פפיון ארוך רגליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפפיון ארוך רגליים
פפיון ארוך רגליים
פפיון ארוך רגליים
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: נחליאליים
סוג: פיפיון
מין: פפיון ארוך רגליים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Anthus Richardi
ויייו, 1818
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פִּפְיוֹן אָרֹךְ רַגְלַיִם (שם מדעי: Anthus Richardi) היא הציפור הנודדת הגדולה ביותר מבין הציפורים השייכות לסוג פיפיון במשפחת הנחליאליים. השם "Anthus" מגיע מהשפה הלטינית ופירושו ציפור מרעה קטנה, והשם "Richardi" נוסף על שמו של חוקר הטבע הצרפתי צ'ארלס ריצ'רד (17451835), שגילה אותה.

תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפפיון ארוך הרגליים הוא הגדול ביותר ממשפחת הנחליאליים, בעל עמידה זקופה, זנב ארוך, רגליים ארוכות ומקור חזק. גופו בצבע חום ובדרך כלל בעל חזה מנוקד קלות. גבו מפוספס יותר מגבו של הפפיון הצהוב, הדומה לו בצבעי גופו הצעיר. צבע ראשו של הפפיון ארוך הרגליים מודגש, וקדמת העין בהירה. סימן זה לעיתים קשה להבחנה, והדבר תלוי בזווית התצפית. הטופר האחורי של הפפיון ארוך מאוד. אורך גופו נע בין 17 לבין 20 סנטימטרים ומוטת כנפיו בין 29 לבין 33 סנטימטרים. קריאת התעופה של הפפיון דומה לשל ציפור הדרור אך חזקה מאוד.[2]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפפיון ארוך הרגליים נוהג להתרבות בדרום סיביר, במונגוליה, בחלקים של מרכז אסיה, בצפון, במרכז ובמזרח סין. הציפור נודדת דרומה בחורף בגבולות תת-היבשת ההודית ובדרום-מזרח אסיה וניתן למצוא אותה מדרום לסרי לנקה, בסינגפור ובצפון בורנאו.[3] חלק קטן מאוכלוסיית הפפיון עובר במערב בעונת הסתיו, ופרטים נצפו במדינות אירופה, במזרח התיכון ובצפון אפריקה. הציפור נצפית מדי שנה בעיקר בין חודש ספטמבר לחודש נובמבר באזור החוף של בריטניה, הולנד וסקנדינביה ומדי פעם עשויה להופיע באביב. בתקופה שאחרי החורף, ניתן לצפות בה גם במדינות כמו ספרד, פורטוגל ומרוקו.[2]

תזונה והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזונה של הפפיון ארוך הרגליים מבוססת בעיקר על חסרי חוליות הנמצאים בצמחייה, בקרקע ובסדקים שבסלעים. לעיתים הוא תופס חרקים מעופפים על ידי קפיצות או תוך כדי טיסות קצרות.

ציפור זו נמצאת בעיקר באזורים פתוחים, במיוחד בשטחי שפלה נמוכים. היא שוכנת בארץ יבשה, באזור הערבה, ומעדיפה בתי גידול פוריים ולחים יותר. בדרך כלל הפפיון מתועד כשהוא לבדו או כשהוא נמצא בקבוצות קטנות.[4]

קינון, דגירה ורבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת הקינון של הפפיונים נמשכת במהלך כל השנה, אך מתרחשת בעיקר בין חודש אוגוסט לבין חודש דצמבר. הקינים בנויים מעשב בצורת קערה עמוקה עם שבבי עצים ודשא רך או טחב על הקרקע. נקבת הפפיון מטילה בין שתים לחמש ביצים, והיא דוגרת במשך 13 ימים.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פפיון ארוך רגליים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פפיון ארוך רגליים באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 פפיון ארך-רגליים - Anthus richardi, אתר הצפרות הישראלי
  3. ^ ANTHUS RICHARDI - פיפיון ארך-רגליים, israelibirdsstamps
  4. ^ 1 2 Richard Mearns, Christophe Gouraud, Laurent Chevrier, The identity of Richard of Richard's pipit (Anthus richardi Vieillot, 1818), http://dx.doi.org/10.3366/anh.2015.0281, ‏2015-04-01 (באנגלית)