פרנצ'סקו מוריני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנצ'סקו מוריני
Juventus FC - Enschede, 1971 - F. Morini (cropped).jpg
מוריני, 1971
מידע אישי
לידה 12 באוגוסט 1944 (בן 75)
סן ג'וליאנו טרמה שבאיטליה
שם מלא פרנצ'סקו מוריני
גובה 1.85 מטר
עמדה בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1963 - 1969
1969 - 1980
1980
סך הכול:
סמפדוריה
יובנטוס
טורונטו בליזארד
162 (0)
256 (0)
22 (0)
440 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1973 - 1975 איטליה 11 (0)
קבוצות כמאמן
1981 - 1994 יובנטוס (מנהל ספורטיבי)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

פרנצ'סקו מוריניאיטלקית: Francesco Morini; נולד ב-12 באוגוסט 1944) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הבלם.

מוריני החל את הקריירה בסמפדוריה, ולאורך שנות ה-70 שיחק במרכז ההגנה של יובנטוס. עם יובנטוס זכה מוריני, בין היתר, בחמש אליפויות ובגביע אופ"א, שהיה התואר האירופי המשמעותי הראשון של המועדון. את הקריירה סיים בטורונטו בליזארד הקנדית. לזכותו של מוריני 11 הופעות במדי נבחרת איטליה, אותה ייצג בטורניר מונדיאל 1974.

לאחר פרישתו, ובמשך למעלה מעשור, אייש את תפקיד המנהל הספורטיבי של יובנטוס.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריני החל את קריירת המשחק במדיה של סמפדוריה בסרייה א'. כבר בעונתו הראשונה בבוגרים, עונת 1963/1964, השתלב היטב ברוטציה. את הופעת הבכורה בסרייה א' ערך בהפסדה של סמפדוריה 2-0 לרומא, ב-2 בפברואר 1964. עונה אחר כך כבר היה לשחקן הרכב קבוע, בקבוצה שנאבקה על מקומה בליגה הבכירה. בסיום עונת 1965/1966, השלישית של מוריני במועדון, נשרה סמפדוריה לליגת המשנה, אך שבה לליגה הבכירה לאחר עונה אחת בלבד, לאחר שסיימה ראשונה בטבלת הסרייה ב'. בתום שתי עונות נוספות, ושש עונות בסך הכול במדיה של סמפדוריה, עבר מוריני ליובנטוס. לזכותו של מוריני 162 הופעות ליגה במדיה של סמפדוריה.

מוריני, שחתם ביובנטוס כמחליפו של ג'אנקרלו ברצלינו שעזב את הקבוצה, היה לשחקן הרכב במרכז ההגנה של יובנטוס במשך עשור. בעונת 1971/1972 זכה מוריני עם יובנטוס לראשונה בקריירה באליפות איטליה. עונה אחר כך התקרבה יובנטוס לזכייה בגביע אירופה לאלופות, כאשר העפילה למשחק הגמר מול אייאקס אמסטרדם. יובנטוס, עם מוריני בהרכב הפותח, נכנעה 1-0 משער מוקדם של ג'וני רפ.

יובנטוס הפגינה עליונות בכדורגל האיטלקי של אותן השנים, ואליפות זו סימנה את הדרך לחמש זכיות בתואר מתוך שבע עונות, כאשר בשתיים הנותרות סיימה כסגנית האלופה. במקביל לאליפות של עונת 1976/1977, תחת המאמן ג'ובאני טרפטוני, רשמה יובנטוס הישג מרשים נוסף כאשר זכתה בתואר אירופי ראשון בתולדותיה, גביע אופ"א. יובנטוס רשמה קמפיין מוצלח והעפילה לגמר הטורניר מול אתלטיק בילבאו. הגמר, ששוחק בצמד מפגשי בית-חוץ, הוכרע לטובת יובנטוס עקב חוק שערי חוץ, לאחר שניצחה 1-0 בבית והפסידה 2-1 בחוץ. מוריני פתח במרכז ההגנה של טרפטוני בשני המפגשים.

בעונת 1978/1979 זכה מוריני עם יובנטוס בקופה איטליה, לאחר ניצחון בגמר על פלרמו. מוריני פתח בהרכב קבוצתו לגמר, בו עלתה פאלרמו ליתרון כבר בדקה הראשונה. ארבע דקות מפתיחת המחצית השנייה הוחלף מוריני בחלוץ רוברטו בונינסניה, חילוף שהשתלם ליובנטוס שהשוותה בדקות הסיום והשלימה מהפך בהארכה, בדרך לניצחון 2-1. בזכות הזכייה השתתפה יובנטוס בגביע אירופה למחזיקות גביע בעונת 1979/1980, והעפילה עד לחצי גמר המפעל. הייתה זו העונה ה-11 והאחרונה של מוריני בן ה-35 במועדון, והוא סיים את העונה ללא הופעות בליגה. בסך הכול ערך 256 הופעות ליגה במדי יובנטוס. לאחר שעזב את יובנטוס, עבר לתקופה קצרה בטורונטו בליזארד מה-NASL, ובסיומה פרש ממשחק פעיל. לאורך כל הקריירה המקצועית, לא כבש מוריני שער במשחק רשמי, וסיים את הקריירה ללא שערי ליגה כלל לאורך 440 הופעות.

בקיץ 1981, לאחר פרישתו ממשחק פעיל, שב מוריני ליובנטוס לתפקיד מנהל ספורטיבי, תפקיד אותו נשא עד לסיום עונת 1993/1994.

נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף היותו בלם מוביל ביובנטוס, זכה מוריני לאשראי מועט במדי נבחרת איטליה. את הופעת הבכורה בנבחרת ערך בגיל 29 בלבד, תחת המאמן פרוצ'ו ולקארג'י, ב-25 בפברואר 1973, בניצחון החוץ 1-0 של איטליה על טורקיה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1974. עד לפתיחת טורניר הגמר הוסיף מוריני הופעה אחת נוספת בטורניר המוקדמות, וארבע הופעות נוספות במשחקי ידידות.

מוריני זומן לסגל איטליה למונדיאל 1974 בגרמניה המערבית, ופתח בהרכב בכל שלושת משחקיה של איטליה בטורניר. איטליה גברה על האיטי 3-1, נפרדה בשוויון 1-1 עם ארגנטינה (מוריני הוחלף בדקה ה-66) והפסידה לפולין 2-1, מה שהוביל אותה למקום השלישי ולהדחה מוקדמת.

לאחר המונדיאל סיים ולקארג'י את תפקידו. תחת המאמן החדש, פולביו ברנרדיני, הוסיף מוריני שתי הופעות נוספות. האחרונה שבהן הייתה במשחקו האחרון של ברנרדיני כמאמן הנבחרת, בהפסד 1-0 לברית המועצות ב-8 ביוני 1975. הייתה זו ההופעה ה-11 והאחרונה של מוריני בנבחרת, כאשר מאמנה הבא של הנבחרת, אנצו ביארזוט, לא שיתף עוד את מוריני ואף לא זימן אותו לסגל לקראת מונדיאל 1978.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יובנטוס

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1963/1964 סמפדוריה איטליהאיטליהסרייה א' 16 0
1964/1965 29 0
1965/1966 31 0
1966/1967 איטליהאיטליהסרייה ב' 31 0
1967/1968 איטליהאיטליהסרייה א' 29 0
1968/1969 26 0
1969/1970 יובנטוס איטליהאיטליהסרייה א' 27 0
1970/1971 30 0
1971/1972 30 0
1972/1973 24 0
1973/1974 27 0
1974/1975 26 0
1975/1976 25 0
1976/1977 26 0
1977/1978 26 0
1978/1979 15 0
1979/1980 0 0
1980 טורונטו בליזארד קנדהקנדהNASL 22 0
סך הכול בקריירה 422 10

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת איטליה
שנה הופעות שערים
1973 4 0
1974 6 0
1975 1 0
סה"כ 11 0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנצ'סקו מוריני בוויקישיתוף


נבחרת איטליה - מונדיאל 1974

1 זוף • 2 ספינוסי • 3 פאקטי • 4 בנטי • 5 מוריני • 6 בורגניק • 7 מאצולה • 8 קאפלו • 9 קינאליה • 10 ריברה • 11 ריבה • 12 אלברטוסי • 13 סבאדיני • 14 בלוג'י • 15 וילסון • 16 ג'וליאנו • 17 רה קצ'וני • 18 קאוזיו • 19 אנסטסי • 20 בונינסניה • 21 פוליצ'י • 22 קסטליני • מאמן: ולקארג'י

איטליהאיטליה