פנג'שיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פַּנְגְ'שיר (מחוז)
پنجشیر
נוף בפנג'שיר
נוף בפנג'שיר
מדינה אפגניסטןאפגניסטן  אפגניסטן
חבל ארץ הינדו-כוש
מושל מוחמד אפיר סאוואי
בירת המחוז באזארכ
שפה רשמית דארי, פשטו
תאריך ייסוד 13 באפריל 2004 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 3,610 קמ"ר
גובה 4,226 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 172,895 (נכון ל־2021)
קואורדינטות 35°25′39″N 69°44′06″E / 35.4275°N 69.735°E / 35.4275; 69.735 
אזור זמן UTC+4:30

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקמניסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןסיןדה-פקטו פקיסטןדה-פקטו הודוהודופקיסטןנימרוזהלמנדקנדהארזאבולפכתיכאח'וסתפכתיאלוגרפראהאורוזגאןדאיכונדיננגרהארכונרלגמאןקאבולכאפיסאנורסתאןפנג'שירפרוואןמיידאן וורדכבאמיאןע'זניבגלאןגורבאדגיספאריאבג'וזג'אןהראתבלךסר-י פולסמנגאןקונדוזתח'ארבדח'שאןPanjshir in Afghanistan.svg
אודות התמונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פַּנְגְ'שירפרסית/דארי: پنجشیر) הוא אחד מבין 34 מחוזות אפגניסטן. המחוז ממוקם במזרח אפגניסטן בתוך רכס הרי הינדו-כוש. פנג'שיר הפך למחוז עצמאי מפרוואן רק בשנת 2004, אך לאזור חשיבות גדולה בהיסטוריה של אפגניסטן עוד שנים קודם לכן. בירת המחוז היא העיר באזארכ. אוכלוסיית המחוז מונה 153,500 איש (נכון לרישום משנת 2015) ושטחו 3,610 קילומטרים רבועים. מנהיג הברית הצפונית, אחמד שאה מסעוד, כונה "האריה מפנג'שיר" על שם מוצאו.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית המחוז מרוכזת בתוך עמק פנג'שיר וההרים שסובבים אותו; רכס פנג'שיר מצפון ורכס קוהסטן מדרום; פסגות ההרים מכוסות לצמיתות בשלג; השטחים המישוריים בעמקים, ביחד עם הגשמים שיורדים מההרים לאורך השנה, מאפשרים את היווצרותה של אדמה פורייה המותאמת לחקלאות. ישנם למעלה מ-400 פרויקטים של סיוע מחוזי בפנג'שיר עם עלויות מתוכננות של מעל 11 מיליון דולר אמריקני. גידולי משק הבית המרכזיים במחוז הם כבשים, עזים ופרות. מחוז פנג'שיר גובל במחוזות פרוואן, בגלאן, תח'אר, בדח'שאן, לגמאן, נורסתאן וכאפיסא המקיפים אותו. במחוז זורם נהר פנג'שיר.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות האתניות-עדתיות הגדולות ביותר במחוז הן טג'יקים (המהווים יותר מ-90 אחוז מכלל האוכלוסייה ומפוזרים ברחבי המחוז), הזארים, פשאים, נוריסטאנים ופשטונים משבט גילזאי. רוב האוכלוסייה מאמינה באסלאם סוני אך ישנו מיעוט שיעי. כמו כן ישנם 544 מסגדים במחוז. ישנם 46 מוסדות חינוך במחוז ו-27% מכלל האוכלוסייה יודעת אוריינות. במחוז ישנם 3 בתי חולים ו-15 קופות חולים. העבודות המרכזיות של האוכלוסייה הן חקלאות, גידול בעלי חיים ועסקים שונים בתעשייה העירונית.

ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 2021, במחוז לא נערכה פעילות של ארגונים בדלנים, טרור, אנטי-ממשלתיים והטליבאן. מקור תקשורת אחד מתייחס לנוכחות מוגבלת של ארגוני מחתרת בפנג'שיר. עד לכיבוש קאבול מחדש בקיץ 2021, כל הנפות (יחידה שלטונית) במחוז נמצאו תחת שליטה ממשלתית מלאה. דווח על 2 תקריות הקשורות למורדים בתקופת ינואר 2018 – פברואר 2019. לא תועדו נפגעים אזרחיים בשנת 2018. בתקופה שבין 1 בינואר 2018 – 28 בפברואר 2019, לא דווח על שום עקירה של אזרחים ממחוז פנג'שיר. מכאן שמחוז פנג'שיר היה המחוז הבטוח ביותר מבחינת המאבק באפגניסטן מכל מחוזות המדינה. בקיץ 2021 הפך למעוז מחתרת פנג'שיר, המהווה להתאגדות המרכזית שממשיכה להיאבק באופן פעיל נגד הטליבאן.[1]

חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוזות אפגניסטן מחולקות ליחידות שלטוניות בשם "נפות", להלן הנפות של מחוז פנג'שיר ואוכלוסייתן.

  • אנבה – 20,000
  • באזארכ – 40,000
  • דרה-י האזרה – 18,000
  • קנג' – 23,000
  • פריאן – 12,902
  • רוחה – 25,000
  • שוטול – 10,000

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנג'שיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]