פרח העטלף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןפרח העטלף
Tacca chantrieriRHu02.JPG
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
סדרה: טמוסאים
משפחה: משפחת הטמוסיים
סוג: Tacca
מין: פרח העטלף
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Tacca chantrieri
André, 1901
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרח העטלף (שם מדעי: Tacca chantrieri) הוא צמח ממשפחת הטמוסיים, אחד מסוגי פרחי הטאקה מקורו של הפרח באזורים טרופיים כגון דרום אמריקה, אפריקה, אוסטרליה, דרום מזרח אסיה ואיי אוקיינוסים שונים. צבעו חום כהה - סגול - בורדו, צורתו דמוית עטלף, ומעלי הכותרת שלו יוצאים פתילים דמויי שפם. לצמח שלושה זנים, שקיבלו את שמם על פי מראם: פרח העטלף, שפם חתול ולשון השטן.

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרח העטלף שייך למשפחת הטמוסיים מסוג הטאקה. הפרח ידוע בעיקר בזכות צורת התפרחת הייחודית שלו וצבעה. הוא פרח רב שנתי עשבוני הפריחה היא פעמיים-שלוש בשנה הצמח דק בעל גבעולים ארוכים הצמח יכול להגיע לגובה שבין 80–110 סנטימטרים צבע עליי כותרת שלו נע בין חום סגול ובורדו או בגזע משויים גם לבן, יש לו בסיסי עלים עם פטוטורות ארוכות באורכים של 10–30 סנטימטרים ו-20–50 סנטימטרים הוא בנוי ממעין ארבע עלי כותרת גודלים שבתוכן ממוקמים עד 18 פרחונים. פרח העטלף רגיש לקור וזקוק ללחות גבוהה.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרח העטלף מתרבה באמצעות זרעים וקני שורש. הפרח עטלף מאובק על ידי מגוון חרקים הניזונים משפע האבקה שבפרחים. הפרחים אינם מייצרים צוף.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של פרח העטלף בדרום מזרח אסיה בפרובינציות סיניות, הודו, בנגלדש, תאילנד, לאוס, סרי לנקה ועוד, באזור עם לחות גבוהה ואדמה לחה. הפרח גדל ביערות לאורך נהרות בגובה 200–1500 מטר מעל פני הקרקע. הוא מעדיף מקומות לחים מקומות חצי מוצלים עם טמפרטורות גבוהות.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות המערב הפרח נתפס כמאיים ואפל. בתרבות הסינית, ובכלל בתרבות מזרח הרחוק, עטלפים נתפסים כסימן למזל טוב ולכן גם הפרח.

גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרח העטלף הנמכר כצמח בית הגדל בעציץ, הצמח דורש תנאי חום ולחות כגון מעט הצללה. בתוך הבית, יש לגדל אותו במקום מאוורר מואר, אך לא מאור ישיר. בחוץ, הוא צומח במקום מוצל. הפרח זקוק לאדמה לחה. בארץ ישראל הוא גדל לראשונה בחממה טרופית.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורש הפרח עשיר בעמילן. טעמו מריר ודומה במקצת לתפוח אדמה. בפולינזיה נהוג לאכול אותו. ניתן להפיק קארי מעלי הפרח. שורש הצמח משמש לרפואה התאית המסורתית.

מחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרח העטלף עמיד למחלות. קרדית העכביש עלולה לפגוע בו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרח העטלף בוויקישיתוף