתחרר בדרגת "צייר ברמה השנייה" (Painter Second Class - PTR-2).‏[2] ב-1945 קיבל אזרחות אמריקנית.[1]

ב-1950 הנשיא הארי טרומן מינה את דה ולדון לחבר הוועדה האמריקנית לאמנויות יפות. ב-1956 מונה מחדש על ידי הנשיא דווייט אייזנהאואר וב-1961 מונה שוב על ידי ג'ון פיצג'רלד קנדי. ב-1959 הוענק לו תואר אבירות של כבוד על שירותו למלוכה הבריטית. (אם כי, מאחר שלא היה אזרח בריטי, הוא לא נשא את התואר "סר".)

ב-1951 רכש דה ולדון את האחוזה ההיסטורית "ביקון רוק" בניופורט, רוד איילנד, ושם התגורר עד 1996, אז הפסיד את הקרקע ואת מרבית נכסיו בשל מפלה כלכלית.

פליקס דה ולדון נפטר ב-3 ביוני 2003.

עבודתו הפיסולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוגו נגרה, האנדרטה הלאומית של מלזיה, עבודתו של פליקס דה ולדון עליה קיבל את תואר הכבוד המלזי "טאן סרי" המקביל לתואר אבירות.

כ-1,200 מפסליו של ולדון ממוקמים בשבע יבשות ברחבי העולם. (פסל דיוקן של ריצ'רד בירד מאת דה ולדון ממוקם במצר מק-מרדו באנטארקטיקה.)

עם סיום מלחמת העולם השנייה, החליט הקונגרס האמריקני להפקיד את דה ולדון על פיסול אנדרטה לזכר קרב איוו ג'ימה, בסגנון ריאליסטי, על בסיס תצלומו המפורסם של ג'ו רוזנטל, מסוכנות Associated Press, שצולם ב-23 בפברואר 1945. בעת עבודת הפיסול נעזר דה ולדון בשלושה מתוך ששת החיילים שהרימו את הדגל בתצלום, שסייעו לו כמודלים. פיסולם של שלושת החיילים האחרים, שמתו בקרב לאחר מכן, נעשה בעזרת תמונותיהם. דה ולדון עבד על הפסל במשך תשע שנים, ונעזר במאות פסלים אחרים. עם סיום פיסולו הוצב הפסל בן 100 הטונות לתצוגה בבית הקברות הלאומי ארלינגטון, וירג'יניה, שם הוא ניצב כיום.

דה ולדון אף עיצב את הפסל טוגו נגרה, האנדרטה הלאומית של מלזיה, שאותה הוזמן להקים על ידי ראש הממשלה הראשון של מלזיה, טונקו עבדול רחמן, כאשר זה ביקר בארצות הברית באוקטובר 1960; במהלך ביקורו ביקר באנדרטת חיל הנחתים שהקים דה ולדון, אז פנה אליו אישית בבקשה לעצב את האנדרטה הלאומית של מלזיה. דה ולדון קיבל לאחר מכן את תואר הכבוד "טאן סרי", המקביל בחשיבותו לתואר אבירות במלזיה.

דה ולדון נפטר ב-2 ביוני 2003 בגיל 96 בוודסטוק, וירג'יניה. אחד מבניו, דניאל דה ולדון, מפיק, שחקן, במאי ותסריטאי אמריקאי, החל לעבוד לאחר מותו, יחד עם אלן נלסקו, על סרט ביוגרפי על חייו של אביו, בשם "דה ולדון - האדם שמאחורי האנדרטאות".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Who's Who in Marine Corps History
  2. ^ 2.0 2.1 Ness, Oral History Interview, 1969.