לדלג לתוכן

פרידון פרח'זאד

ערך טוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידון פרח'זאד
فریدون فرخزاد
לידה 7 באוקטובר 1938
טהראן, איראן
פטירה 7 באוגוסט 1992 (בגיל 53)
בון, גרמניה
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Nordfriedhof עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תואר דוקטור במדע המדינה באוניברסיטת מינכן
תקופת הפעילות מ-1962 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מנחה, משורר, שחקן, פעיל פוליטי, זמר, מחבר, אמן
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרידון פרח'זאדפרסית: فریدون فرخزاد; 7 באוקטובר 19387 באוגוסט 1992) היה מחבר, משורר, זמר, שחקן ופעיל פוליטי איראני. מוכר בזכות עמדותיו הפוליטיות נגד המשטר אותן ביטא ביצירות שונות. לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979, נאסר פרח'זאד ולאחר מכן גורש לגרמניה, שם נרצח בדירתו. הרצח נותר תיק פתוח, ומיוחס על ידי רבים למשטר האיסלאמי האיראני.[1]

נעוריו וחיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידון פרח'זאד נולד בטהראן, לקצין צבא בשם מחמד באקר פרח'זאד ואשתו תוראן וזירי-טבר. הוא היה הרביעי מתוך שבעה אחים, ביניהם פורוע' פרוח'זאד ופוראן פרח'זאד.[2][3] לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, הוא עבר לגרמניה ואוסטריה ושם כתב תזת דוקטורט במדע המדינה. בזכות זאת, מעבר לפרסית פרח'זאד שלט בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית.[4]

פרח'זאד התחתן והתגרש פעמיים. בפעם הראשונה, התחתן עם אישה גרמניה-פולנייה בשם אניה בוכקווסקי, אותה פגש באוניברסיטת אוקספורד. נולד להם בן בשם רסתם. בשנת 1972, פרח'זאד ובוכקווסקי התגרשו. שנתיים לאחר מכן, התחתן עם אישה איראנית בשם טאראנה, ובהמשך גם הם התגרשו.[5]

לטענתו של אספנדיאר מנפרדזאדה (אנ'), אמן שהעביר גם הוא ביקורת על המשטר, פרח'זאד היה הומוסקסואל. לפיו, "המכשול העיקרי שעמד מולו היה ההומוסקסואליות שהוא לא התבייש בה. הוא ידע את זה ורצה שאנשים יבינו את זה".[6]

פרח'זאד היה אמן בולט ופופולרי באיראן בשנות השישים והשבעים. מגיל צעיר התעניין בכתיבה ושירה. בשנת 1962 כתב שירים בגרמנית אשר פורסמו בעיתונים גרמניים. לאחר מכן, בשנת 1964, פרסם אוסף שירים תחת הכותרת "עונה אחרת".[3] אוסף זה זכה לאהדה רבה בקרב משוררים גרמנים, ואף זכה בפרס לשירה של ברלין.[7] בשנת 1966, התחיל להיות מעורב גם ברדיו ובטלוויזיה הגרמנית. שנה לאחר מכן, חזר לאיראן ונתחיל להופיע בתוכניות רדיו וטלוויזיה, כאשר המפורסמות שבהן הן תוכנית הטלוויזיה "Mikhakeh Noghrei" (ציפורן הכסף), ותוכנית הרדיו השבועית "Jom'eh Bazar" (בזאר יום שישי). בתוכנית "ציפורן הכסף" הופיעו ואף התגלו אומנים איראנים רבים, כגון חסן סתאר, שוחרה סולאטי, אברהים חאמדי ורבים אחרים. התוכנית צברה פופולריות רבה, ונצפתה על ידי מיליוני איראנים.[7][8]

לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979, בגיל 43, פח'רזאד נאסר ואז שוחרר. בעקבות זאת, ברח מאיראן לגרמניה.[7]

עמדות פוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרח'זאד החזיק בדעות ליברליות, דגל בחופש האומנות והתנגד לרעיונות של המהפכה האסלאמית וכפיית הדת על הפרט. מעבר לכך, הוא הואשם בכך שהזדהה עם שלטון השאה, והאמין בגישה מרקסיסטית.[7] כפועל יוצא, המהפכה האסלאמית היוותה נקודת מפנה בחייו ובדרכו המקצועית. הוא הביע עליה ועל מנהיגיה ביקורת בהפגנות נגד המשטר. למרות שברח לגולה, הוא המשיך לעסוק באיראן, ולהביע ביקורת על המשטר. לדוגמה, פרח'זאד השתתף בתוכנית רדיו שבועית איראנית בשם "Voice of the Flag of Freedom Organization", בה הביע את דעותיו הליברליות.[6] יתר על כן, הוא השתתף בסרט "אני אוהב את וינה" (אנ'), שנתפס כסרט אנטי-אסלאמי על ידי גורמים מסוימים באיראן.[9]

בליל 3 באוגוסט 1992, שוטרים גרמנים נקראו לאזור דירתו של פרח'זאד בבון עקב קריאות לעזרה, אך לא הצליחו לזהות את הדירה ממנה באו הקולות. כמה ימים לאחר מכן, ב-8 באוגוסט, גופתו של פרח'זאד נמצאה במטבח של דירתו לאחר שהכלבים שלו ייללו. פרח'זאד נרצח באלימות, ונדקר פעמים רבות בפנים ובפלג גופו העליון.[10]

טרם מותו, פרח'זאד היה מעורב בבצוע יצירות המתנגדות למשטר, ולכאורה קיבל איומים על חייו. לדוגמה, באחת מהופעותיו בלונדון, הוא העביר ביקורת על ח'ומייני וצחק עליו, ולאחר מכן קיבל מכתבי איום על חייו.[11]

לפי "קול אמריקה", רשת שידורי רדיו וטלוויזיה הממומנת על ידי ממשל ארצות הברית, הרצח מיוחס על ידי רבים למשטר האיראני. עם זאת, הוא נותר תיק פתוח עד היום.[12]

רציחות השרשרת באיראן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רציחות השרשרת באיראן (אנ') הן רצף אירועי רצח והיעלמויות בעשור 1988–1998 של אינטלקטואלים איראניים אשר העבירו ביקורת על המשטר האסלאמי.[13] הם מכונים כך כי לכאורה קיים קשר בין הרציחות. לאחר שהופצה התאוריה על הקשר בין הרציחות, המנהיג העליון של הרפובליקה האיסלאמית של איראן, עלי ח'אמנהאי, הכחיש את המעורבות של הממשל האיראני בהם.[14] מותו של פרח'זאד והנסיבות המסתוריות מאחוריו ידועים ומשמשים פעמים רבות כדוגמה להתנקשות בפעיל פוליטי איראני בגלות, ולביסוס התאוריה על רציחות השרשרת.[12]

פרידון פרח'זאד משמש בתור סמל תרבות איראני להתנגדות למשטר, ויצירותיו ממשיכות להתפרסם ברשתות החברתיות גם לאחר מותו. בפרט, השימוש שלו בדמויות גברים "לא נורמטיביות" ביצירותיו בולט בהקשר זה.[15]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרידון פרח'זאד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Farda, RFE/RL's Radio. "The Murder Of Fereydoun Farrokhzad: Persons Of Interest". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). נבדק ב-2024-07-16.
  2. ^ Michael C. Hillman, "A Lonely Woman: Forugh Farrokhzad and Her Poetry", Mage Publishers, 1987, p. 7
  3. ^ 1 2 Fereydoun Farrokhzad, "Another Season", in: Nima Mina (ed.), Freydoun Farokhzad: Another Season, Mehri Publication, 2019
  4. ^ Nima Mina, "The Early German Poetry of Fereydoun Farrokhzad", lecture, November 3, 2008
  5. ^ Marco Werman, "Pre-Revolutionary Iranian Pop: Googoosh to Farrokhzad", Public Radio International, 20 August 2013
  6. ^ 1 2 Harper-Hugo Darling, "Fereydoun Farrokhzad", Making Queer History
  7. ^ 1 2 3 4 "Fereydoun Farrokhzad", Journalism is Not a Crime, 11 March 2021
  8. ^ Mahmoud Khoshnam, "A Look at the Book 'Khenyagar Dar Khoon' Under the Pretext of the Death Anniversary of Feridon Farrokhzad", BBC Persian, 5 August 2005
  9. ^ Hooman Askari, Shahriar Siami, Carl Schreck, "Revelations in Grisly Death of Iconic Iranian Dissident: Did Tehran Hire a Friend to Kill Him?", Radio Free Europe/Radio Liberty, 10 December 2021
  10. ^ "Iranian Entertainer Murdered in Germany", United Press International, August 9, 1992
  11. ^ "Chronology of Events: June 1989 - July 1994", Immigration and Refugee Board of Canada, 1 January 1995
  12. ^ 1 2 Somerville, Hannah, "Death of a Showman: Film Reveals New Leads on Fereydoun Farrokhzad’s Murder", IranWire, 21 December 2021
  13. ^ Amil Mani "Patriotism Fails Iran, Sets to Breed Islamic Terror", Think and Ask, July 2004
  14. ^ "بیانات در خطبه‌های نمازجمعه", farsi.khamenei.ir, 8 January 1999
  15. ^ Moazami, Morad, "The Politics of Style: Ideology, Fashion, and Popular Culture in Iran from 1965 to 1979", PhD thesis, St. Antony’s College, University of Oxford, 2023