לדלג לתוכן

צ'נגדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צֶ'נְגְדוּ (תת-מחוז עירוני)
成都
פוטומונטז' של צ'נגדו
פוטומונטז' של צ'נגדו
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
מחוז סצ'ואן
ראש העיר וָאנְג פֶֿנְגְצָ'אוֹ (王凤朝)
רשות מחוקקת Chengdu Municipal People's Congress עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת תת-המחוז העירוני Wuhou District עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 316 לפנה"ס
שטח 12,055 קמ"ר
גובה 500 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 5,364 מטרים
 ‑ הנקודה הנמוכה 378 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בתת-המחוז העירוני 20,937,757[1] (2020)
 ‑ במטרופולין 15,419,445 (2020)
 צפיפות 1,737 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות 30°39′N 104°04′E / 30.650°N 104.067°E / 30.650; 104.067
אזור זמן UTC +8
http://www.chengdu.gov.cn


מיקומה של צ'נגדו במחוז סצ'ואן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צֶ'נְגְדוּ (בסינית: 成都; בפין-יין: Chéngdū) היא תת-מחוז עירוני, עיר הבירה והעיר המאוכלסת ביותר במחוז סצ'ואן שבמערב הרפובליקה העממית של סין. היא בנויה בצורה מעגלית, ומקיפים אותה ארבעה כבישי טבעת גדולים. במרכז העיר נמצאת כיכר טיינפו, בה ניצב פסלו של מאו דזה-דונג. העיר נוסדה בשנת 316 לפנה"ס בערך. העיר צ'נגדו מפורסמת בדובי הפנדה הגדלים בתחומי מחוז סצ'ואן, ובשטר הכסף הראשון מאז ומעולם - ה"ג'יאו דזה" (Jiao Zi) מתקופת שושלת סונג (שנת 1023).

רחוב בעיר

תת-המחוז העירוני צ'נגדו משתרע על פני 12,055 קמ"ר במרכז מחוז סצ'ואן וגובלת בנציבויות העירוניות דֶיָאנְג (אנ') מצפון-מזרח, דְזְה-יָאנְג (אנ') מדרום-מזרח, מֵיישָׁאן (אנ') מדרום, יָא'אָן (אנ') ממערב ובנציבות האוטונומית נְגָאווָה (אנ') של הטיבטים (אנ') והצְ'ָיאנְג (אנ') מצפון-מערב. צ'נגדו שוכנת בקצה המערבי של אגן סצ'ואן (אנ') ויושבת על מישור צ'נגדו, כ-1,660 ק"מ מערבית לעיר שאנגחאי.

על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, התגוררו בתת-המחוז העירוני כ-20.94 מיליון תושבים, מתוכם כ-15.42 מיליון בשנים עשר הרבעים[1], והיא מדורגת כעיר החמישית בגודל אוכלוסייתה במדינה (אחרי שאנגחאי, בייג'ינג, שנג'ן, וגואנגג'ואו). מרבית אוכלוסייתה של צ'נגדו מורכבת מבני האן, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין. רבים מבני הכפרים, בעיקר במחוז סצ'ואן, מהגרים אל העיר ואוכלוסייתה נוטה לגדול.

חלוקה מנהלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת-המחוז העירוני צ'נגדו מחולק לשנים עשר רבעים, שלוש נפות כפריות וחמש נפות עירוניות:

מפה

ג'ינג'יאנג
צ'ינג-יאנג
ג'ין-ניו
ווחואו
צ'נגחווה
לונגצ'ו'אן-יי
צ'ינגבאיג'יאנג
שינדו
ונג'יאנג
שואנגליו
פידו
שינג'ין
נפת
ג'ינטאנג
נפת
דה-יי
נפת
פוג'יאנג
פנגג'ואו
(עיר)
צ'יונגלאי
(עיר)
צ'ונגג'ואו
(עיר)
ג'יין-יאנג
(עיר)
שם סינית פין-יין אוכלוסייה (מפקד 2020)[1] שטח צפיפות
רובע גִ'ינְגְ'יָאנְג 锦江区 Jĭnjiāng Qū 902,933 59.43 15,193
רובע צִ'ינְגְיָאנְג 青羊区 Qīngyáng Qū 955,954 66.63 14,347
רובע גִ'ינְּיוּ 金牛区 Jīnniú Qū 1,265,398 106.6 11,871
רובע ווּחוֹאוּ 武侯区 Wŭhòu Qū 1,855,186 121.3 15,294
רובע צֶ'נְגְחְוָוה 成华区 Chénghuá Qū 1,381,894 108.3 12,760
רובע לוֹנְגְצְ'וֵ'אנְיִי 龙泉驿区 Lóngquányì Qū 1,346,210 559.4 2,407
רובע צִ'ינְגְבָּאיגְ'יָאנְג 青白江区 Qīngbáijiāng Qū 490,091 370.7 1,322
רובע שִׂינְדוּ 新都区 Xīndū Qū 1,558,466 499.3 3,121
רובע וֶנְגְ'יָאנְג 温江区 Wēnjiāng Qū 967,868 263.6 3,672
רובע שְׁוָאנְגְלְיוּ 双流区 Shuāngliú Qū 2,659,829 1,064 2,500
רובע פִּידוּ 郫都区 Pídū Qū 1,672,025 435.2 3,842
רובע שִׂינְגִ'ין 新津区 Xīnjīn Qū 363,591 330.8 1,099
נפת גִ'ינְטָאנְג 金堂县 Jīntáng Xiàn 800,371 1,158 691.2
נפת דָאיִי 大邑县 Dàyì Xiàn 515,962 1,280 403.1
נפת פּוּגְ'יָאנְג 蒲江县 Pújiāng Xiàn 255,563 581.9 439.2
הנפה העירונית דוּגְ'יָאנְגְיֵן (אנ') 都江堰市 Dūjiāngyàn Shì 710,056 1,204 589.7
הנפה העירונית פֶּנְגְג'וֹאוּ 彭州市 Péngzhōu Shì 780,399 1,379 565.9
הנפה העירונית צְ'יוֹנְגְלָאי 邛崃市 Qiónglái Shì 602,973 1,377 437.9
הנפה העירונית צ'וֹנְגְג'וֹאוּ 崇州市 Chóngzhōu Shì 735,723 1,091 674.4
הנפה העירונית גְ'ייֵנְיָאנְג[א] 简阳市 Jiănyáng Shì 1,117,265 2,216 504.2

צ'נגדו היא מרכז לוגיסטי ותעבורתי חשוב. כלכלתה מתבססת על שירותים (כ-50% ב-2013) תעשייה (כ-46%) וחקלאות.[2]

צ'נגדו היא מרכז משמעותי לייצור טכנולוגיות מתקדמות ומוצרי אלקטרוניקה. העיר היא אחד הבסיסים החשובים של תעשיית הטכנולוגיה הסינית, וחברות בינלאומיות רבות - בהן אינטל, IBM, נוקיה, מוטורולה, SAP ומיקרוסופט - הקימו עיר מרכזי פיתוח.

חברת מטוסי הקרב של צ'נגדו (Chengdu Aircraft Company), המייצרת את מטוס הקרב צ'נגדו J-10 עבור הצבא הסיני, קבעה את מקומה בעיר צ'נגדו. זוהי אחת החברות המובילות בתעשייה הביטחונית של סין ויצרנית מרכזית עבור הצבא.

צ'נגדו מהווה מרכז לאומי בסין בתחום הרפואה הסינית המסורתית. היא הפכה למרכז המחקר והפיתוח הגדול ביותר במערב סין, וללא ספק אחד הגדולים ביותר בסין כיום. כתוצאה מכך, התפתח שוק רחב למגוון מוצרים של הרפואה הסינית המיועדות הן לשוק המקומי והן לשווקים בינלאומיים. בסשנת 2013 הסתיימה בניית ניו סנצ'ורי גלובל סנטר.

בשלבי בנייה נמצא מגדל צ'נגדו גרינלנד שמתוכנן להגיע לגובה של 468 מ'.

דוב פנדה בוגר במרכז המחקר של הפנדות, צ'נגדו
דובי פנדה במרכז הרבייה

העיר צ'נגדו הולכת ומתפתחת כמרכז תיירות מהגדולים בסין. צ'נגדו מהווה בסיס לטיולים בכל רחבי מחוז סצ'ואן. הממשלה הסינית גילתה לא מכבר את הפוטנציאל הגלום בעיר, והיא מפנה משאבים רבים ומשקיעה כסף בפיתוח התשתית התיירותית בצ'נגדו ובסביבתה.[דרוש מקור] התיירות בצ'נגדו, כמו ברוב חלקי סין, מתבססת על תיירות פנים יותר מאשר תיירות בינלאומית. עם זאת, ניכר שיפור משמעותי בתשתיות התיירותיות גם למבקרים המגיעים ממדינות אחרות. בעשור האחרון קמו מלונות רבים, חלקם ברמות של 4 ו-5 כוכבים, לצד אכסניות נוער רבות המיועדות למטיילים דלי תקציב.[דרוש מקור]

תיירים רבים פוקדים את מרכז הרבייה והמחקר של דובי הפנדה הענקית, המרוחק כ-10 קילומטרים ממרכז העיר. סין היא המקום היחיד בו הם חיים בטבע. במקום ישנו גן חיות קטן המציג לראווה דובי פנדה צעירים ובוגרים, ואת "הפנדה האדומה" (שלמרות שמה, היא שייכת למשפחה שונה מהפנדה הענק).

האקלים בצ'נגדו הוא אקלים סוב-טרופי לח ורווי מונסונים. בדומה לרוב חלקי סין, עונות השנה מורכבות מחורף (בחודשים דצמבר–מרץ) - עונה קרה ויבשה - וקיץ (בחודשים יוני–ספטמבר) - עונה חמה ורטובה.[דרושה הבהרה] מספר ימי השמש בעיר נמוך מאוד, ובממוצע נמוך אפילו מזה של לונדון. אור השמש המועט מגיע לעיר בעיקר באביב, בחודשים אפריל-מאי.

העיר צ'נגדו גשומה כל ימות השנה, וממוצע המשקעים השנתי בה עומד על כ-840 מ"מ בשנה. עיקר המשקעים מופיעים בחודשים יולי-אוגוסט, ב-16 ימי גשם בממוצע בכל אחד מהחודשים הללו.

אחוזי הלחות בצ'נגדו הם מהגבוהים באסיה, ועומדים על ממוצע של כ-80% בכל ימות השנה.

הטמפרטורה בצ'נגדו עומדת על ממוצע של כ- 7 בחודש ינואר, וכ-C° 28 בחודש יולי.

העיר מהווה צומת דרכים מרכזי בסין בכלל ובסצ'ואן בפרט.

תחנת הרכבת הצפונית של העיר היא הגדולה והחשובה בעיר. היא ממוקמת במפגש של ארבעה קווי רכבת - צ'נגדו-באוג'י, צ'נגדו-דונמינג, צ'נגדו-דאשיאן וצ'נגדו-צ'ונגצ'ינג. היא זכתה בתואר "תחנת הרכבת הבטוחה ובעלת השירות הטוב ביותר" על ידי הממונה על הרכבות בסין, והחזיקה בתואר "תחנת הרכבת המתקדמת ביותר" במשך 11 שנים.[דרוש מקור]

מדי יום עוברות בצ'נגדו לא פחות מ-60 רכבות, מחציתן יוצאות ממנה ומחציתן מגיעות אליה. 50,000 נוסעים עוברים בתחנת הרכבת מדי יום. התחנה מתמודדת עם עומס של כמעט 8 מיליון נוסעים מדי שנה, מה שהופך אותה לאחת מתחנות הרכבת העמוסות ביותר בסין. העיר מקושרת לבייג'ינג ולשאנגחאי באמצעות כמה סוגים של רכבות, כאשר הרכבת המהירה מאפשרת הגעה לערים אלה תוך 9 עד 12 שעות.

נמל התעופה הבינלאומי שואנגליו בצ'נגדו (成都双流国际机场, קוד יאט"א: CTU) נחשב לאחד מ-100 שדות התעופה העמוסים ביותר בעולם.[דרוש מקור] עוברים בו למעלה מ-16 מיליון נוסעים מדי שנה, ליעדים בסין וברחבי העולם. שואנגליו הוא שדה התעופה השישי בגודלו בסין.[3] מרבית הטיסות היוצאות משדה התעופה שואנגליו הן טיסות פנימיות, אך ישנן גם לא מעט טיסות בינלאומיות ליעדים ברחבי העולם, בהם אמסטרדם, פנום פן, טוקיו, סיאול, בנגקוק וסינגפור, ואף קישורים טרנס-מחוזיים להונג קונג ומקאו.

החל מ-26 בספטמבר 2018 מפעילה חברת סצ'ואן איירליינס טיסות ישירות מנמל התעופה בן-גוריון.[4]

רעידת האדמה ב-2008

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2008 אירעה רעידת אדמה עזה בעוצמה של 7.9 בסולם ריכטר, שמוקדה היה 80 ק"מ צפונית מערבית לעיר, שגרמה לפגיעות בעיר.

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ג'יין-יאנג נמצאת מבחינה מנהלית בשטח השיפוט של צ'נגדו החל ממאי 2016. עד אז, הנפה העירונית השתייכה לנציבות העירונית דזה-יאנג.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 China: Sìchuān (Prefectures, Cities, Districts and Counties) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
  2. Chengdu, US Export.gov
  3. שדות התעופה הגדולים ביותר בסין הם: נמל התעופה קפיטל בבייג'ינג, שדות התעופה פודונג והונגצ'יאו בשאנגחאי, שדה התעופה באיונג בגואנגג'ואו ושדה התעופה באואן בשנג'ן.
  4. רק 8 שעות לסין: סיצ'ואן איירליינס מתחילה לטוס לתל אביב, ובזול, באתר וואלה, 28 באוגוסט 2018