קדימה-צורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קדימה-צורן
Kadima Zoran COA.png
תצלום אוויר של היישוב מספטמבר 2013
תצלום אוויר של היישוב מספטמבר 2013
שם בערבית گاديما زوران
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שביט מס
גובה ממוצע ‎51‏ מטר
תאריך ייסוד 1933 - קדימה
1994 - צורן
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 21,403 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎96
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎4.3%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 2,092 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎100
תחום שיפוט 10,230 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎125
32°16′47″N 34°54′36″E / 32.279763°N 34.91°E / 32.279763; 34.91
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 8 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4571
    - דירוג מדד ג'יני
‎32
לאום ודת
יהודים: 98.1%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.9%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.8%
גילאי 5 - 9 10.0%
גילאי 10 - 14 9.6%
גילאי 15 - 19 8.6%
גילאי 20 - 29 12.6%
גילאי 30 - 44 19.1%
גילאי 45 - 59 20.7%
גילאי 60 - 64 3.5%
גילאי 65 ומעלה 7.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר 9
–  יסודיים 7
תלמידים 3,500
 –  יסודי 2,507
 –  על-יסודי 993
מספר כיתות 119
ממוצע תלמידים לכיתה 29.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
פרופיל קדימה-צורן נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
אתר המועצה המקומית

קואורדינטות: 32°16′47″N 34°54′36″E / 32.279763°N 34.91°E / 32.279763; 34.91

רחוב טיפוסי בשכונת מגורים בקדימה-צורן

קדימה-צורן (קָדִימָה-צֹרָן) היא מועצה מקומית בשרון שנוצרה בשנת 2003 בעקבות החלטה של הכנסת על איחודן של המועצה המקומית קדימה והמועצה המקומית צורן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קדימה (מושבה)

המושבה קדימה שוכנת דרומית-מזרחית לנתניה וצפונית לכפר סבא, מזרחית לכביש 4. בינה לבין צורן מפריד יער קדימה. קדימה הוקמה כמושבה חקלאית ב-5 ביולי 1933 ביוזמתו של יהושע חנקין שהיה אז מראשי חברת הכשרת היישוב. מקור השם "קדימה" בדבריו של חנקין: "צעדנו צעד קדימה". ראשוני התושבים היו תושבי מושבות הברון, מושבי השרון הצפוני ומושבות ותיקות אחרות. מאוחר יותר הצטרפו עולים חדשים מאירופה, ולאחר קום המדינה גם מארצות ערב. ב-1950 הוכרזה קדימה כמועצה מקומית, וב-1958 סופח אליה האזור הדרומי, שכונה "השיכון". החלק הדרומי של קדימה נקרא לפני הסיפוח "יציב". נהוג היה לקרוא לאזור זה "שיכון" מכיוון שנבנה כשיכונים, בניגוד לחלק הוותיק שכל בתיו היו צמודי קרקע, וכונה בפי התושבים החדשים "הכפר".

תחומי הגידול העיקריים בקדימה הם תות שדה והדרים. בעבר גודלו גם פרחים בקדימה, אולם גידול זה הופסק עקב הצורך בשטחים נוספים לבנייה, לאור גידול האוכלוסין ביישוב.

צורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צורן (יישוב קהילתי)

צורן הוא יישוב קהילתי שהוקם ב-1992 כחלק מפרויקט שבעת הכוכבים בתכנונה של האדריכלית רחל ולדן. צורן שוכן צפונית-מזרחית לקדימה ודרומית לכפר יונה. מקור שמו של היישוב בתל צורן, הנמצא בסמוך ובצורן (סיליקון), שהוא אחד המרכיבים באדמת החמרה שבאזור. היישוב אוכלס לראשונה ב-1994, וב-1997 נפרד מהמועצה האזורית לב השרון והוכרז כמועצה מקומית. ביישוב פעילה תנועת הנוער "בני המושבים". מרבית הבתים בצורן צמודי קרקע, ומיעוטם בנייה רוויה. בהיסטוריה הקצרה של היישוב זכור מאבק התושבים נגד אתר השידור "הלל" ששכן במקום עד 2003. היישוב הוקם בסמוך לאתר חרף התנגדותם של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התקשורת, ומבלי שלתושבים נמסר מידע על השלכות המגורים בקירבה לאתר השידור.

לאחר האיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר האיחוד הוקמה לראשונה שכונה בבניה רוויה, שכונת רמת אמיר בצפון היישוב, בה כ-1,100 יחידות דיור בבניינים בגובה 8 קומות. על פי תוכנית המתאר החדשה שאושרה בשנת 2017, יוספו כ-8,000 יחידות דיור ליישוב והוא יכפיל את אוכלוסייתו.[2]

הקהילה ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב קדימה קיים שבט צופים - שבט "תמיד", אשר הוקם בשנת 1997 ומונה כ-1000 חניכים מכיתות ד' - י"ב. השבט הוא משמעותי בקהילה על ידי פרויקטים התנדבותיים לגופים אחרים ביישוב (למשל ההוסטל לנוער במצוקה וה"בית החם" לילדים בקדימה) ומהווה מקום מפגש וחינוך בלתי פורמלי לילדים ונוער בקדימה בימי שלישי ושישי.

תנועת הנוער הדתית-לאומית בני עקיבא מנהלת סניף במקום, המונה כ-150 חניכים ומדריכים, ומשרת את הציבור הדתי והמסורתי בקדימה. הסניף משמש את החניכים בפעילותם החברתית וההדרכתית לאורך כל השנה ומתקיימת בו בפעילות באמצע שבוע ובשבת. את התנועה מלווים מדריכים (חלקם מדריכי חוץ מהישובים בסביבה), ומנהיגה אותה קומונרית המשמשת כנציגת התנועה ומתפקדת במקום כבת שרות. בני עקיבא ביישוב הוא מוקד עשיה רב, לדוגמה: התנדבות במסגרת שכן טוב, גיוס חניכים בבית ספר 'אור תורה' ועוד. בשנת 2013 תשע"ג, בני עקיבא בקדימה חגגה 50 שנה להיווסדה.

ביישוב צורן קיימת תנועת הנוער "בני המושבים" המקיימת חלק משמעותי מפעילות הנוער ביישוב.

בקדימה צורן פועלים גם חוגי סיירות של קק"ל, המפעילים מספר קבוצות באזור.

יער קדימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יער קדימה ממוקם ממערב לכניסה לצורן ומצפון מזרח לקדימה וממשיך משם דרומה לאורך כביש 562.

היער (יחד עם יער אילנות שמצפון מערב) נטיעה בעצי אקליפטוס, ברוש ואורן החל משנת 1942, על ידי מחלקת הייעור של ממשלת המנדט הבריטי על אדמות חוליות קלות. ביער יש פריחת אירוסי ארגמן וצבעוני השרון מעטה. מינים נוספים שגדלים בסביבה הם תורמוס ארצישראלי, תורמוס צר עלים, מרסיה יפהפייה ושום תל אביב (מין אנדמי, הגדל באדמות קלות בשפלה ובשרון בלבד). ביער צומחים גם עצי שיטה כחלחלה רבים (מין שהובא לייצוב חולות על ידי הבריטים, אך מאז החל להתפשט ללא שליטה, ונחשב לאחד הצמחים הפולשים המזיקים ביותר בישראל).

ממערב ליער קדימה שוכנת "שמורת אלוני קדימה", שהיא למעשה רק מקבץ של מספר אלוני תבור, שריד ליער השרון העתיק, בשטח של 9 דונם המוקף שדות חקלאיים.[3]

בצמוד ליער ממזרח, סמוך לכביש המחבר בין עין שריד לבין עין ורד בשטח המועצה האזורית לב השרון, הייתה מחפורת ישנה שנוצרה כתוצאה מגנבת קרקע מתמשכת. השטח הוזנח, פסולת בניין הושלכה בו, ומינים פולשים השתלטו עליו. בשנת 2015, שוקם המקום ונחפרה בו שלולית חורף.

היער מהווה "ריאה ירוקה" ואתר פיקניקים לתושבי הסביבה, אך שני כבישים מתוכננים לחצות אותו:

  • כביש 562 - כביש האורך הקיים המחבר את צורן עם כביש 553 מדרום, שהמשכו עד לכביש 57 באורך 2.8 ק"מ נסלל בחלקו בתוך היער.
  • כביש 561 - כביש רוחב שאמור לחבר את צורן וקדימה לכביש 4, להמשיך לכביש 2 ועד לרחוב שלום עליכם בנתניה, יחצה את היער בנקודת החיבור עם כביש 562.[4]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בקדימה-צורן 21,403 תושבים (מקום 96 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לקדימה-צורן דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 87.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 12,316 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).[5]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]