פנחס וסרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פנחס וסרמן

פנחס אליהו וסרמן (12 ביולי 1917; כ"ב תמוז תרע"ז, קישינב) - 26 בדצמבר 1996 (ט"ז טבת תשנ"ז, ירושלים)) היה רבה של דורוחוי שברומניה במשך כחמישים שנה, ולאחר עלותו לישראל שימש כרבם של יוצאי רומניה בישראל. התפרסם במאבקו לעלות לישראל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנחס וסרמן נולד בברית המועצות ליהודה ושרה-רבקה וסרמן. נישא לסימה פרנקל, בת רבי חנוך הניך פרנקל, האדמו"ר מדורוהוי. בשנת 1941 התמנה לרבנות העיר דורוהוי. מלבד תפקידו כרב שימש במשך עשרות שנים גם בשאר התפקידים הרוחניים בקהילה היהודית - חזן, בעל קורא, שוחט ומוהל.

בשנות ה-60, לאחר העלייה הגדולה של יהודי רומניה לישראל והידלדלות הקהילה המקומית בדורוחוי, התכונן הרב וסרמן לעלות לישראל. אולם הדבר נאסר עליו על ידי השלטונות הרומנים. בשל רצונו להעניק חינוך דתי ותורני לששת ילדיו, הם עלו לישראל בגפם בסוף שנות ה-60, והוא ורעייתו נותרו בדורוחוי.

מקור ההתנגדות לעליית הרב וסרמן היה הרב ד"ר משה רוזן, הרב הראשי לרומניה, שחשש כי עזיבתו של הרב וסרמן תיצור חלל בקהילה היהודית המדולדלת של רומניה ותסכן את קיומה. לטענתו, הוא קיבל גיבוי מהרב עובדיה יוסף שפסק כי אסור לרב ולשוחט לעזוב את קהילתו.

ארבע בנותיו של הרב וסרמן נישאו בארץ בלא שיתאפשר להוריהן להשתתף בחתונתן. שני הבנים, יוסף ויהודה, למדו בישיבות ולאחר מכן התגייסו לצה"ל. הבנים פתחו במאבק מתוקשר להעלאת הוריהם לישראל. בין השאר הם ערכו שביתת שבת ליד שגרירות רומניה בתל אביב. כמו כן שבתו רעב בפתח "היכל שלמה", שם נערך "הכינוס העולמי של בתי כנסת וקהילות" שבו השתתף הרב ד"ר רוזן. הם הניפו שלטים שבהם נכתב "הרב רוזן מנע מאבינו לעלות ארצה" ו"שלח את אבי".

במאמר מערכת ב"ידיעות אחרונות" כתב עורך העיתון ד"ר הרצל רוזנבלום: "נימוק זה, שלפיו אדם הדרוש במקום אין לשחררו לעליה, הוא נימוק סובייטי. וכפי שאנו לא קיבלנו אותו ברוסיה, לא נקבלו ברומניה".

בהוראת הרב רוזן אסרו השלטונות הרומנים מהרב וסרמן אף לבקר בישראל, מחשש שיישאר בה. בשנת 1975 הגיע הרב וסרמן לראשונה לביקור בישראל, תוך התחייבות שישוב לרומניה. בשובו לרומניה הציב בפניו הרב רוזן אולטימטום: או שיעזוב את רומניה לאלתר, או שיחדל ממאבקיו לנסוע לישראל. הנסיבות לא אפשרו לו התארגנות ועזיבה מיידית והוא חתם על מכתב ויתור. בשנת 1980 הותר לו לבקר בישראל בשנית, לרגל חתונת בנו יוסף.

בשנת 1989 הגיעו הרב וסרמן ורעייתו לביקור נוסף בישראל כתיירים, לרגל נישואי נכדתם. בעודם בישראל דרש ממנו הרב רוזן לשוב לאלתר לרומניה, ולא – הוא יפוטר ממשרתו. הרב וסרמן, שהותיר את כל רכושו וחפציו ברומניה, לא נענה לדרישת הרב רוזן והחליט לבקש מקלט מדיני בישראל. הוא קיבל מיידית מעמד של עולה חדש.

בתקופת מגוריו בישראל כיהן הרב וסרמן כרבם של יוצאי רומניה בישראל.

בשנת 1992 זכה בפרס מטעם שר הדתות על תרומתו למען המנהיגות בתפוצות.

לאחר מותו נקרא על שמו רחוב בשכונת נווה יעקב בירושלים. כמו כן נקראה על שמו ככר סמוך לבית הכנסת הגדול בדורוהוי.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו הם: הזמר יהודה וסרמן, המכונה האדמו"ר מדורוחוי, והרב יוסף וסרמן, שכיהן כרב חי"ר וצנחנים ראשי ובשנת 2000 נבחר לרבה של יוצאי רומניה בישראל. הוא גם עומד בנשיאות "העמותה לקידום וטיפוח יהדות רומניה ע"ש הרב פנחס וסרמן זצ"ל".

בין חתניו : סא"ל (מיל.) תת-ניצב (מיל) הרב יצחק חלמיש - שהיה רב פיקוד מרכז והרב הראשי למשטרה, משמר הגבול והשב"ס, והרב משה מרדכי טוביאס - רבה של קדימה.

בין נכדיו: הרב חנוך ווסרמן, רבה של קהילת 'ישמח ישראל' בכפר יונה. הרב מנחם מענדל טוביאס, ראש מערך הכשרות בקדימה -צורן. סרן (מיל.) הרב אהרון יצחק ווסרמן, כיהן כרב בחיל הים בחיפה.