פרידריך גרינאנגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידריך גרינאנגר
Friedrich Grünanger
פרידריך גרינאנגר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 25 בינואר 1856
סיגישוארה, האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית האימפריה האוסטרית
פטירה 14 בדצמבר 1929 (בגיל 73)
זלצבורג אוסטריהאוסטריה הרפובליקה האוסטרית הראשונה
מדינה נסיכות בולגריה
ידוע בשל תכנון בית הכנסת בסופיה ובית הכנסת בבורגס
השכלה האקדמיה לאמנויות בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אדריכל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרידריך גרינאנגרגרמנית: Friedrich Grünanger;‏ 25 בינואר 1856, סיגישוארה, האימפריה האוסטרית14 בדצמבר 1929, זלצבורג, הרפובליקה האוסטרית הראשונה) היה אדריכל ממוצא סקסוני טרנסילבני אשר פעל בנסיכות בולגריה משלהי המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20. נודע במבני הציבור הרבים אשר תכנן בבולגריה, אשר עימם נמנים בית הכנסת בסופיה ובית הכנסת בבורגס.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידריך גרינאנגר נולד בסיגישוארה שהייתה תחת שלטון האימפריה האוסטרית. הוא רכש השכלה יסודית ותיכונית בעיר הולדתו. ב-1877 יצא ללימודי אדריכלות באקדמיה לאמנויות היפות בווינה (אנ'), שם למד אצל פרידריך פון שמידט (אנ'). הוא אימץ את סגנון האר נובו והיה חבר בתנועת הזצסיון הווינאי. בהמשך תכנן גם באופן אקלקטי כגון בסגנון נאו-בארוק ונאו-מורי. ב-1879 הגיע לבולגריה ומונה לאדריכל העיר ראזגרד. בהמשך היה אדריכל החצר של אלכסנדר באטנברג, נסיך בולגריה ושל פרדיננד הראשון, מלך בולגריה.

הוא פעל בבולגריה במשך כשלושה עשורים ותכנן מבני ציבור רבים, בעיקר בבירת בולגריה, סופיה. בנוסף למבנה בית הכנסת בסופיה, תכנן מבני ציבור כגון: הגלריה הלאומית לאמנויות של בולגריה (אנ'), הפקולטה לתאולוגיה של אוניברסיטת סופיה והסמינר התאולוגי בסופיה (אנ'). ב-1908 סיים את תפקידו ועבר להתגורר בזלצבורג. בין השנים 19111914 שב לסופיה כדי להשלים את עבודתו בהקמת הסמינר התאולוגי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את העיר ולשוב לזלצבורג.

הוא נפטר ב-1929. רחוב ברובע אוֹבְצָ'ה קוּפֶּל (אנ') בסופיה נושא את שמו.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרידריך גרינאנגר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארכיטקטים נודעים בסופיה, עמודים 22–23, באתר papertiger-bg.com (בבולגרית ובגרמנית).