פפיון עצים
 פפיון עצים
| |
|---|---|
_(38450088622).jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | נחליאליים |
| סוג: | פיפיון |
| מין: | פפיון עצים |
| שם מדעי | |
 Anthus trivialisלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
פפיון עצים (שם מדעי: Anthus trivialis) הוא ציפור ממשפחת הנחליאליים. הוא דק גזרה ובעל לבוש חום המקושט בפספוס אורך צפוף. מקורו דק ומותאם לליקוט חרקים ורגליו ארוכות ומותאמות להליכה. שלא כמו שאר הפפיונים, אשר מעדיפים להימצא על הקרקע, פפיון עצים נוהג להמצא גם על עצים.
מין זה גדול ביחס לשאר מיני הפפיונים. המקור עבה למדיי ודגם הראש בולט יחסית, עם פס גבה בולט וכתם בהיר דהוי בחלק האחורי של האוזן. החזה מפוספס בכבדות, ובצידי הגוף הפספוסים דקים הרבה יותר. פספוס החזה בעל רקע צהבהב, ולבטן גוון לבן נקי מנוגד. הטופר האחורי קצר למדי. מצוי בעיקר בחורשות, מטעים, יערות, בגנים וגם בשדות. לרוב מופיע לבד או בקבוצות קטנות.[2][3]
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורך הגוף 14 - 16 ס"מ. מוטת כנפיים: 26 - 30 ס"מ. משקל: 20 - 27 גרם. גיל מקסימלי:2. צבעו חום והוא דומה מאוד לפפיון שדות. צבע פס-הגבה אחיד, הנימור בחזה שלו דליל יותר והכתמים גדולים יותר. טופר האצבע האחורית קצר וכפוף משל רוב הפפיונים, ורגליו ורודות יותר.[2]
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירוש השם המדעי - Anthus trivialis - "עשבוני מצוי/רגיל". Anthus = ציפור של שדות ומישורי עשב שהוזכרה על פליניוס בספרו "תולדות הטבע". נראה שהכוונה הייתה לנחליאלי צהוב. Anthos - ציפור קטנה וצבעונית (לכן מתאים מאוד לנחליאלי) שהוזכרה על ידי אריסטו. הסיומת - trivialis = רגיל, סטנדרטי - "אחד מהשכונה". trivium= רחוב ציבורי. השם באנגלית - Tree Pipit = פפיון עצים. השם בערבית = אבו תמרה א (ל)שג'רי.[2]
תפוצה ומגמות אוכלוסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]מין זה דוגר לרוחב כל אירופה עד למערב סיביר. כל האוכלוסייה שלו נודדת. האוכלוסיות המערביות חורפות באפריקה שמדרום לסהרה. האוכלוסיות המזרחיות חורפות בהודו. ההערכה היא כי באירופה דוגרים 27–42 מיליון זוגות (לפי Birdlife International). האוכלוסייה האירופית מהווה 25–49 אחוזים מכלל האוכלוסייה העולמית. בישראל מצוי הפפיון בכל רחבי הארץ. הוא מגיע בתקופת הסתיו, מסוף אוגוסט עד אמצע נובמבר ובאביב, מחודש מרץ עד מאי. נדיר למצוא ציפורים אלו בחורף. בתקופת הקינון, המעוף ושירת החיזור הן בולטות במיוחד. בית גידולו משתרע על פני אירופה כולה ואף חודר עד למרכז אסיה, בחורף עד להודו ואפריקה הטרופית. בעת הקינון היא מצויה ביערות דלילים, חורשות ושדות שיחים נמוכים.[2]
בית גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא מצוי באזור סקנדנביה במיוחד, בקווי הרוחב האמצעיים של כדור הארץ. ציפור זו רגילה לאקלים שנמצא ביבשה ולפעמים גם לאקלים שבאוקיינוס, אך עדיין נמנעת ממזג אוויר חורפי וגשום. הפפיון נוהג לעמוד בצמרות עצים ושיחים כדי לתצפת. העץ או השיח שהוא נמצא בו מסמל את השטח הטריטוריאלי שלו למטרת קינון.[3]
מזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]פפיון עצים ניזון בעיקר מחרקים וצמחים שגדלים בחורף ובסתיו, ולפעמים הוא תופס חרקים בזמן המעוף באוויר.[3]
רבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקן ממוקם בדרך כלל על קרקע שטוחה או משופעת. הנקבה מטילה 2–6 ביצים תת-אליפטיות ודוגרת בין 12 ל-14 ימים. צבען משתנה מאוד- לעיתים קרובות הם בצבע חום, אפור או צבע אדמדם אבל גם כחול בהיר, ורוד וירוק.[3]
נדידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הם נודדים בחורף בכרתים ובאיים של הים האגאי, במדינות המפרץ הפרסי ואיראן אך בעיקר באזורים האפרוטרופים ובתת-היבשת ההודית. אזור החריפה העיקרי באפריקה, ומשתרע מול חופי גינאה במערב עד לאתיופיה במזרח, ודרומה רק עד הקצה הצפוני של דרום אפריקה.[3]
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל יש שני תת-מינים, הראשון, A. t. trivialis, נפוץ ובדרך כלל נודד. בימי החורף לעיתים מבקר בישראל (באזור הדרום). המין השני, A. t. haringtoni, נודד בעיקר באילת ובאזורים המזרחיים של ארץ ישראל.[3]
שימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]פפיוני עצים אינם נמצאים בסכנת הכחדה ברחבי העולם. יש ירידה ניכרת בכמות הציפורים בהולנד, אנגליה, פינלנד ושווייץ למרות ירידה זו נמצאו באירופה כ-5–8 מיליון זוגות. מין זה נמצא בטווח רחב ביותר ולכן לא נמצא בסכנת הכחדה, למרות זאת ישנה ירידה במספר הציפורים אך הירידה אינה מהירה כדי להוות איום משמעותי.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פפיון עצים, באתר ITIS (באנגלית)
פפיון עצים, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)- פפיון עצים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
פפיון עצים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
פפיון עצים, באתר GBIF (באנגלית)
פפיון עצים, באתר eBird (באנגלית)- פפיון עצים, באתר Xeno-canto (באנגלית)
