קאבול (מחוז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קאבול (מחוז)
کابل
Kabul province mountain (8735703666).jpg
חייל בכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי מתצפת מעל העיר קאבול.
מדינה / טריטוריה אפגניסטןאפגניסטן  אפגניסטן
חבל ארץ הינדו-כוש
מושל מוחמד יעקוב האידרי
בירת המחוז
(והעיר הגדולה ביותר)
קאבול
שפה רשמית דארי, פשטו
שטח 4,523 קמ"ר
גובה 1,908 מטרים
דת אסלאם סוני (רוב), אסלאם שיעי (מיעוט)
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 4,012,000 (נכון ל־2018)
קואורדינטות 34°34′N 69°13′E / 34.56°N 69.22°E / 34.56; 69.22 
אזור זמן UTC+4:30

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקמניסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןסיןדה-פקטו פקיסטןדה-פקטו הודוהודופקיסטןנימרוזהלמנדקנדהארזאבולפכתיכאח'וסתפכתיאלוגרפראהאורוזגאןדאיכונדיננגרהארכונרלגמאןקאבולכאפיסאנורסתאןפנג'שירפרוואןמיידאן וורדכבאמיאןע'זניבגלאןגורבאדגיספאריאבג'וזג'אןהראתבלךסר-י פולסמנגאןקונדוזתח'ארבדח'שאןKabul in Afghanistan.svg
אודות התמונה

קאבולפרסית/דארי/פשטו: کابل) הוא אחד מבין 34 מחוזות אפגניסטן. זהו המחוז המאוכלס מיותר באפגניסטן אשר מונה לערך 5,029,850 איש (הערכה נכון לתחילת שנת 2020) ובירתו, העיר קאבול, משמשת בתור בירת המדינה. זהו המחוז המתועש והמפותח ביותר מבחינת מודרניזציה בכל אפגניסטן. המחוז ממוקם בתוך רכס הרי הינדו-כוש ושטחו 4,523 קילומטרים רבועים. מחוז קאבול גובל במחוזות פרוואן, כאפיסא, לגמאן, ננגרהאר, לוגר ומיידאן וורדכ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב באזור של קאבול המודרנית מוזכר בריג ודה לראשונה ומאוחר יותר בכתביו של תלמי. המיקום האסטרטגי איפשר שליטה בנתיבי סחר חשובים: מצפון דרך הרי הינדו קוש, מדרום דרך העיירות ע'זני וגרדיז וממזרח דרך מעבר ח'ייבר המוביל לתת-היבשת ההודית. קאבול נותרה זמן רב תחת השפעה הינדית ובודהיסטית עד לכיבוש האזור בידי הח'ליפות האומיית והסדרת דת האסלאם במקום.

קאבול ניזוקה קשות במסגרת הפלישה המונגולית לאזור הים הכספי אך בתקופת טימור לנג ועליית האימפריה הטימורית החלה בנייה מחודשת של ההתיישבות האזורית. בתקופת האימפריה הדוראנית, בנו של אחמד שאה דוראני, טימור שאה דוראני הפך את קאבול לבירת האימפריה במקום העיר קנדהאר. מנקודה זאת והאלה נותרה העיר בירת האימפריה והאזור הסובב אותה התפתח למרכז מדיני. האזור הסובב את קאבול נפגע עקב מלחמות אפגניסטן שהחלו בשנות ה-70 של המאה ה-20 ונמשכו במהלך המאה ה-21 אך תשתיות לפיתוח מחודש הוצאו לפועל.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בפריפריה של קאבול נחשב צחיח וצחיח למחצה. הטמפרטורה בחורף יורדת למינוס 15 עד מינוס 20 מעלות צלזיוס, ואילו בקיץ היא עולה ל-15 עד 36 מעלות צלזיוס. ינואר ידוע כחודש הקר ביותר בשנה בו הטמפרטורה הממוצעת מגיעה למינוס 12 מעלות צלזיוס, והחודש החם ביותר הוא יולי עם הטמפרטורה הממוצעת המתנשאת ל-25 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה המרבית נרשמה כ-36.9 מעלות צלזיוס בחודש יולי והמינימום כ-21.7 מעלות צלזיוס בפברואר. נהר קאבול מתחיל מהאזור ההררי של הפריפריה בהינדו-כוש ומתמשך למטה לעבר דרום-מערב.

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאבול ידוע כמחוז הנשען על חקלאות עם 90% מהכנסות אוכלוסיית המחוז קשורות לחקלאות ובעלי חיים בדרך ישירה או עקיפה. תוצרת החקלאות של המחוז כולל חיטה, שעורה, תירס, בצל, תפוחי אדמה ופירות כמו ענבים, תפוח עץ, משמש ודובדבן. פירותיו הגדלים בקאבול מיוצאים גם למחוזות אחרים ברחבי אפגניסטן. העיר קאבול היא מרכז תעשייתי ומכאן שרוב הפעולות החקלאיות מתרחשות בפריפריה המחוזית העשויה מעמקים מישוריים רבויים במי גשמים היורדים לאורך השנה מפסגות ההרים ברכס הינדו-כוש. המשק החי בקאבול נאמד בכמיליון בעלי חיים. יש בקאבול 125,000 דונם אדמה חקלאית ומספר החקלאים מונה כ-60,000. תוצרת החקלאות של קאבול נאמדת בכ-72% פרי, 17% דגנים, 10% ירקות ואחוז של יבולים אחרים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות האתניות-עדתיות הגדולות ביותר במחוז הן טג'יקים, הזארים, פשטונים, גיזלים, קוצ'ים, קיזילבאשים, שינווארי ווורדכ. שפות האם במחוז מחולקות ברובן בין פשטו לדארי. במחוז ישנם 3,025 מסגדים, רוב האוכלוסייה סונית אך מיעוט, בעיקר הזארים, הם שיעים. במחוז 696 מוסדות חינוך ובהם 9 אוניברסיטאות: אוניברסיטת בקתאר, אוניברסיטת החינוך של קאבול, אוניברסיטת הרפואה של קאבול, האוניברסיטה הפוליטכנית בקאבול, אוניברסיטת קאבול, אוניברסיטת קרדן, אוניברסיטת קטיב, אוניברסיטת סלאם, האוניברסיטה האמריקאית באפגניסטן. 47% מכלל אוכלוסיית מחוז קאבול יודעים אוריינות, האחוז הגבוהה ביותר במדינה. כמו כן, בבירה קאבול נמצא נמל התעופה הבינלאומי הגדול ביותר באפגניסטן; נמל התעופה הבינלאומי חאמיד כרזאי.

ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחוז קאבול, מחוץ לעיר קאבול עצמה, ישנה פעילות ממושכת של הטליבאן, ואילו ארגוני מורדים ובדלנים שונים פעילים בעיקר בבירת המחוז. כל המחוזות בקאבול נמצאים תחת שליטה ממשלתית אפגנית סדירה וכוחות הטליבאן פעילים רק מתחת לפני השטח. 324 אירועים הקשורים למורדים דווחו בתקופת ינואר 2018 – פברואר 2019 במחוז; 36 מהם מחוץ לעיר הבירה (ממוצע של 0.9 אירועים בשבוע). דוגמאות לתקריות כוללות תקיפות אוויריות של כוחות הביטחון האפגניים בנפת סורובי, הריגה ופציעת מורדי הטליבאן. היו דיווחים של הרוגים מצד כוחות הביטחון כמו גם על אזרחים שנהרגו בהתקפות של הטליבאן, ודיווחים על פיצוצים, למשל התקפות על מאחזי כוחות הביטחון האפגניים בנפת סורובי, הנמצאת בפריפריה של המחוז.

תועדו 1,866 נפגעים אזרחיים (596 הרוגים ו-270 פצועים) במחוז בשנת 2018, המייצגים 38 קורבנות אזרחיים לכל 100,000 תושבים. מדובר בעלייה של 2% בהשוואה לשנת 2017. הגורמים העיקריים לנפגעים אזרחיים היו פיגועי התאבדו, ואחריהם הטלת מטעני חבלה והרג ממוקד. רוב הקורבנות היו בעיר קאבול. בתקופה שבין 1 בינואר 2018 – 28 בפברואר 2019, 35 אנשים נעקרו מנפת סורובי, הרוב הועברו למיקומים אחרים בתוך הנפה עצמה. באותה תקופה נעקרו 598 נפשות אל מחוז קאבול ממחוזות אחרים, רובם לעיר הבירה עקב הביטחון היחסי באזור.

חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת נפות קאבול

מחוזות אפגניסטן מחולקות ליחידות שלטוניות בשם "נפות", להלן הנפות של מחוז קאבול ואוכלוסייתן.

  • בגראמי – 61,628
  • צ'חר אסייב – 40,738
  • דה סבז – 60,062
  • פרזה – 23,894
  • גולדרה – 25,461
  • איסטאליף – 37,343
  • קאבול – 4,273,156
  • קלאקן – 33,688
  • קקי ג'בר – 15,930
  • מיר בצ'ה קוט – 58,104
  • מוסהי – 25,983
  • פהגמן – 135,964
  • קרבאך – 84,870
  • סקרדארה – 91,400
  • סורובי – 61,629

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאבול בוויקישיתוף