נסיכות הבוחר מסקסוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נסיכות הבוחר מסקסוניה
Kurfürstentum Sachsen
Flag of Electoral Saxony.svg Blason Jean-Georges IV de Saxe.svg
דגל סמל
Electorate of Saxony within the Holy Roman Empire 1648.svg
יבשת אירופה
שפה נפוצה גרמנית
עיר בירה ויטנברג, מייסן, דרזדן
משטר נסיכות הבוחר
הקמה
תאריך
שדרוג דוכסות סקסוניה-ויטנברג לנסיכות הבוחר
1326
פירוק
תאריך
שדרוג נסיכות הבוחר לממלכה
1806
ישות קודמת Coat of arms of Saxony.svg דוכסות סקסוניה-ויטנברג
ישות יורשת State flag of Saxony before 1815.svg ממלכת סקסוניה
שליטים בולטים רודולף הראשון, הנסיך הבוחר מסקסוניה
פרידריך אוגוסט השלישי, הנסיך הבוחר מסקסוניה

נסיכות הבוחר מסקסוניה, (בגרמנית: Kurfürstentum Sachsen) הייתה אחת מנסיכויות הבוחר באימפריה הרומית הקדושה ששודרגה בשנת 1326 לנסיכות הבוחר, ובשנת 1806 קיבלה מעמד של ממלכה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הנסיכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1298 מת אלברכט השני, דוכס סקסוניה-ויטנברג, ובמקומו עלה לשלטון בנו רודולף הראשון, דוכס סקסוניה-ויטנברג. בין רודולף לבני דודו דוכסי סקסוניה-לאוונבורג, התפתח מאבק למי שמורה זכות הבחירה של מלכי גרמניה. בשנת 1308 לאחר רצח אלברכט הראשון, מלך גרמניה, תמך רודולף בהיינריך השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בשנת 1314 תמכו בני דודו בלודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מבוואריה, ואילו רודולף תמך בפרידריך הראשון, דוכס אוסטריה מבית הבסבורג.

רודולף השתתף בלחימה כנגד לודוויג הרביעי, והיה שותף לתבוסה בקרב מיהלדורף בשנת 1322. בשנת 1346 תמך רודולף בקרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, וכהוקרה על פעולותיו שודרגה הדוכסות בשנת 1356 ל"נסיכות הבוחר מסקסוניה" בהסדר של בולת הזהב של 1356. בעקבות שדרוג הדוכסות לנסיכות הבוחר, נקבע שרק הבן הבכור יירש את התואר ואת הנחלה.

בית וטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1422 מת אלברכט השלישי, הנסיך הבוחר מסקסוניה ללא ילדים, וזיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מסר את הנסיכות לפרידריך הרביעי, רוזן מייסן מבית וטין בתור הוקרה על עזרתו במלחמות ההוסיטיות. אריך החמישי, דוכס סקסוניה-לאוונבורג, שהיה שאר בשרו של אלברכט השלישי, מחה על הפקעת הנחלה מבית אסקניה, אל ללא הועיל.

חלוקת נסיכות סקסוניה בשנת 1485

בשנת 1485 פוצלה הנחלה בין בניו של פרידריך השני, הנסיך הבוחר מסקסוניה; ארנסט, הנסיך הבוחר מסקסוניה קיבל את החלק המערבי (תורינגיה), ואילו אלברכט השלישי, דוכס סקסוניה קיבל את החלק המזרחי (סקסוניה).

הרפורמציה ומלחמות הדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 באוקטובר 1517 תלה מרטין לותר על דלת כנסיית ויטנברג את "95 התזות" שלו, צעד שהחל את הרפורמציה הפרוטסטנטית. בשנת 1519 היה פרידריך השלישי, הנסיך הבוחר מסקסוניה המועמד של האפיפיור לאו העשירי, לתפקיד קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואף העניק לו את ורד הזהב (אנ') לאות תמיכתו בו. לבסוף, יריבו קרל החמישי נבחר. בהמשך, הגן פרידריך על לותר אל מול הכנסייה הקתולית, שתבעה את העמדתו לדין, ודרש שלותר יועמד למשפט על אדמת גרמניה וכן שתהיה לו הזכות להשמיע את דבריו בפני הקיסר שזה עתה נבחר. תמיכה זו לא הספיקה לקיסר, שצידד בעמדת הכנסייה והטיל עליו חרם. פרידריך מילט אותו לטירת וארטבורג כדי להעניק לו מחסה.

סקסוניה לאחר הכניעה בויטנברג בשנת 1547

בשנת 1547 ויתר יוהאן פרידריך מסקסוניה על תואר הנסיך הבוחר לאחיינו מוריץ, דוכס סקסוניה, בעקבות תבוסתו במלחמה השמלקלדית, וקיבל את התואר דוכס סקסוניה. בנוסף ויתר יוהאן פרידריך על חלק מנחלותיו לטובת מוריץ, ושמר רק על נחלותיו בתורינגיה.

מלחמת שלושים השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת מלחמת שלושים השנים הייתה סקסוניה נייטרלית, אך בהמשך הצטרפה הנסיכות לצד שוודיה והכוחות הפרוטסטנטים. לאחר קרב נורדלינגן בשנת 1634 העדיף הנסיך יוהאן גאורג הראשון להגיע להסדר עם בית הבסבורג, ובשנת 1635 חתם על שלום פראג, שמסר לידיו שטחים מסוימים בבוהמיה. אולם, עדיין נמשכו השוד והביזה בתחומי סקסוניה, והם פסקו רק לאחר שלום וסטפאליה בשנת 1648.

סקסוניה-פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט האצולה של אוגוסט השני מלך פולין והנסיך הבוחר מסקסוניה

בשנת 1694 עלה לשלטון פרידריך אוגוסט הראשון, שעלה בשנת 1697 על כס המלוכה של פולין. על אף שחוקת פולין קבעה שרק קתולי יכול למלוך על פולין, לא הפריע הדבר לפרידריך אוגוסט, והוא המיר את דתו. לאחר מותו של פרידריך אוגוסט בשנת 1733, עלה לשלטון בנו פרידריך אוגוסט השני, שבשנת 1734 מונה אף הוא למלך פולין.

במלחמת הירושה האוסטרית תמך בתחילה פרידריך אוגוסט בפרוסיה, אך לאחר שפרוסיה סיפחה את שלזיה וסקסוניה לא קיבלה מאומה, חבר פרידריך אוגוסט בשנת 1745 לאוסטריה. בקרב קסלדורף הוכה הצבא הסקסוני, ודרזדן בירת סקסוניה נבזזה הן על ידי האוסטרים והן על ידי הפרוסים[1].

במהלך מלחמת שבע השנים ניסה פרידריך אוגוסט לשמור על נייטרליות, אך מיד בפרוץ המלחמה חזרו הפרוסים לסקסוניה, ונהגו בה כבפרובינציה כבושה. פרידריך אוגוסט הגיע להסכם עם הפרוסים, שבעד היכולת להסתייע בצבא הסקסוני, ניתן לו ולשריו מעבר בטוח לפולין. בשנת 1759 נסוגו הפרוסים מסקסוניה, והאוסטרים עטו עליה ובזזו אותה. בשנת 1760 הטילו הפרוסים מצור על דרזדן, וב-19 ביולי הפגיזו את העיר בהרעשה מסיבית, שגרמה לשריפות ולחורבן של העיר[2]. לאחר המלחמה חזר פרידריך אוגוסט לסקסוניה, ונדהם מההרס הרב שנגרם למדינה. זמן קצר לאחר מכן מת פרידריך אוגוסט, וחודשים אחדים לאחר מכן מת יורשו פרידריך כריסטיאן.

בסוף שנת 1763 עלה לשלטון פרידריך אוגוסט השלישי, שהפנה את תשומת לבו לסקסוניה, וטיפח אותה בכלל ואת דרזדן בפרט.

במהלך המלחמות הנפוליאוניות לחם בתחילה פרידריך אוגוסט יחד עם אוסטריה ופרוסיה כנגד צרפת, אך לאחר קרב ינה וקרב אאורשטדט הגיע להסכם עם נפוליאון, ובתמורה לכך קיבלה סקסוניה מעמד של ממלכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרדריק טיילור, "דרזדן", הוצאת מיטב, עמ' 50
  2. ^ פרדריק טיילור, "דרזדן", הוצאת מיטב, עמ' 51