פנדה ענקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "פנדה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פנדה (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןפנדה ענקית
פנדה רוכנת

פנדה בגן החיות בסן דייגו

מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: דוביים
סוג: פנדה
מין: פנדה ענקית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ailuropoda melanoleuca
ארמן דוד, 1869
תחום תפוצה
מפת התפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פנדה ענקית (שם מדעי: Ailuropoda melanoleuca) היא מין יונק יחיד בסוג פנדה[2], המסווג במשפחת הדוביים (Ursidae) והשוכן במרכז סין. הפנדה חיה באזורים הרריים, כמו סצ'ואן וטיבט. לקראת סוף המאה ה-19 הפכה הפנדה להיות "סמל לאומי" עבור סין ודמותה מופיעה על מטבעות זהב סיניים.

בסינית נקראת הפנדה 熊猫, משמעות השם הסיני היא "דוב-חתול". הכינוי המקובל במערב נגזר משמו של יונק אחר, פנדה אדומה, בעבר נהגו לכנותה דוב מנומר.

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה של הפנדה 1.5 מטר עד 1.8 מטר מהחרטום ועד לזנב, משקלה 75–165 ק"ג, רגליה שחורות, גופה שחור ולבן כשהראש לבן למעט האוזניים השחורות והעיניים המוקפות בכתמים שחורים דמויי משקפיים, מה שמשווה מראה חביב לבני אדם, אך כלפי חיות אחרות הוא מהווה איום ומהווה אחד ממנגנוני ההגנה הטבעיים של הפנדה.

לפנדה הענקית יש כף רגל מיוחדת עם בוהן וחמש אצבעות - מבנה אידיאלי לאכילת חזרן. ה"בוהן" היא למעשה התרחבות של עצם שורש כף הרגל. סטיבן ג'יי גולד כתב מאמר על כך ואחר כך השתמש בכותרת המאמר "בוהן הפנדה" לשם ספר שהוא אסופת מאמרים.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפנדה ביישנית ולעיתים נדירות תוקפנית. כשהיא מתגלה, היא לרוב נמלטת. הפנדה עצמאית בדרך כלל ולא חייה בלהקה, אך מודעת לפנדות האחרות ויודעת לתקשר איתן באמצעות קולות ובעיקר ריח שמופץ באמצעות בלוטות ריח שנמצאות מתחת לזנב שהפנדה נוהגת לשפשף בעצים.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שסיווגה הטקסונומי משייכה לטורפים הפנדה ניזונה כמעט אך ורק מצמחים, למעשה, היא אוכלת כמעט אך ורק חזרן (במבוק) בכמות שמגיעה ל-36 ק"ג חזרן ביום, כשרק 17% מכל החזרן נספג בגוף במערכת העיכול, ולכן היא מקדישה עד 14 שעות ביום לאכילה. טכנית, כמו בעלי־חיים רבים אחרים הן אוכלות־כל, שכן הן אוכלות גם ביצים, דגים וחרקים כמקורות נוספים לחלבון. תופעה אופיָנִית לפנדות שאוזניהן מתנועעות בזמן שהן לועסות.

הפנדות מאוד מפונקות בתזונה שלהם, הן אוכלות חלקים שונים של החזרן בתקופות שונות בשנה, לפעמים הן מעדיפות את העלים הרכים והצעירים של החזרן, ולפעמים את הגבעולים הקשים.

תזונה בררנית זו היא אחת הסיבות לקושי בהחזקת פנדות בשבי.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ailuropoda melanoleuca melanoleuca - תת-המין של רוב אוכלוסיות הפנדה. פנדות אלו נמצאות בעיקר בסצ'ואן ומציגות את הצבעים האופייניים לפנדה - שחור ולבן.
  • פנדה צ'ינלינג (Ailuropoda melanoleuca qinlingensis) - חייה בגבהים של 1,300–3,000 מטרים. צבע הפרווה של פנדה זו הוא חום כהה וחום בהיר. גולגולתה קטנה יותר מאשר תת-המין השני, אך יש לה שיניים טוחנות גדולות יותר.

סיווג טקסונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפנדה היא בעל חיים יונק. עד היום לא הצליחו המדענים לקבוע את סולם ההתפתחות האבולוציוני של הפנדות. חלקם טוענים שהפנדות הראשונות הופיעו לפני 600 אלף שנה, אך האחרים מאמינים שהן חיות על כדור הארץ זה 1–3 מיליון שנים. השם פנדה ניתן לה כשנתגלה הקשר עם הפנדה האדומה ב-1901, אך השם המשותף נבע מסוג התזונה המשותף לשניהם (אכילת חזרן). במשך שנים רבות הסיווג הטקסונומי של הפנדה היה נתון במחלוקת, כיוון שגם למין "פנדה ענקית" וגם למין "פנדה אדומה" יש מאפיינים הן של דובים והן של ראקוניים. עם זאת, בדיקות DNA הראו כי הפנדה הענקית היא דוב אמיתי השייך למשפחת הדוביים (Ursidae). הדוב הקרוב ביותר אליה גנטית הוא דוב המשקפיים מאמריקה הדרומית. בעוד שהפנדה האדומה שייכת למשפחה Ailuridae, שהפנדה האדומה היא נציגתה החיה היחידה, השייכת למשפחת העל Musteloidea, שאליה משתייכים גם הסמוריים (Mustelidae) והראקוניים (Procyonidae).

פנדה מתת-המין Ailuropoda melanoleuca melanoleuca

הפנדה הענקית בתרבות האנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד הראשון של הפנדות בתרבות האנושית הופיע בסין כבר במאה העשירית לפנה"ס, אך למערב הן התגלו רק ב-1869 מדיווחיו של המיסיונר הצרפתי ארמן דוד שהביא אותן לפריז בתום ביקור בסין. המין פנדה ענקית הוא כבר שנים רבות חביב הקהל בחלקו משום שלפנדה יש הבעת פנים חביבה דמוית פני תינוק. לפיכך, נפוצו גם דובי צעצוע הדומים לפנדה. העובדה שבדרך כלל מציירים אותה רוכנת ואוכלת בשלווה עלי חזרן בניגוד לדימוי של הדוב כצייד מוסיפה לתדמיתה התמימה.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים הוגדרה הפנדה כחיה בסיכון והפכה לסמלם של בעלי החיים שנמצאים בסכנת הכחדה. בספטמבר 2016 הצהיר האיגוד הבינלאומי לשימור טבע, כי הפנדה יצאה מכלל סכנת הכחדה וכעת היא מוגדרת כ'פגיעה'. הפנדה מופיעה בסמל של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF), ארגון השימור הגדול ביותר.

בסקר שנערך על ידי ממשלת סין וארגוני טבע בינלאומיים בשנים 20112014 עולה כי 1,864 דובי פנדה ענקית חיים בטבע בדרום סין[3]. מ-1963 נולדו בשמורות הטבע ובגני החיות בעולם 256 פנדות בלבד; רק 96 מהן שרדו יותר משנה. בניסיון למנוע את היעלמות הדובים המכונים "המאובנים החיים" - הקימה ממשלת סין 11 מרכזים לרביית פנדות ואסרה על ציד הדובים. המרכז בצ'נגדו נחשב למוצלח ביותר מבין המוסדות שנפתחו ב-20 השנים האחרונות.

מספר הלידות של דובי הפנדה המוחזקים במרכז נחשב לגבוה בעולם - 35 פנדות, שהמימון להחזקתן מגיע מממשלת סין ומחברות פרטיות. עם זאת, תוצאות שיאפשרו להחזיר את הדובים לסביבה הטבעית שלהם עדיין לא נרשמו. השאלת דובי פנדה לגני־חיות אמריקנים ויפניים היוותה רכיב חשוב בדיפלומטיה של הרפובליקה העממית של סין בשנות ה-70 של המאה ה-20 והייתה מסממני חילופי התרבות הראשונים שבין סין הקומוניסטית למערב. אך בשנת 1984 הפסיקו הפנדות להיות סוכנים של דיפלומטיה. במקום זאת, החלה סין להציע פנדות להשאלה של עד 10 שנים בלבד. בשל השאלה כזו נדרש גן־החיות לשלם עד מיליון דולר לשנה ולחתום על התחייבות שכל גור שייוולד בתקופה זו הוא רכושה של סין העממית. תביעה משפטית שהגישה "הקרן העולמית של חיות הבר" ב-1988 אלצה את שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית לחייב גני־חיות בארצות הברית המעוניינים לייבא פנדות לוודא שחצי מהתשלום לסין יופנה למאמצי שימור של הפנדה ובית הגידול שלה לפני שהאגף יאשר את יבוא הפנדות.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Multimedia-icon.svg פנדה אוכלת חזרן
לעזרה בהפעלת הקובץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנדה ענקית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנדה ענקית באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ מילון בעלי חיים נכר (תשל"ב), 1972. האקדמיה ללשון העברית
  3. ^ חגיגה בסין: פנדות הענק בסימן עלייה