פרנסואה לואי, נסיך קונטי
לידה |
30 באפריל 1664 פריז, ממלכת צרפת |
---|---|
פטירה |
22 בפברואר 1709 (בגיל 44) פריז, ממלכת צרפת |
מדינה | צרפת |
מקום קבורה | ליל-אדם |
בן או בת זוג | מארי תרז דה בורבון (29 ביוני 1688–?) |
פרסים והוקרה | |
פרנסואה לואי דה בורבון, נסיך קונטי (בצרפתית: François Louis de Bourbon-Conti; 30 באפריל 1664 – 9 בפברואר 1709), היה הנסיך דה קונטי, אשר הוכרז כמלך פולין בשנת 1697. הוא היה החבר המפורסם ביותר של משפחת קונטי, הענף הצעיר של נסיכי דה קונדה, וכחבר בית בורבון השליט, הוא היה נסיך הדם (אנ').
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנסואה לואי נולד ב-30 באפריל 1664 במלון "דה קונטי" בפריז, והיה בנם של ארמנד דה בורבון, נסיך קונטי ואן מארי מרטינוזי, בתו של ג'רולמו מרטינוזי ואחייניתו של הקרדינל מאזארן, דרך אמה, ועם לידתו הוענק לו התואר נסיך לה-רוש-סור-יון. היה לו אח מבוגר אחד, לואי ארמנד הראשון, נסיך קונטי, שהתחתן עם מארי אן דה בורבון, בתו הבלתי חוקית של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת ופילגשו לואיז דה לוואלייר .
בשנת 1683 הוא סייע לאוסטרים בהונגריה, ובעוד הוא כתב כמה מכתבים שבהם הוא התייחס למלך לואי הארבעה עשר כ"מלך התיאטרון"; בגלל זה, ובגלל ההתקדמות המוקדמת של הטורקים, ב-1685, עם שובו לצרפת, גורש זמנית לטירת שנטילי .
פרנסואה לואי היה בן חסותו של דודו, לואי השני, נסיך דה קונדה, והתחתן עם נכדתו, מארי תרז דה בורבון בארמון ורסאי ב-22 בינואר 1688, ממנה היו לו שבעה ילדים.
הכלה הייתה מאוהבת בלהט בבעלה, אבל תשומת לבו התמקדה במקום אחר. בחצר המלוכה היה ידוע שהוא מאוהב בגיסתו, לואיז פרנסואז דה בורבון, אשתו של לואי השלישי, נסיך קונדה, שהייתה בתו הלא חוקית הבכורה של המלך לואי הארבעה עשר והפילגש שלו, מאדאם דה מונטספאן. מארי אן דה בורבון, בתה של לואיז-פרנסואה דה בורבון, נחשבה כתוצאה מפרשה זו. עוד צוין, עם זאת, כי היו לו נטיות הומוסקסואליות[1] והוא לא הרבה להעניק תשומת לב לאשתו. הוא חי לפי דרך הליברטיניזם, ועסק בענייני אהבה רבים עם בני שני המינים. התסבוכות וההשפלות השערורייתיות שלו גרמו למתח ולריחוק בתוך המשפחה, והעניקו לו את הכינוי גרנד קונטי.
הוא שירת בצבא הצרפתי, אך מעולם לא הצליח להשיג דרגה גבוהה יותר מלוטננט גנרל. בשנת 1689, הוא ליווה את ידידו הטוב, פרנסואה אנרי דה מונמורנסי, דוכס לוקסמבורג, להולנד, והיה שותף בניצחונות הצרפתים בפלרוס, סטיינקירק, ונירווינדן. לאחר מותו של בן דודו, ז'אן לואי שארל ד'אורליאן, דוכס לונגוויל, ובהתאם לרצונו, קונטי טען לחזקתו על נסיכות נשאטל נגד מארי ד'אורליאן-לונגוויל, דוכסית דה נאמור, אחותו של הדוכס.
הוא לא השיג סיוע צבאי מידי השווייצרים, ובפקודתו של המלך הניח את השטח השנוי במחלוקת למארי ד'אורליאן, אף שבתי-המשפט החליטו לטובתו. בשנת 1697 הציע לו המלך לואי הארבעה עשר את הכתר הפולני, ובאמצעות שוחד, הבטיח האב דה פוליניאק את בחירתו. ב-27 ביוני 1697 הוכרז רשמית כמלך פולין על ידי הקרדינל רדזיובסקי.
לפי הדוכס סן סימון קונטי נאלץ בעל כורחו לנסוע לממלכתו החדשה, ככל הנראה בשל חיבתו ללואיז-פרנסואה דה-בורבון. הוא נסע באונייה תחת קפטן ז'אן באר, ב-6 בספטמבר 1697.[2]
כשהגיע לדנציג, מצא את יריבו אוגוסט השני, מלך פולין, מנסיכות הבוחר מסקסוניה מחזיק בכתר הפולני. קונטי חזר לצרפת, שם קיבל אותו באדיבות המלך לואי הארבעה עשר, אם כי סן סימון אמר שהמלך התרגז לראותו שוב. אבל צרותיהם של הצבאות הצרפתים, בשנים הקודמות של מלחמת הירושה הספרדית, אילצו את המלך למנות את קונטי, שהמוניטין הצבאי שלו היה גבוה מאוד, לפקד על הכוחות באיטליה.
ב-4 בפברואר 1699 רכש קונטי את שאטו ד'איסי, טירת בארוק צרפתית קטנה בפאתי פריז, תמורת 140 אלף ליברות. האחוזה נשארה רכושם של נסיכי קונטי עד המהפכה הצרפתית בשנת 1789.
הנסיך קונטי נפל ומת ב-9 בפברואר 1709 במלון "דה קונטי", מותו מתיר סימנים יוצאי דופן של אבל מכל הכיתות. הוא מת משילוב של צנית ועגבת, ונקבר לצד אמו באחוזה שלו באיי-ל-אדם, ואל-דואיז, ליד פריז. בנו הבכור, לואי ארמנד השני, נסיך קונטי ירש את נחלותיו ותאריו.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 בינואר 1688 התחתן פרנסואה לואי עם מארי תרז דה בורבון, בתם של אנרי ז'ול, נסיך קונדה ואנה הנרייטה מבוואריה, ממנה היו לו שבעה ילדים:
- מארי אן דה בורבון (1689–1720), התחתנה עם לואי הנרי הראשון, נסיך קונדה, אבל לא היו להם ילדים.
- שם לא ידוע (1693), נפטר בינקות.
- נסיך לה-רוש-סור-יון (1694–1698), נפטר בינקות.
- לואי ארמנד השני, נסיך קונטי (1695–1727), התחתן עם לואיז אליזבת דה בורבון, בתו של לואי השלישי, נסיך דה קונדה.
- לואיז אדלייד דה בורבון (1696–1750).
- מדמואזל ד'אלה (1697–1699), נפטרה בינקות.
- לואי פרנסואה דה בורבון, רוזן אלה (1703–1704), נפטר בינקות.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנרי הראשון דה בורבון, נסיך דה קונדה | שרלוט קתרין דה לה טרמויל | אנרי הראשון דה מונמורנסי | לואיז דה בודוס | וינצ'נצו מרטינוזי | מרגריטה מרקוליני | פייטרו מזאריני | אורטנסיה בופאליני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אנרי השני, נסיך קונדה | שרלוט מרגריט דה מונטמורנסי | ג'ירולמו מרטינוזי | לורה מרגריטה מזאריני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ארמנד, נסיך קונטי | אן מארי מרטינוזי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרנסואה לואי, נסיך קונטי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרנסואה לואי, נסיך קונטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Pevitt, Christine, Philippe, Duc d'Orléans: Regent of France, Weidenfeld & Nicolson, London, 1997, (אנגלית), p.100.
- ^ Roche, Jean-Michel (2005). Dictionnaire des bâtiments de la flotte de guerre française de Colbert à nos jours. Vol. 1. Group Retozel-Maury Millau. p. 370. ISBN 978-2-9525917-0-6. OCLC 165892922.