הרצל רוזנבלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרצל רוזנבלום
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 4 באוגוסט 1903
תאריך פטירה 1 בפברואר 1991 (בגיל 87)
כנסות מועצת המדינה הזמנית
סיעה ברית הציונים הרוויזיוניסטים
תפקידים בולטים
עורך ידיעות אחרונות

ד"ר נפתלי הרצל רוזנבלום (14 באוגוסט 19031 בפברואר 1991) היה עיתונאי ופובליציסט ישראלי, פעיל בתנועה הרוויזיניסטית ולאחר מכן במפלגת המדינה העברית ומחותמי מגילת העצמאות, עורך "ידיעות אחרונות" במשך 38 שנה, עד 1986.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקובנה שבליטא. בצעירותו סבל מקיפוח אנטישמי ולא ניתן לו ללמוד משפטים כחפצו והוא עבר לווינה, שם למד באוניברסיטה משפטים וכלכלה וקיבל תואר דוקטור.

מווינה עבר רוזנבלום ללונדון, ובה עבד כעוזרו של זאב ז'בוטינסקי. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והצטרף לעיתון "הבוקר".

בשנת 1948 היה רוזנבלום בין חותמי מגילת העצמאות כנציג הרוויזיוניסטים. הוא נענה לבקשתו של דוד בן-גוריון וחתם על המגילה בשם עברי "ורדי" (תרגום שמו), דבר שעליו הצטער לימים כאשר כעיתונאי וכעורך המשיך לשאת בשם "רוזנבלום" והמוניטין שלו היה בשם זה.

בשנת 1948, כשעזריאל קרליבך ובכירי "ידיעות אחרונות" פרשו והקימו את העיתון המתחרה "מעריב", היה "ידיעות אחרונות" במצוקה ונאבק קשות על קיומו. בעלי העיתון, בני משפחת מוזס, גייסו לעזרתם את רוזנבלום שעבד ב"הבוקר", ונתמנה לעורך הראשי. בתפקידו כעורך ראשי כתב מדי יום ביומו את מאמר המערכת, ולעתים אף הוסיף וכתב מאמרי דעה כאשר על הפרק עמדו נושאים שהסעירו את הציבור כגון הסכם השילומים עם גרמניה. עם זאת, הוא לא מילא פונקציות אחרות אשר מקובל שהן מתפקידו של עורך ראשי, כגון החלטה על חלוקת הנושאים בעיתון, החלטה על הכותרת הראשית ועל ידיעות שייכנסו לעמוד הראשון ולעמודי החדשות בכלל, וכו'. מי שמילא את התפקידים האלה וערך למעשה את העיתון כל אותן שנים היה דב יודקובסקי (שתפקידו הרשמי היה "מרכז המערכת"), שזכה בכך לגיבוי מלא מצד העורך האחראי, נח מוזס. יודקובסקי, יחד עם נח מוזס, הוא ששיקם את העיתון והוביל אותו להצלחתו המרשימה במרוצת השנים. רוזנבלום נשא את התואר עורך ראשי של "ידיעות אחרונות" במשך 38 שנה. במאמרי המערכת שלו וברשימותיו הביע דעות ימניות בצורה תמציתית ומסוגננת.

קברו של הרצל רוזנבלום בבית הקברות טרומפלדור

בין היתר זכור מאבקו נגד הסכם השילומים, דרישתו (שהצנזורה הצבאית מחקה מן העיתון, אך מנחם בגין הזכיר אותה מעל בימת הכנסת) להחליף את ראש משקיפי האו"ם הגנרל הדני ואגן בניקה האנטי-ישראלי, לאחר טבח מעלה עקרבים במרץ 1954. כן בלטה תמיכתו במהלכי ממשלת בגין בימי מלחמת לבנון הראשונה.

במרוצת השנים התמסר רוזנבלום לכתיבת המאמר הראשי היומי. בשנת 1986 פרש מן העיתון והעלה את זכרונותיו על הכתב בספרו "טיפות מן הים", ובו חוויות ואירועים מחייו ותאור פגישותיו עם אישים.

זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות לשנת 1966. זכה בפרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר.

בנו, משה ורדי, היה גם הוא עורך "ידיעות אחרונות".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דמויות ציוניות, תל אביב: [חמו"ל], 1942.
  • טיפות מן הים: ד"ר ה. רוזנבלום מספר, תל אביב: עידנים, תשמ"ח 1987.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו: